By accepting you will be accessing a service provided by a third-party external to http://www.unisyn.org.il/

לוח דינים ומנהגים לחודש ניסן

20170410_105506

חודש ניסן תשע"ט

6 באפריל - 4 במאי 2019

המולד: ליל שישי (4.4.19), בשעה 1 אחר חצות, 25 דקות ו-17 חלקים.

זמן קידוש לבנה: מליל שלישי ד' בניסן (8.4.19) עד ליל שישי י"ד בו (18.4.19) (כל הלילה)

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ממוצאי שבת הגדול ח' בניסן (13.4.19).

תקופת ניסן: יום שני, כג' בניסן (8.4.19), בשעה 6:00 בבוקר

היוצא בימי ניסן (וכן אדר או אייר), ורואה אילנות (מאכל) המוציאים פרח, אומר:

"בָּרוּך אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם שֶלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ דָּבָר וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהַנּוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". (או"ח סי' רכו)

מנהג ע"מ: פתיחת אליהו, ברכת האילנות, "הללוי-ה הללו את ה' מן השמים", "שיר המעלות בשוב ה'", וקדיש על ישראל.

זמני הדלקת נרות ביום שישי כ"ט באדר ב' (5.4.19)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

18:25

ירושלים

19:38

ניו יורק

19:04

מלבורן

18:39

מדריד

20:12

תל אביב

18:42

תל אביב

19:40

לוס אנג'לס

18:48

יוהנסבורג

17:37

מרבייה

20:27

באר שבע

18:42

באר שבע

19:39

פריס

19:58

בואנוס איירס

18:13

טורונטו

19:21

חיפה

18:35

חיפה

19:40

לונדון

19:11

מוסקבה

18:47

ורשא

18:58

אילת

18:30

אילת

19:37

אמסטרדם

19:50

רומא

19:09

ראש חודש ניסן, שבת פרשת תזריע, א' ניסן (6.4.19) - פרשת החודש

יעלה ויבוא. יוצרות ופיוטים כנהוג. חצי הלל. מוציאים 3 ספרי תורה בראשון קוראים לשישה בפרשת השבוע. מניחים ספר שני על הבימה ומגביהים ספר ראשון. קוראים בספר שני לשביעי בפרשת פנחס וביום השבת, ובראשי חודשיכם, עד ונסכה. חצי קדיש.

בספר השלישי קוראים למפטיר בפרשת בא: "ויאמר ה'... החודש הזה" עד "תאכלו מצות". מפטירים ביחזקאל מה, טז: "כל העם הארץ", עד מו, יח: "איש מאחוזתו". אין קטן עולה למפטיר. אין אומרים אב הרחמים. מוסף של שבת וראש חודש.

במנחה קוראים לשלושה בפרשת מצורע. יעלה ויבוא. אין אומרים "צדקתך צדק".

בכל חודש ניסן אין אומרים תחנון, ואין אומרים "יהי רצון" שאחר קריאת התורה בשני ובחמישי, אבל אומרים "א-ל ארך אפים" ו"למנצח". אין מזכירים נשמות בשבת ובחול, ואין אומרים אב הרחמים. אבל בשבתות שאחר הפסח יש שאומרים. אין אומרים "צדקתך צדק" במנחה, אין מתענים בו, מלבד חתן ביום חופתו ובכורים בערב פסח. מא' ועד י"ג בניסן נוהגים לומר בכל יום בפרשת הנשיאים נשיא ליום בפרשת נשא, וביום י"ג מתחילת "בהעלותך" עד "כן עשה את המנורה". (יש הנוהגים לקרוא את פרשת הנשיא בספר תורה בלי ברכות).

