בית כנסת " ישראל הצעיר" הממוקם ברחוב קדיש לוז 7 בפתח תקווה הוקם לפני כארבעים שנה על ידי משפחות צעירות שעלו לארץ בעיקר מארצות הברית. בית הכנסת התחיל לפעול בחטיבת "אחד העם" ברחוב אנדרסון עד  העברתו למשכנו הקבוע. בית הכנסת שימש בית לחבריו שעם הזמן הפך להיות מרכז קהילתי תוסס וחי לכל תושבי השכונה. כיום, פועל בימי שלישי בבוקר כולל, אליו מוזמנים גברים צעירים מגיל 20 עד 120. יש בבית הכנסת אולם שמחות נהדר שיכול לתת מענה לבר ובת מצווה, הפרשות חלה, אזכרה, ימי הולדת, אירוסין, שבע ברכות וכד'. בדבר פרטים ניתן להתקשר לגב' לינשיץ בטלפון 03-921-8943 {gallery}young-israel-pt{/gallery}

כתובת ג'ורג' וושינגטון 12 ירושלים נוסח אשכנז אתר https://www.ohelyitzhak.org תיאור בית הכנסת בית מדרש אהל יצחק הוקם על ידי קבוצת רסקו כחלק מפרוייקט כתר דוד. קהילת "אהל יצחק" הינה קהילה אורתודוקסית בשכונת טלביה במרכז ירושלים. בית הכנסת פונה לכלל המגזרים ובפרט לקהילה האנגלו-סקסית המתגוררת בקרבתו. בית הכנסת שם לו למטרה לשרת את הבאים תוך שימת דגש על תחושת ביתיות ונוסח מגוון הפונה לכלל הקהלים השונים. בבית הכנסת קהילה מגובשת ומסבירת פנים. בצמוד לבית הכנסת אולם אירועים המשרת את המתפללים לעריכת שמחות, קידושים ולשיעורי תורה. בבית הכנסת מתקיימות תפילות כסדרן במשך השנה כולה. נוסח בית הכנסת -אשכנז על פי מנהג ארץ ישראל....

בית הכנסת אליהו הנביא - העיר העתיקה ירושלים מזמין את הציבור לתפילות הימים הנוראים תשע"ועם שליח הציבורר' אהרן דב ואלס הי"ונצר למשפחת בעלי תפילה זמני התפילות: מוצש"ק כי תבוא22:00 – סידור מקומות23:00 – סליחות א' דראש השנה18:40 – מנחה + דרשה מעניני דיומא19:10 – ערבית07:30 – שחרית10:40 – תקיעת שופר ומוסף ב' דראש השנה19:10 – ערבית07:30 – שחרית10:40 – תקיעת שופר ומוסף שבת תשובה18:35 – מנחה, קבלת שבת, דרשה מעניני דיומא וערבית08:00 – שחרית יום הכיפורים18:20 – כל נדרי (20 דקות לפני השקיעה)07:30 – שחרית10:00 – קריאת התורה10:40 – יזכור16:20 – מנחה (140 דקות לפני השקיעה)17:30 – נעילה18:39 – שקיעה לפרטים...

כתובת: מניה שוחט 2, ירושלים נוסח: משולב בית הכנסת המשלב בתוכו את נוסחי העדות הן של אשכנז, ספרד ועדות המזרח, כולל בימים הנוראים זמני התפילות: ימי חול - שחרית בשעה 06:45 בשבתות ובחגים - שחרית בשעה 09:00 מנחה - בזמן כניסת השבת/חג ערבית - כ-10 דקות לפני זמן צאת השבת/חג  

נוסח ספרד/אשכנז זמני תפילות שחרית: 5:45 6:20 7:00 7:30 8:00 8:30 מנחה גדולה 13:15 מנחה מניינים ברצףכשעה לפני השקיעה ערבית 20 דקות אחרי השקיעה 21:30 22:30 שעורים וחוגים שיעור הלכתי לאחר תפילת שבת שיעור פ"ש בסעודה שלישית דף יומי 7:15 כולל יום שישי 8:00 בברכה נחום שטטמן {gallery}mishkan-elya{/gallery}

