לוח דינים ומנהגים לחודש אדר
חודש אדר תשע"ח
15 בפברואר - 16 במרץ 2018
המולד: יום חמישי (15.2.18), 15:09 ו-3 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל שני, ד' באדר (18.2.18), עד ליל שישי, ט"ו באדר (1.3.18).
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שישי, ח' באדר (22.2.18).
יום חמישי, א' דראש אדר, ל' שבט (15.2.18): תפילת ראש חודש.
יום שישי, ב' דראש חודש אדר, (16.2.18): תפילת ראש חודש.
זמני הדלקת נרות ביום שישי א' באדר (16.2.18)
|
הדלקת נרות |
צאת השבת בישראל |
הדלקת נרות |
הדלקת נרות |
||||||
|
ירושלים |
16:50 |
ירושלים |
18:04 |
ניו יורק |
17:12 |
מלבורן |
19:48 |
מדריד |
18:20 |
|
תל אביב |
17:07 |
תל אביב |
18:05 |
לוס אנג'לס |
17:09 |
יוהנסבורג |
18:25 |
מרבייה |
18:43 |
|
באר שבע |
17:09 |
באר שבע |
18:06 |
פריס |
17:44 |
בואנוס איירס |
19:16 |
טורונטו |
17:21 |
|
חיפה |
16:58 |
חיפה |
18:04 |
לונדון |
16:48 |
מוסקבה |
17:08 |
ורשה |
15:44 |
|
אילת |
16:59 |
אילת |
18:06 |
אמסטרדם |
17:25 |
רומא |
17:13 |
||
שבת פרשת תרומה, ב' אדר (17.2.18)
שבת הפסקה (ראשונה). קוראים לשבעה בפרשת השבוע. מפטירים במלכים א' ה, כו: "וה' נתן לשלמה" עד פרק ו, יג: "עמי ישראל".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת תצוה.
יום חמישי, ז' באדר (22.2.18): יום הסתלקותו של משה רבנו ע"ה. אנשי "חברה קדישא" נוהגים להתענות כתענית ציבור ולעשות סעודה אחרי התענית. הם אומרים סליחות בשחרית, וקוראים בשחרית ובמנחה "ויחל". יום זה נקבע ליום זיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. לצפייה במידע אודות המיזם העולמי, הקליקו כאן
זמני הדלקת נרות ביום שישי ח' באדר (23.2.18)
|
הדלקת נרות |
צאת השבת בישראל |
הדלקת נרות |
הדלקת נרות |
||||||
|
ירושלים |
16:56 |
ירושלים |
18:09 |
ניו יורק |
17:20 |
מלבורן |
19:39 |
מדריד |
18:29 |
|
תל אביב |
17:12 |
תל אביב |
18:11 |
לוס אנג'לס |
17:15 |
יוהנסבורג |
18:19 |
מרבייה |
18:50 |
|
באר שבע |
17:14 |
באר שבע |
18:11 |
פריס |
17:55 |
בואנוס איירס |
19:08 |
טורונטו |
17:31 |
|
חיפה |
17:04 |
חיפה |
18:09 |
לונדון |
17:01 |
מוסקבה |
17:23 |
ורשה |
15:57 |
|
אילת |
17:05 |
אילת |
18:11 |
אמסטרדם |
17:38 |
רומא |
17:22 |
||
שבת פרשת תצוה, ט' אדר (24.2.18) – פרשת זכור
מוציאים שני ספרי תורה. באד קוראים לשבעה בפרשת השבוע. חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר בסוף פרשת כי-תצא: "זכור". קריאה זו היא חובה מן התורה, וי"א שגם לנשים. הקורא יכוין להוציא את הקהל, והשומעים יכוונו לצאת. נשים שלא יכלו להגיע לקריאת זכור בבוקר, יגיעו למנחה, יוציאו ספר תורה, ויקראו להן פרשת זכור ללא ברכה. מי שהיה אנוס, ולא שמע קריאה של פרשת "זכור" בשבת, יכוין לצאת ידי חובתו בקריאה של פורים. [יש נוהגים לקרוא הפסוק האחרון פעמיים: פעם זֵכר בציר"י ופעם זֶכר בסגו"ל (מ"ב תרפ"ה, י"ח), ויש האומרים שאין ספק בקריאה ואין צורך לחזור]. יש להקפיד שהקורא פרשת זכור יהיה מבוגר שזקנו החל לצמוח - בערך בגיל 17.
מפטירים בשמואל א טו, ב: "כה אמר ה' פקדתי" עד טו, לד "גבעת שאול". אין קטן עולה למפטיר. אין אומרים אב הרחמים.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת כי תשא.
יום ד', י"ג באדר (28.2.18), תענית אסתר. (תחילת הצום בירושלים, בעלות השחר - 4.39)
תענית ציבור: עננו בשמונה עשרה, סליחות, "אבינו מלכנו". "ויחל" בשחרית ובמנחה.