זמני הדלקת נרות ביום שישי ז' בניסן (12.4.19)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

18:30

ירושלים

19:43

ניו יורק

19:12

מלבורן

17:29

מדריד

20:20

תל אביב

18:47

תל אביב

19:45

לוס אנג'לס

18:53

יוהנסבורג

17:30

מרבייה

20:33

באר שבע

18:47

באר שבע

19:44

פריס

20:08

בואנוס איירס

18:04

טורונטו

19:29

חיפה

18:40

חיפה

19:45

לונדון

19:22

מוסקבה

19:01

ורשא

19:10

אילת

18:34

אילת

19:41

אמסטרדם

20:02

רומא

19:17

שבת פרשת מצורע, ח' ניסן (13.4.19) – שבת הגדול

מפטירים במלאכי ג, ד - כו: "וערבה לה'" עד "והשיב לב אבות". וחוזרים על הפסוק "הנה אנכי שולח לכם". אין אומרים אב הרחמים.

במנחה קוראים לשלושה בפרשת אחרי מות. מפסיקים לומר "ברכי נפשי". אין אומרים צדקתך צדק. יש שאין אומרים "ויהי נעם" במוצאי שבת זו.

ערב פסח יום ו', י"ד ניסן (19.4.19).

הבכורים מתענים. נוהגים להקל ולאכול בסעודת מצוה, ולכן נהגו לסיים מסכת ולסעוד סעודת מצווה. המתענה יאמר במנחה בשמונה עשרה בלחש "עננו", ואין נוהגים כתענית ציבור.

בדיקת חמץ: אין להתחיל במלאכה או בסעודה, ביום חמישי בערב, כחצי שעה לפני הלילה. מיד אחרי תפילת ערבית בודקים את החמץ לאור הנר או לאור פנס. לפני הבדיקה מברך "על ביעור חמץ", ומכוון על הבדיקה והביטול שבלילה, על שרפת החמץ ביום. אין לדבר בין ברכה לבדיקה אלא לצורך הבדיקה, ואם דיבר צריך לחזור ולברך (וראוי שלא לדבר עד גמר הבדיקה). יש לבדוק כל מקום שמכניסים בו חמץ, כולל מכונית. מכונית יש לבדוק לאור פנס! אפשר לבדוק באמצעות שליח. שליח הבודק מתחילת הבדיקה - הוא המברך. אם השליח ממשיך או גומר בדיקה שהתחיל אחר, אינו מברך. אחר הבדיקה אומר בשפה המובנת לו : "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא ביערתיה, ליבטל וליהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, יבטל ויהיה כעפר הארץ".

שחרית, משכימים להתפלל, אין אומרים "מזמור לתודה", ולא "למנצח... יענך". (ב"איזהו מקומן" אין אומרים "יהי רצון כאילו הקרבתי תודה").

סוף זמן אכילת חמץ - סוף שעה רביעית - הוא שליש היום , וסוף זמן שריפת חמץ – סוף השעה החמישית - הוא שעה אחת לפני חצות היום. לשיטת מג"א ועפ"י החישוב שהיום נמדד מעמוד השחר ועד צאת כל הכוכבים (מ-90 דקות לפני עלות השחר ועד 90 דקות אחרי השקיעה) אכילה עד 9:56 (בירושלים), ושריפה עד 11:18 (בירושלים). (לשיטת הגר"א שהיום 60 נמדד מזריחה עד שקיעה, סוף זמן אכילה: 10:29 וסוף זמן שריפה 11:32 בירושלים).

מיד אחרי השריפה יבטל את החמץ, ויאמר בשפה המובנת לו: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, דחמיתיה ודלא חמיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה, ליבטל ולהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ שברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שבערתיו ושלא בערתיו, ייבטל ויהיה כעפר הארץ".

אסור לאכול במשך היום מצה הראויה למצוות אכילת מצה בלילה, אבל מותר לאכול מצה עשירה או מבושלת שאין יוצאים בה בלילה. יש המתירים רק עד שליש היום - זמן היתר חמץ. ה"נודע ביהודה" מתיר עד חצות, אך לא נהגו כמוהו. אחרי חצות אסור לעשות מלאכה רגילה (ראה תס"ח "משנה ברורה" ז' איזו מלאכה מותרת). ראוי להקדים ולהתפלל מנחה גדולה, ונוהגים לומר אחרי מנחה גדולה סדר קרבן פסח. בירושלים נהגו לאומרו ליד הכותל המערבי.