בית הכנסת הספרדי הוקם לפני כחמש עשרה שנים ,בהתחלה שוכן במבנה הישן של בית הכנסת המרכזי בישוב בצמוד לגן ילדים שחלק במבנה, לאחר מכן הושג תקציב לבניית שלד בית הכנסת ובינתיים עבר בית הכנסת למבנה מועדון הפייס בישוב. שנה לאחר מכן הוסף למבנה גג רעפים גדול. המבנה נותר מיותם כשלוש שנים נוספות עד להשלמתו בשעה טובה ומוצלחת לפני כחמש שנים. כמובן, שלא היה היכל ובימה ושאר ריהוט נדרש למעט ספסלי ישיבה. לפני כשלוש שנים נוסף היכל מפואר ולפני כשנה נוספה בימה ראויה. בחודשים האחרונים נוספו דלתות עץ ,מחיצות וספריית קודש מכובדת, מחשב עם מסך כולל מצלמות אבטחה. למעשה, רק בחודשים האחרונים...

פעילות בבית הכנסת יום א-וג: שיעור חב"ד נשים מ-10 עד 12 בערב סמינר לחוזרות בתשובה בכל יום כמוכן בית מדרש לבעלי בתים מ-9 עד 12.30 וכולל אברכים כל יום יש כולל בקהילה ע"י רבנים שנותנים 3 שעורים אחרי הצהריים ובערב יום ב: שיעור של הרב קריספין בשעה 9 בלילהיום ג: שיעור לנשים של הרבנית פישר יום ה: שיעור חב"דיום ו: שיעור מ-12 עד 1 של הרב יעקב חסון שיעורי תורה במשך כל השבת של רב בית הכנסת הדיין הרב שלמה קריספין שליט"אמוצאי שבת: אבות ובנים, שיעור לנשים ושיעור של הרב יעקב חסוןבמשך השנה מתקיים שבת הבקשות בשבת שירה ושבת זכורכל ימות...

  בשבועות 1953 נבנה בית צפרוני, וחדר העיון בו שימוש גם כבית כנסת והועבר לשם ספר תורה. ב-1952, בעת הפילוג ב"קיבוץ המאוחד", הגיעו לאיילת החשר חברי מפא"י מבית השיטה, וביניהם אברהם אדרת ז"ל ואריה דותן. שניהם, חניכי בתי ספר דתיים (אברהם בירושלים ואריה בתל-אביב). הצטרפו לבאי בית הכנסת עם ההורים הזקנים. לאברהם היה חלום להקים בית כנסת באיילת השחר. כאן נחלץ לעזרתו יגאל לנדסמן, שגייס לעניין את מועצה אזורית גליל עליון, את משרדי הדתות, השיכון והפנים, והושג מימון מלא להקמת בית הכנסת בלי השתתפות איילת השחר. בשבועות 1981 נחנך בית הכנסת. לאחר מותו של אברהם אדרת בשנת 2000, הוסב שמו ל"אוהל אברהם". אברהם...

בית הכנסת נמצא בשכונת קריית שלום בדרום תל אביב, קיים מעל 60 שנה, נוסח התפילה ספרדי ירושלמי. בכל שבת כאשר יש שבת חתן \ בר מצוה \ אבי הבן, הנהלת בית הכנסת מעניקה סידור נאה כשי לבעלי השמחה. כמו"כ מכובדים בפתיחת ההיכל והוצאת ספר תורה. בבית הכנסת לא מוכרים את העליות בכדי לא להכביד על הציבור, וכל העולים תורמים כפי יכולתם 'כמתנת ידו'. בכל שבת לאחר תפילת שחרית אנו עורכים קידוש בעיקר לאלמנות שאין מי שיעשה להן קידוש בביתם. כשעה לפני צאת השבת אנו מתכנסים לשמוע דברי תורה במהלך הסעודה שלישית עם כיבוד קל. בית הכנסת שם לו למטרה ללמד את...

{gallery}eitz-haim-tiberias{/gallery} היסטוריהבית הכנסת נמצא בקצה המדרחוב היורד לטיילת מצד ימין, ומאחרי לוח הזיכרון של אתר ההנצחה לחללי צה"ל.בית הכנסת בגודל של (15*15 ) ובעבר כונה בית הכנסת הגדול אשר לעדת הספרדים ובפי אחרים בית הכנסת העתיק "כנישתא רבא". לפי המסורת עמד באותו מקום עצמו בית הכנסת הגדול שבנה ר' חיים אבולעפיא בחדשו את היישוב היהודי בטבריה בשנת הת"ק (1740) ושמו "עץ חיים" ע"ש ספרו של ר' חיים "עץ חיים" ( איזמיר 1729). כאמור המבנה כיום כפי שהוא נבנה משנת 1950.בשנת הת"כ (1759) חרב בית הכנסת ברעש האדמה ולאחר מכן נבנה מחדש. בשנת 1816 מושכן בית הכנסת הגדול בגלל המס הכבד אשר הוטל...