מנחה. אין אומרים "אבינו מלכנו". נוהגים לקיים זכר למחצית השקל שהיו שוקלים בזמן הבית, ונותנים 3 מטבעות כסף החוקיות באותה מדינה ונקראות "מחצית". (בבתי כנסת הנהיגו הכנסת לשים 3 מטבעות כסף בקערת הצדקה, וכל אדם קונה אותם בכספו, ותורם אותם). סוף הצום [בירושלים]: 18.00 מי שהתענית קשה עליו, יכול לטעום לפני קריאת המגילה מזונות בשיעור של ביצה בלבד, ולשתות לפי צרכו.
הישובים החדשים בארץ דינם כערי הפרזים, ונוהגים פורים ביום י"ד; ואינם אומרים בט"ו תחנון. כל השכונות המחוברות לירושלים החדשה, והן סמוכות ונראות לה, נוהגות כירושלים, ביום ט"ו. המרוחקות ביותר נוהגות כפרזים, ביום י"ד. העיירות הישנות בא"י כגון: יפו, צפת, עכו, טבריה, לוד - שהן ספק מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, קוראים את המגילה בברכה ביום י"ד, שהוא זמן קריאה לכל, ובט"ו בלי ברכה. משלוח מנות ומתנות לאביונים וסעודה נוהגים בשני הימים. [בן ירושלים הנמצא בי"ד בעיר פרזים, ובדעתו לחזור לירושלים בט"ו, או הנמצא בי"ד בספינה או במדבר - ישאלו שאלת חכם.].
פורים דפרזים, יום חמישי, י"ד באדר (1.3.18): ערבית, בשמונה עשרה אומר "על הנסים" (שכח ונזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה'" אינו חוזר). אחרי שמונה עשרה קדיש תתקבל. קריאת המגילה. הקורא פושט את המגילה כאיגרת (השומעים אינם צריכים) ומברך: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים", "שהחיינו". אין להפסיק אפילו בכדי לענות "ברוך הוא וברוך שמו". הקורא יכווין להוציא את השומעים בברכות ובקריאה, והשומעים יכוונו לצאת. מי שלא שמע כמה מילים מהקורא יכול להשלימן לעצמו מספר מודפס. פרק ח פסוק יא, נוהגים לקרוא שתי פעמים, פעם אחת "להשמיד להרוג" ובפעם שניה "להשמיד ולהרוג", וכן בפרק ט פסוק ב, פעם אחת "ואיש לא עמד בפניהם" ובפעם שניה "ואיש לא עמד לפניהם". "עשרת בני המן" קורא בנשימה אחת. לאחר הקריאה גולל המגילה ומברך "הרב את ריבנו". הקורא ביחיד אינו מברך "הרב את ריבנו". הקהל אומר: "אשר הניא" ו"שושנת יעקב". “ואתה קדוש”. קדיש שלם בלי תתקבל. עלינו. קדיש יתום. ברכו . אָבל תוך שבעה, אם אין באפשרותו לקיים מנין בביתו, רשאי ללכת לבית הכנסת לקריאת המגילה ערבית ושחרית.
נשים חייבות בקריאת המגילה, וראוי שתשמענה את הקריאה ברוב עם בבית הכנסת.
מי ששמע מגילה, והוא קורא למי שלא שמע – דינו זה: אם קורא לנשים - תברך אחת הנשים את שלוש הברכות, ובברכה הראשונה תברך
"לשמוע מגילה" (רמ"א תרפט, ומ" ב).
אם קורא לגברים – מברך הקורא א ואחד השומעים את הברכה הרגילה: "על מקרא מגילה".
בקריאה ביחיד אין מברכים "הרב את ריבנו".
אם אין מי שיודע לקרוא בטעמים, יכול הקורא לקרוא בלי ניגון הטעמים, יעמיד לידו אדם שיעקוב אחרי הקריאה מספר מודפס, ויתקן את השגיאות. אשה יכולה להוציא את חברתה בקריאה.
בברכת המזון אומר "על הנסים", ואם שכח אינו חוזר, אבל קודם "הרחמן הוא יזכנו" (או אחר "אל יחסרנו" - לדעת האדר"ת) יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים וכו' בימי מרדכי ואסתר". ראוי להרבות קצת בסעודה גם בלילה.
שחרית: "על הנסים". אחרי חזרת הש"ץ חצי קדיש. קוראים לשלושה בפרשת בשלח: ויבא עמלק, חצי קדיש, "יהללו". מכניסים ס"ת לארון, (אין חולצים את התפילין לפני קריאת המגילה). קוראים את המגילה.