מנהג יראים לאפות מצות מצווה אחר הצהרים באמירת הלל. מכינים את צרכי הסדר מבעוד יום, מפני שליל הסדר הוא בליל שבת. יש להדר לקחת למרור חסה. יש לבודקה מחרקים, או להשתמש בחסה וכרפס שגדלו בשיטה המונעת חרקים. לכרפס לוקחים ירק שברכתו בורא פרי האדמה, ויש המעדיפים "כרפס" (=סלרי). מכינים חרוסת להטביל בה המרור, ומי מלח להטביל בהם את הכרפס. צולים את הזרוע (ואסור לאוכלו בליל הסדר), ומבשלים את הביצה. ראוי לסדר את השולחן מבעוד יום.

זמני הדלקת נרות ביום שישי י"ד בניסן – ערב פסח (19.4.19)

הדלקת נרות

צאת החג בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

18:35

ירושלים

19:48

ניו יורק

19:19

מלבורן

17:19

מדריד

20:27

תל אביב

18:51

תל אביב

19:51

לוס אנג'לס

18:58

יוהנסבורג

17:23

מרבייה

20:39

באר שבע

18:52

באר שבע

19:49

פריס

20:19

בואנוס איירס

17:55

טורונטו

19:38

חיפה

18:45

חיפה

19:51

לונדון

19:39

מוסקבה

19:15

ורשא

19:22

אילת

18:39

אילת

19:46

אמסטרדם

20:15

רומא

19:24

ט"ו ניסן, שבת, ראשון של פסח (20.4.19)

מדליקים נרות שבת בזמן הרגיל להדלקת הנר בשבת, ומברכים "להדליק נר של שבת ושל יום טוב", ו" שהחיינו".

בתפילת ליל שבת אין אומרים "לכו נרננה" ו"לכה דודי", אלא מתחילים ב"מזמור שיר ליום השבת". יש המתחילים ב"מזמור לדוד הבו לה'", ואומרים שני בתים ראשונים ושני בתים אחרונים של "לכה דודי". אין אומרים "במה מדליקין".

ערבית: תפילת יום טוב, ומזכירים שבת. "ויכולו". אין אומרים ברכה מעין שבע. הלל, ואחריו קדיש תתקבל.

מתחילים את סדר ליל הפסח כאשר ירד הלילה. בקידוש מתחילים יום השישי, ומוסיפים של שבת בברכה. גברים ונשים חייבים בכל מצוות הלילה. חובה לאכול כזית מצה שמורה בליל הסדר, ונוהגים לכתחילה לאכול כשני זיתים, אחד מן המצה העליונה ממצות הקערה, ואחד מן האמצעית. כזית נוסף נאכל עם "כורך". האפיקומן נאכל בסוף הסעודה, לפני חצות, [חצות בשעה 12:37 בירושלים]. לאחר אכילת האפיקומן אין לאכול, אבל מותר לשתות. בברכת המזון, רצה ויעלה ויבוא. בקריאת שמע על המיטה קוראים רק פרשת "שמע" וברכת "המפיל", לסמל שהלילה הוא ליל שימורים.