{gallery}sussia{/gallery} סוסיא היא יישוב קהילתי בהר חברון. היישוב שייך למרחב המועצה האזורית הר חברון, ומשתייך לתנועת ההתיישבות אמנה. היישוב שהוקם ב-1983 ונקרא בשם שמשמר את שמו של היישוב היהודי העתיק הנמצא בסמוך.‏ (כ-1.5 ק"מ מצפון לישוב) כיום מונה הישוב כ150 משפחות. בית הכנסת החדש בישוב סוסיא, נחנך בשנת 2001 ודומה במבנהו לבית הכנסת העתיק שבאתר הסמוך. חזית ביה"כ, המבואה והגג משמרים בצורתם את מבנה ביה"כ העתיק. חזית ארון הקודש המשלבת עץ ואבן דומה למתואר ברצפת הפסיפס של בית הכנסת העתיק.

בית הכנסת הספרדי הראשון בזכרון יעקב היה ממוקם בפינת הרחובות הרצל – הנשיא בצריף עץ ישן .המושבה היתה קטנה וזה היה בית הכנסת הספרדי היחיד ובו התפללו המשפחות הספרדיות המעטות יחסית במושבה: משפחות שבבו, כהן יעקב, כהן רפאל, דהן שלמה ובניו, מזרחי אליהו ואחיו, מזרחי בלפור, אבן צור, ענבי,דורזיה, קציר, אשכנזי, שמש, חדור, טחן, אילוז, ביטון, ראובן, רוסו, פרץ, גבסו ויסלחו אלה ששמם לא הוזכר שלא בכוונה.ברבות השנים הצריף ששימש כבית הכנסת מט לנפול והיה הכרח להרסו וכמובן לבנות אחר במקומו.לאחר משא ומתן ארוך ומייגע בין המועצה המקומית לבין הגבאים הראשיים ר' אליהו מזרחי ור' רפאל ממן ז"ל, שהתעקשו שבית הכנסת...

בית הכנסת הספרדי הוקם לפני כחמש עשרה שנים. בהתחלה שוכן במבנה הישן של בית הכנסת המרכזי בישוב בצמוד לגן ילדים שחלק במבנה, לאחר מכן הושג תקציב לבניית שלד בית הכנסת ובינתיים עבר בית הכנסת למבנה מועדון הפייס בישוב. שנה לאחר מכן הוסף למבנה גג רעפים גדול. המבנה נותר מיותם כשלוש שנים נוספות עד להשלמתו בשעה טובה ומוצלחת לפני כחמש שנים. כמובן שלא היה היכל ובימה ושאר ריהוט נדרש למעט ספסלי ישיבה. לפני כשלוש שנים נוסף היכל מפואר ולפני כשנה נוספה בימה ראויה. בחודשים האחרונים נוספו דלתות עץ, מחיצות וספריית קודש מכובדת, מחשב עם מסך כולל מצלמות אבטחה. למעשה ,רק בחודשים האחרונים...

בית הכנסת ממוקם בשכונת מליבו במודיעין והינו אחד מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. אנשי הקהילה כוללים הן ישראלים וותיקים והן עולים חדשים. נוסח בית הכנסת הינו נוסח אחיד.

בבית הכנסת על שם "שמואל מאיר" במתחם המרכזי של עיריית ירושלים בככר ספרא, מקיימים בכל ימות השבוע (מלבד יום שישי) תפילת שחרית ומספר מניינים של תפילת מנחה. בית הכנסת שנבנה בשנת ה'תשנ"ח בתרומתו של הנדיבים רות ויצחק לייב רעננערט מארה"ב, לזכרו של סגן ראש העיר שמואל מאיר ז"ל מצטיין בהידורו ובנקיונו והגבאים, רובם ככולם, עובדי עיריית ירושלים, מקפידים על ניהולו התקין. רוב רובם של שליחי הציבור בימות החול מתפללים בנוסח רהוט של עדות המזרח והתפילה בשבתות בנוסח ספרד ואשכנז ומנוהלת על ידי אברהם פרידמן ביסודו של אליעזר שפר ז"ל. המתפללים הם תושבי האיזור. ארון הקודש המיוחד בעיצובו הובא מאיטליה ונשמר היטב...