עיקר קריאת המגילה היא ביום, ואין יוצאים ידי חובת הקריאה בקריאת הלילה. מברך 3 ברכות כמו בערב. בברכת "שהחיינו" יש לכוין גם על משלוח מנות וסעודת פורים. לאחר קריאת המגילה וגלילתה מברך הקורא: "הרב את ריבנו". הקהל אומר רק "שושנת יעקב". אשרי (ולא "למנצח") ובא לציון, קדיש תתקבל. שיר של יום: (תהלים כב): למנצח על אילת השחר. אין כאלוקינו.
משלוח מנות: חובה לשלוח לאדם אחד שתי מנות הראויות לאכילה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב לשלוח.
מתנות לאביונים: חובה לשלוח שתי מתנות לשני אביונים. אָבל חייב במשלוח מנות, אבל לא ישלחו לו. נשים חייבות, וישלחו אנשים לאנשים ונשים לנשים.
סעודה: עורכים סעודה אחרי מנחה גדולה, ויש הממשיכים עד הלילה כדי לסעוד קצת בשושן פורים. כיון שהתחיל ביום, אומר "על הנסים" בברכת המזון. המוקפין (אנשי ירושלים) אין אומרים "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון, ולא אומרים תחנון ולמנצח... יענך.
פורים שושן ופורים דמוקפין [חומה בזמן יהושע], יום שישי, ט"ו בחודש (2.3.18): פורים שחוגגים בירושלים. ונוהגים בו כל דיני פורים. (ראה לעיל י"ד באדר). סעודת פורים מוקדמת בגלל ערב שבת. הפרזים לא אומרים "על הנסים" בט"ו, ולא אומרים תחנון, ולמנצח... יענך.
זמני הדלקת נרות ביום שישי ט"ו באדר (2.3.18)
|
הדלקת נרות |
צאת השבת בישראל |
הדלקת נרות |
הדלקת נרות |
||||||
|
ירושלים |
17:02 |
ירושלים |
18:14 |
ניו יורק |
17:28 |
מלבורן |
19:29 |
מדריד |
18:37 |
|
תל אביב |
17:18 |
תל אביב |
18:16 |
לוס אנג'לס |
17:21 |
יוהנסבורג |
18:13 |
מרבייה |
18:56 |
|
באר שבע |
17:20 |
באר שבע |
18:16 |
פריס |
18:06 |
בואנוס איירס |
18:59 |
טורונטו |
17:40 |
|
חיפה |
17:10 |
חיפה |
18:15 |
לונדון |
17:13 |
מוסקבה |
17:38 |
ורשה |
16:10 |
|
אילת |
17:09 |
אילת |
18:16 |
אמסטרדם |
17:51 |
רומא |
17:31 |
||
שבת פרשת כי תשא, ט"ז אדר (3.3.18)
שבת הפסקה (שנייה). קוראים לשבעה בפרשת השבוע. ומפטירים במלכים א' יח, א-לט: "ויהי ימים רבים".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת ויקהל.
זמני הדלקת נרות ביום שישי כ"ב באדר (9.3.18)
|
הדלקת נרות |
צאת השבת בישראל |
הדלקת נרות |
הדלקת נרות |
||||||
|
ירושלים |
17:07 |
ירושלים |
18:19 |
ניו יורק |
17:36 |
מלבורן |
19:19 |
מדריד |
18:44 |
|
תל אביב |
17:23 |
תל אביב |
18:21 |
לוס אנג'לס |
17:27 |
יוהנסבורג |
18:06 |
מרבייה |
17:03 |
|
באר שבע |
17:25 |
באר שבע |
18:21 |
פריס |
18:17 |
בואנוס איירס |
18:50 |
טורונטו |
17:48 |
|
חיפה |
17:15 |
חיפה |
18:20 |
לונדון |
17:25 |
מוסקבה |
17:53 |
ורשה |
16:25 |
|
אילת |
17:14 |
אילת |
18:20 |
אמסטרדם |
18:03 |
רומא |
17:39 |
||
שבת פרשות ויקהל-פקודי, כ"ג אדר (10.3.18) – שבת פרה
חזק. מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים בפרשת השבוע, חצי קדיש, ובשני למפטיר בפרשת חוקת מתחילתה ועד "תטמא עד הערב". הפטרה ביחזקאל לו, טז-לח. מברכים חודש ניסן שיחול בשבת (17.3.18).
מולד חודש ניסן: ליל שבת (17.3.18) בשעה 3:53 לפנות בוקר ו-4 חלקים.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת ויקרא.
יום ה', כ"ח באדר (15.3.18). המתענים בערב ראש חודש אומרים יום כפור קטן, אומרים תחנון ואבינו מלכנו. יש נוהגים להשתטח על קברי צדיקים. מי שיש לו יום זיכרון בחודש ניסן - עולה לקבר בערב ראש חודש, כי נמנעים מלעלות לבית הקברות בניסן.
יום שישי כ"ט באדר (16.3.18): ערב ראש חודש ניסן.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
בברכת חודש טוב
אליעזר שפר Eliezer Sheffer