שחרית: תפילת יום טוב שחל בשבת. הלל שלם. קדיש תתקבל. שיר השירים, ואם יש מגילה כשרה, לפי הגר"א מברכים "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו". אין כמוך. אב הרחמים. אין אומרים י"ג מידות ורבש"ע של תפילת יום טוב. שני ספרי תורה: בראשון קורים בפרשת בא ומעלים לתורה שבעה קרואים: "משכו" עד "צבאותם". חצי קדיש. בשני מפטירים בפרשת פנחס "ובחודש הראשון". הפטרה ביהושע ה', ב"בעת ההיא" עד "אין יוצא ואין בא". אשרי, יהללו, מזמור לדוד. אחרי הכנסת ספרי התורה להיכל – פותחים הארון לתפילת טל. מתחילים " או"א טל תן לרצות ארצך", עד "לשובע ולא לרזון". חצי קדיש. יש האומרים תפילת טל בחזרת הש"ץ, והם מכריזים לפני מוסף שיש לומר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם". מי שלא אמר "מוריד הטל", אינו חוזר להתפלל. אמר "מוריד הגשם" – אם סיים את הברכה, חוזר לראש התפילה. המסופק אם אמר "מוריד הטל" – עד שעברו 30 יום, חוזר להתפלל, כי תפילת טל אינה שגורה בפיו, ויש להניח שלא אמרה. שיר של יום: "מזמור שיר ליום השבת".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת אחרי. תפילת יום טוב שחל בשבת.

א' דחול המועד, יום א' ט"ז ניסן (21.4.19) - (בחו"ל יום טוב שני)

אין מאחרים תפילת ערבית כדי להקדים את ספירת העומר, ויהיו "שבתות תמימות". תפילת חול, " אתה חוננתנו", "ותן ברכה" (במקום "טל ומטר"), "יעלה ויבוא". טעה ואמר "ותן טל ומטר" וסיים הברכה - יחזור לתחילת הברכה, (אמר " ברוך אתה ה'", אומר: "למדני חוקיך"), עקר רגליו - חוזר לראש התפילה, המסופק, עד שלשים יום דינו כמו ב"משיב הרוח ומוריד הגשם". אחרי שמונה עשרה אומרים קדיש תתקבל, ספירת העומר, עלינו, הבדלה על פי סימן יבנ"ה כבכל מוצאי שבת.

ספירת העומר: לכתחילה יש לספור בעמידה, בתחילת הלילה, אחר צאת הכוכבים. כל הלילה סופר בברכה. אם שכח לספור בלילה, יספור ביום בלי ברכה, ואם שכח גם ביום - יספור בלילות הבאים בלי ברכה. מי שאינו יכול לברך, יבקש ממי שמברך להוציאו ידי חובת הברכה. (המסופק אם ספר, סופר שאר הימים בברכה). אם ספר בין השמשות, לפני שעברו 18 דקות מהשקיעה, צריך אחר כך לספור עוד פעם בלי ברכה.

תיירים שדעתם לחזור לחו"ל שומרים יום טוב כאנשי חו"ל. יש נוהגים יו"ט רק לחומרה: אוכלים כזית מצה ומרור בלי הברכה של אכילת מצה ומרור, שותים 4 כוסות ומברכים ברכת פרי הגפן רק על כוס ראשון ועל כוס של ברכת המזון, והגדה אומרים בלי חתימה, או אומרים לפחות את הקטע "רבן גמליאל אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלה בפסח...". יש הנוהגים לעורך סדר כמו ביום הראשון.

שחרית: בכל ימי חול המועד אין מניחים תפילין ואין אומרים "מזמור לתודה". תפילה של חול, "יעלה ויבוא", חצי הלל.

קריאת התורה: מוציאים שני ספרי תורה: בראשון קוראים לשלושה בפרשת אמור: "שור או כשב" עד "וידבר משה את מועדי ד' אל בני ישראל". בספר שני קוראים לרביעי בפרשת פנחס: "והקרבתם" (כח, יט) עד "לא תעשו" (כה). חצי קדיש, אשרי ובא לציון, מוסף של יום טוב, "והקרבתם", קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום: תהילים ע"ח - משכיל לאסף. אין כאלוקינו.

[בחו"ל: יו"ט שני של גלויות. עריכת הסדר כמו בלילה הראשון. קידוש על כוס ראשון מארבע כוסות עפ"י סימן יקנה"ז: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן. תפילות של יו"ט. בשחרית הלל שלם, מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים לחמשה בפרשת שור או כשב, ובספר השני והקרבתם, מפטיר במלכים ב' כ"ג מתחילתו "וישלח המלך" עד "לא קם כמוהו" (כה).]