  עוד שאת בית הכנסת "החורבה" הסמוך הקימו תלמידי ושוחרי משנתו של הגאון רבי אליהו הגר"א מוילנא ממתנגדי החסידות המתפללים בנוסח אשכנז, הרי את בית הכנסת " צמח צדק " הנקרא על שמו של האדמו"ר השלישי לשושלת ליובאוויטש חב"ד הקימו חסידי חב"ד בשנת תרל"ט - 1879 ביוזמתו של רבי שניאור זלמן שגייס את התרומה מהנדיב סניור סֶר אליהו דוד ששון מעיר בומביי שבהודו. ועד היום שמורה בבית הכנסת אבן המצבה המוקדש לזכרו של הגביר ההודי. בית הכנסת "צמח צדק" נשאר כמעט בשלמותו במלחמת העצמאות (1948), שוקם וחודש בשנים האחרונות. כיום מתקיימים בבית הכנסת ישיבה ובית מדרש וחסידי חב"ד מתפללים בו בשבתות...

בשטיבל הזה מתפללים רק תפילת מנחה וערבית כאשר בימי החורף רוב המתפללים הם בעלי העסקים והמשרדים באזור ואילו בימ הקיץ רוב המתפללים הם תיירים ועוברי אורח. המאחרים לתפילת מנחה ימצאו בדרך כלל מנין גם קרוב לשקיעה, ואילו לתפילת ערבית ישנם מניינים רק עם צאת הכוכבים. "שטיבל" (ביתן בשפה העברית) הוא הכינוי ביידיש למקום תפילה שהמתפלים בו הם מזדמנים וארעיים ולא מתפללים קבועים, כמו בבתי הכנסת הממוסדים. בשכונות מאה שערים זכרון משה וקטמון ישנו ריכוז של שטיבלים הנקראים שטיבלך, והגדול בשטיבלך הוא ריכוז השטיבלך במתחם איצקוביץ בבני ברק. ראשיתו של בית הכנסת קהל חסידים שנוסד בשנת 1873 בביתו של רבי משה פוזיצר...

{gallery}shaar-hashamayim{/gallery} הגבאים: מר מיכאל קראוס ושרגא יהודה בוק נ"יהרכב המתפללים: המעונינים להתפלל בנוסח הגר"איחודיות: נוסח התפילה לפי נוסח הישן הפרושים בירושליםמתאים במיוחד גם לבני הישיבות הלטאיות.  פעילות קבועה:מידי בוקר לאחר תפילת שחרית הלכה ברמב"ם.מדי יום שיעור בתלמוד: שעון קיץ שעה לפני המנחה. שעון חורף לאחר תפילת מעריב.בין מנחה למעריב שעור במשניות ובמשנה ברורה,השעורים מ: ר' יוסף יהודה ברנשטיין נ"י שעות התפילה:ימי חול:שחרית - 06:15מנחה - 20 דקות לפני השקיעהמעריב - 18 דקות אחרי שקיעה שבת וחג:מנחה ערב שבת - 25 דקות לאחר הד"נלאחר קבלת שבת שיעור בשמירת השבת כהלכתהמעריב - בהמשך לאחר השיעור. שחרית- 08:10מנחה – קיץ 18:00 , חורף 16:00...

{gallery}nachlat-yaakov{/gallery} בית הכנסת הוקם על ידי מייסדי ומקימי שכונת נחלת שבעה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים והבנין נחנך בשנת 1873.עם הגבאים הראשונים שלו נמנו: יואל משה סלומון, ר' יוסף ריבלין ואריה לייב הורביץ, שהקפידו להתפלל בנוסח אשכנז של תלמידי הגאון רבי אליהו הגר"א מווילנא. בו זמנית החלו יוצאי חלציהם של החסידים, תלמידי הבעל שם טוב המתפללים בנוסח ספרד (חסידי) לבנות בית כנסת אלטרנטיבי הנקרא עד היום "קהל חסידים". ברבות השנים עזבו משפחות המייסדים את השכונה ומזה כארבעים שנה מכהן כרב בית הכנסת ומרכז העיר הרב זאב דב סלונים שליט"א, שהוא מיוצאי חלציהם של אדמו"רי ליובביטש-חב"ד שהתיישבו בעיר חברון. לפני כשנתיים שופץ...