ט"ז ניסן הוא "יום הנף", ובו היו מניפים במקדש את העומר. מיד אחרי ההנפה הייתה התבואה החדשה מותרת באכילה. בימינו מותר לאכול מן התבואה החדשה רק למחר, ולכן המטיילים בארץ ייזהרו שלא לאכול שיבולים הגדלים בשדות.

ב' דחול המועד, יום שני י"ז בניסן (22.4.19)

תפילת חול המועד. מוציאים 2 ס"ת, קוראים באחד לשלושה בפרשת בא, "קדש לי כל בכור" עד סוף הפרשה, ובספר השני לרביעי, "והקרבתם". חצי קדיש, והמשך התפילה כביום א' של חול המועד. שיר של יום: תהילים ע"ח – משכיל לאסף האזינה.

ג' דחול המועד, יום שלישי י"ח בניסן (23.4.19)

תפילת חול המועד. מוציאים 2 ס"ת, קוראים באחד לשלושה בפרשת משפטים "אם כסף תלווה את עמי" עד "לא תבשל גדי בחלב אמו", ובספר השני לרביעי, "והקרבתם". חצי קדיש, והמשך התפילה כביום א' של חול המועד. שיר של יום : תהילים פ' – למנצח אל שושנים.

ד' דחול המועד, יום רביעי, י"ט ניסן (24.4.19)

תפילה כאתמול. קריאת התורה: בספר ראשון קוראים לשלושה בפרשת כי תשא: "פסל לך" עד " בחלב אמו". בספר שני לרביעי "והקרבתם". מוסף של יו"ט. שיר של יום: תהילים ק"ה – הודו לה' קראו בשמו.

ה' דחול המועד, יום ה', כ' ניסן (25.4.19)

תפילה כאתמול. קריאת התורה: בספר ראשון קוראים לשלושה בפרשת בהעלותך מ"במדבר סיני" עד "ולאזרח הארץ". בספר שני קוראים רביעי "והקרבתם". חצי קדיש, מוסף של יו"ט. שיר של יום: תהילים קל"ה - "הללוי-ה הללו את שם ה'" .

היום הוא ערב שביעי של פסח, ויש לזכור לעשות עירוב תבשילין, כדי שאפשר יהיה להכין בחג את צרכי השבת.

עירוב תבשילין . מערבים בפת ועמו כזית בשר, ביצה או תבשיל הראוי ללפת בו את הפת. מזכה לאחרים ע"י אשתו או אחד מבניו הגדולים, מברך "...על מצוות עירוב", ואומר: "בהדין עירובא יהא שרי לן לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת". בעברית : "בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיו"ט לשבת וכו'". אם מערב רק לעצמו, אינו אומר "לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת". שכח לערב, יכול לערב עד 18 דקות אחרי השקיעה, אם הציבור לא התפלל ערבית. שכח לערב אחרי הזמן, יפנה לרב או למי שערב וכלל בערובו את "כל ישראל הדרים בעיר הזאת", שיתן לו רשות לסמוך על עירובו. יש להשאיר אש שתבער מערב החג ועד שבת, כדי שאפשר יהיה להדליק ממנה נרות שבת. בהדלקת הנר מברכים "להדליק נר של יום טוב".

זמני הדלקת נרות ביום חמישי כ' בניסן – ערב שביעי של פסח (25.4.19)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

18:39

ירושלים

19:59

ניו יורק

19:25

מלבורן

17:11

מדריד

20:33

תל אביב

18:56

תל אביב

19:56

לוס אנג'לס

19:03

יוהנסבורג

17:18

מרבייה

20:44

באר שבע

18:56

באר שבע

19:55

פריס

20:28

בואנוס איירס

17:47

טורונטו

19:45

חיפה

18:49

חיפה

19:57

לונדון

19:44

מוסקבה

19:28

ורשא

19:33

אילת

18:42

אילת

19:51

אמסטרדם

20:25

רומא

19:31

שביעי של פסח, יום שישי, כ"א ניסן (26.4.19)

ערבית: ערבית של יו"ט, קדיש תתקבל, ספירת העומר, "עלינו". בקידוש ובהדלקת הנר אין אומרים "שהחיינו", כי שביעי של פסח אינו חג חדש.