שנת הקמה: תשס"א ארזי הלבנון: בית הכנסת קרוי ע"ש נופלי מלחמת לבנון החל מתחילת המלחמה (תשמ"ב) ועד יציאת צה"ל מלבנון (תש"ס). פינת זיכרון: נתרמה ע"י משפחת אחד המתפללים הכולל עצי ארזי לבנון כלוח זיכרון והנצחה לתורמי בית הכנסת, ומחשב משוכלל המכיל את כל נתוני מלחמת לבנון (נופלים, פרטים אישיים, אותות גבורה ועוד)  המקימים: יעקב מרגולין ז"ל, דוד יונגר, משה בוטמן, צפריר טיירי, עמיחי בן זכאי, אסף לאופר, מתן לאופר, דוד כץ.  רב בית הכנסת: הרב מנחם הבלין שליט"א  מיקום התחלתי של המנין: בלובי אחד הבניינים שבשכונה.  במקביל, העירייה התחילה לבנות גן ילדים בשכונה ועל גן הילדים התחיל להיבנות בית הכנסת. המנין עבר להתפלל...

שם בית הכנסת- בית הכנסת המרכזי הדר גנים לזכר ע'ג הנופלים באסון המסוקים על שם מה- הנצחת 73 הנופלים באסון המסוקים בדרכם ללבנון בשנת 1997. כתובת- , הדר גנים, פתח-תקווה.   שנת הקמה- העמותה הוקמה בשנת תשנ'ב (1992), בשנים הראשונות התפילה התנהלה בבית הספר 'מורשה', ובחשוון תשנ'ט (10/1998) נחנך בית הכנסת הנוכחי.   רב ביכנ"ס- הרב שלמה רבינוביץ'.   גבאים- הנהלת בית הכנסת מתחלפת כל שנתיים, כעת יו'ר העמותה הוא מוטקה ליסנר. הגבאים מתחלפים כל שנה, כעת הגבאים הם: אהרלה לנדאו, סמי אדרי, אהרון כ'ץ, עדי אסולין ורענן דומוביץ.   הרכב וכמות מתפללים- כמאה משפחות, רובן בשנות הארבעים+ לחייהן.   פעילויות...

שנת הקמה: לפני - 25 שנה בשבת ראשונה של סליחות. ביתי הכרם : בית הכנסת קרוי ע"ש השכונה בה הוא הוקם. המקימים: מועצה ציבורית המורכבת מכל גווני הקשת של השכונה בשיתוף עם הציבור החילוני כנשיא בי"כ הראשון שימש מרדכי איש שלום ז"ל ראש העיר לשעבר. בין חברי במועצה היו איש ציבור רבים שאינם חובשי כיפה וביניהם: עוזי ברעם השר לשעבר, אהוד אולמרט ראש הממשלה, העיתונאי דן מרגלית ועוד. נוסח: ארץ ישראלי. רב בית הכנסת: הרב דוד שפירא שליט"א ממקימי בית הכנסת המשמש גם רב בית הכרם, יפה נוף, ורמת בית הכרם. גבאים: פרופסור שאול ספיר, מוישה כנר, יחזקאל לנדאו, ברוך רהט,...

 חומת שמואל, ירושלים   ביה"כ "אורות החומה" בנוסח ירושלמי בשכונת חומת שמואל, הוקם בימים הראשונים לאכלוס השכונה. מתכנני השכונה תכננו את הקמת המוסדות הציבוריים בהנחה, שרוב האוכלוסיה שתתגורר בשכונה תגיע מקרב הציבור החילוני, אך להפתעת הרשויות, בפועל התברר שכ – 75% מהתושבים הינם בני המגזר הדתי והמסורתי. הפער בין התכנון לנתוני האיכלוס היה גדול, יצר מחסור במבנים ציבוריים כשבאותה העת ניבנה בשכונה בית כנסת אחד בלבד. בצר לתושבים, ומשלא ניתנו פתרונות מיידים ע"י הרשויות למצוקת מקומות התפילה של הציבור הדתי והמסורתי, החליט מר דוד כהן תושב השכונה וממקימי ביה"כ לעשות מעשה ולהקצות את החניות המקורות הצמודות לדירתו להקמת בית כנסת זמני, בברכתו...