שחרית של יו"ט. יש האומרים "שיר היחוד" ו"שיר הכבוד" לפני התפילה. חצי הלל, קדיש תתקבל. אומרים י"ג מדות ותפילת רבש"ע. מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמישה מתחילת פרשת בשלח עד "אני ה' רופאך". בספר השני קוראים למפטיר "והקרבתם". מפטירים בשמואל ב כ"ב "וידבר דוד". הזכרת נשמות, "יזכור" לחללי צה"ל, "אב הרחמים", "אשרי", "יהללו", חצי קדיש, מוסף של יו"ט, שיר של יום – תהילים י"ח: "למנצח לעבד ה'". מנחה של יום טוב. אין קריאת התורה. הדלקת נרות בזמנה מאש קיימת.

שבת, כ"ב ניסן, פרשת אחרי מות (27.4.29) – אסרו חג של פסח

בתפילת ליל שבת אין אומרים "לכו נרננה" ו"לכה דודי", אלא מתחילים ב"מזמור שיר ליום השבת". יש המתחילים ב"מזמור לדוד הבו לה'", ואומרים שני בתים ראשונים ושני בתים אחרונים של "לכה דודי". קידוש רגיל של שבת.

שחרית: קריאת התורה בפרשת אחרי. הפטרה "הלא כבני כושיים" – עמוס ט. [ויש מפטירים "ואתה בן אדם התשפוט" יחזקאל כב, א-טז.] אב הרחמים. (מנהג הגר"א לא לומר "אב הרחמים", ויש נוהגים לאומרו בכל השבתות בין פסח לשבועות, אפילו בשבתות שמברכים החודש, ובפרט כשמברכים ראש חודש סיוון, ואפילו יש ברית מילה בבית הכנסת, כי חורבן קהילות אשכנז בגזרות תתנ"ו היה בסוף ניסן, אייר ותחילת סיוון).

מנהג חב"ד, אשכנז (מכון מורשת אשכנז, עמ' נ"ה) וספרדים להתחיל פרקי אבות בשבת הבאה, כפי שיוסבר שם. יש הנוהגים להתחיל בשבת זו. ויש הקוראים בשבת זו מסכת דרך ארץ זוטא פרק א, או פרק חלק.

[בחו"ל: אחרון של פסח. תפילות יום טוב שחל בשבת. בשחרית חצי הלל, מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לשבעה בדברים י"ד, מ"עשר תעשר" ועד "כברכת ה' אשר נתן לך". בשני מפטיר "והקרבתם". מפטירים בישעיהו י', ל"ב "עוד היום בנוב" עד סוף פרק י"ב: "קדוש ישראל". מזכירים נשמות, אב הרחמים, אשרי" "יהללו", חצי קדיש, מוסף כאתמול, "ותערב", ברכת כהנים, עד הסוף כרגיל. מנחה כנהוג ביום טוב שחל בשבת. קוראים לשלושה בפרשת אחרי.]

מקדימים ספירה להבדלה. אכילת חמץ מותרת במוצאי שבת משעה 19.57 (בירושלים). יש להיזהר מאכילת חמץ שהיה בפסח בבעלות של יהודי.

מנהגי הספירה: אין נושאים נשים ואין מסתפרים מפסח ועד ל"ג בעומר ביום. יש הנוהגים מראש חודש אייר ועד שבועות, ומתירים ב-ל"ג בעומר. ויש נוהגים מפסח עד ראש חודש סיון, וכן מנהג ירושלים. נשים נוהגים שלא לעשות מלאכה בין פסח לעצרת, משקיעת החמה עד לאחר ספירת העומר. זמן הספירה מ-18 דקות אחרי השקיעה.

יום חמישי, כ"ז ניסן (2.5.19), יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בתפילה אזכרה לקדושי השואה, תהילים צ"ד וקדיש יתום. אין אומרים יום כיפור קטן.

זמני הדלקת נרות ביום שישי כ"ח בניסן (3.5.19)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

18:45

ירושלים

20:00

ניו יורק

19:34

מלבורן

17:02

מדריד

20:41

תל אביב

19:01

תל אביב

20:02

לוס אנג'לס

19:09

יוהנסבורג

17:12

מרבייה

20:57

באר שבע

19:01

באר שבע

20:00

פריס

20:39

בואנוס איירס

17:40

טורונטו

19:54

חיפה

18:55

חיפה

20:03

לונדון

19:57

מוסקבה

19:44

ורשה

19:58

אילת

18:47

אילת

19:56

אמסטרדם

20:39

רומא

19:40

שבת פרשות קדושים, כ"ט ניסן (4.5.19) [בחו"ל פרשת אחרי מות]

קוראים לשבעה בפרשת השבוע ומפטירים בשמואל א, כ, יח-מב: "מחר חודש". מברכים חודש אייר שיחול ביום ראשון ושני (5-6.5.19). בהכרזת המולד לציין שהמולד היום אחר הצהריים.

מולד חודש אייר: שבת (4.5.19) בשעה 14, 10 דקות, ו-0 חלקים.

במנחה קוראים לשלושה בפרשת אמור ואין אומרים צדקתך צדק. מתחילים לומר פרקי אבות בכל שבתות הקיץ. בשבת זו: פרק א'.

[למרות שבשבת שעברה אפשר היה להתחיל, כדי להאחיד את האמירה עם בני חו"ל, ששבת שעברה הייתה להם אחרון של פסח, מתחילים בשבת זו. טעם נוסף: כדי שיקראו את פרק "קניין תורה "לפני חג מתן תורה].

יום א', ל' ניסן (5.5.19): א' דראש חודש אייר, תפילת ראש חודש.

בברכת חג פסח כשר ושמח

דוד בן-נאה

_____________________________________________________________________________________________________

משולחן ההנהלה

במסגרת שיתוף הפעולה בין ארגון הקהילות ובתי הכנסת האורתודוקסים בישראל ובתפוצות ורשת הגרעינים התורניים שעלים, מאמץ ארגון הקהילות את הרב יונתן סרור רב ומנהיג הקהילה בבית הכנסת "היכל מאיר" בכיכר רבין בתל אביב.

הרב סרור קבע לעצמו כמטרה, להוות קשר וגשר בין ציבור העולים מצרפת לבין הציבור הישראלי, בכדי להקל על העולים בשלבי התאקלמותם בארץ. הקהילה מורכבת מ80% ציבור עולים, ו-20% ציבור ישראלי. בנוסף קיימים פערים סוציו-אקונומיים רבים בין אנשי הקהילה. הציבור כמהה למקום קהילתי מגבש ומחבר ובמיוחד מחפש משמעות רוחנית לקראת חגי ישראל שאז חלה התעוררות וצימאון לדבר ד'.

הנוכחות והפעילות במקום משמעותית ביותר ויוצרת מהפיכה באזור זה של לב תל אביב. לאור העובדה שבתי כנסת ישנים ועזובים במקום מיועדים להריסה ובניית בניינים חדשים במקומם,נוצר מצב שהפעילות עצמה "מצילה" את בית הכנסת משלבי סגירה. פשוטו כמשמעו. "היכל מאיר" הינו בית הכנסת המרכזי באזור צפון תל אביב (סמוך לכיכר רבין) ומהווה אבן שואבת למאות מתפללים מהסביבה, רבים מהם מוגדרים כ"חילונים".

חגי פורים ופסח ב"היכל מאיר"

בליל פורים נערכה פעילות רבת משתתפים בבית הכנסת. לאחר קריאת המגילה, התקיים לימוד מיוחד עם הילדים, ולאחר מכן תחרות תחפושות נושאת פרסים, אטרקציות וסעודה לאחר הצום.

לקראת חג הפסח הבעל"ט יתקיימו שני "סדרים ציבוריים" בקהילה. קריאת ההגדה תעשה באופן מהיר יחסי ע"מ לא להלאות את המשתתפים, ועל מנת שהילדים יישארו ערים ופעילים עד סיום ה"סדר". בשעת הסעודה יינתנו הסברים כללים למה שקראנו בהגדה.

הרב יונתן סרור רב הקהילה, חש בהתעוררות ובצורך הגדול לתת מענה לאוכלוסיה חילונית רחבה שאט אט מתקרבת ליהדות וכן בצורך לחבר בין אוכלוסית העולים לאוכלוסיה הישראלית. הרב ומשפחתו עושים עבודת קודש בחיבור בין האוכלוסיות, בקירוב אחים רחוקים ובעיקר באוזן קשבת לצרכים שונים ומגוונים בקהילה מיוחדת זו.

ארגון הקהילות ובתי הכנסת האורתודוקסים בישראל ובתפוצות גאה להיות שותף עם רשת הגרעינים התורניים "שעלים", בהעצמת הקהילה הייחודית הזאת ורואה בהמשך הסיוע לקליטת העולים (בעיקר מצרפת) בקהילות האורתודוקסיות בתקופה זו משימה מהמעלה הראשונה. כמו כן ארגון הקהילות יתמוך בביצועם של סדרי פסח ציבוריים נוספים יחד עם שעלי תורה בהם ישתתפו מאות רבות של יהודים ובהם עולים רבים.

_____________________________________________________________________________________________________

לגבאי בתי הכנסת הנכבדים השלום והברכה

הגיע הזמן להכיר מעט את התלמוד הירושלמי, את אוצרות האמונה והרוח המרתקים שנכתבו במשך כ-200 שנה על ידי אמוראי ארץ ישראל. מכון אורות הירושלמי זוכה להוציא מסכתות מפורשות של התלמוד הירושלמי בסגנון שווה לכל נפש.

ניתן להשיג את המסכתות דרכנו, גם ללא תשלום, בקריית משה בירושלים.

פלאפון: 052-6522518 – אברהם, או 054-4226869 – נתי

וכמו כן לדוא"ל: blasyerushalmi@gmail.com

כל המעוניין לטעום בעל פה את טעמו של הירושלמי ולזכות בשיעור שעוסק בחשיבותו של הירושלמי, ואולי אף שיעור מוטיבציה בניסיון לייסד שיעור סביב הירושלמי, אנו שולחים מרצים שיעשו זאת בשמחה, גם ללא תשלום.

המכון גם יארגן בשמחה שבת ירושלמי בקהילתכם או ביישובכם. המעוניין מוזמן ליצור אתנו קשר בטלפון ודוא"ל שלעיל.

פינה ירושלמית

התלמוד הירושלמי שכולו מלא אוצרות אמונה ורוח עשירים משפיע רבות על התרבות היהודית והגיע הזמן להיות מודעים לכך. יש לירושלמי גם הארות מרתקות ומפתיעות, ודגשים מעניינים. נשמח לשתף אתכם.

הארה ירושלמית – פסח

פסח מסמל את הצד הלאומי של עם ישראל. כפי שאומר החבר בספר הכוזרי היסוד המרכזי של האמונה הוא יציאת מצרים ולא בריאת העולם. התלמוד הירושלמי חי את היסוד הנ"ל והדברים באים לידי ביטוי בכמה זוויות שאחת מהם היא התאריך. לדעת הירושלמי (ראש השנה א, א) אנחנו צריכים לספור שנים ליציאת מצרים ולא לבריאת העולם.