לוח דינים ומנהגים לחודש ניסן

EZLA0887

 ניסן תש"פ

26 במרץ – 24 באפריל 2020

המולד: יום שלישי (24.3.2020) בשעה 10:14 ו-11 חלקים

זמן קידוש לבנה: ממוצאי שבת ד' בניסן (28.3.2020) עד ליל רביעי י"ד בניסן (7.4.2020) שעה 4:36 בבוקר

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל רביעי ז' בניסן (31.3.2020).

תקופת ניסן: יום שלישי, י"ג בניסן (7.4.2020), בשעה 12:00

היוצא בימי ניסן (וכן אדר או אייר), ורואה אילנות (מאכל) המוציאים פרח, אומר:

"בָּרוּך אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם שֶלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ דָּבָר וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהַנּוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". (או"ח סי' רכו)

מנהג ע"מ: פתיחת אליהו, ברכת האילנות, "הללוי-ה הללו את ה' מן השמים", "שיר המעלות בשוב ה'", וקדיש על ישראל.

ראש חודש ניסן (26.3.2020), יום חמישי, א' בניסן. תפילת ראש חודש.

בכל חודש ניסן אין אומרים תחנון, ואין אומרים "יהי רצון" שאחר קריאת התורה ביום שני וביום חמישי, אין מזכירים נשמות בשבת ובחול, ואין אומרים בשבת "אב הרחמים" ולא "צדקתך צדק". אומרים "א-ל ארך אפים" ו"למנצח". ואין מתענים בו, מלבד חתן ביום חופתו ובכורים בערב פסח. מא' ועד י"ג בניסן נוהגים לומר בכל יום בפרשת הנשיאים נשיא ליום בפרשת נשא, וביום י"ג עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך. (יש הנוהגים לקרוא את פרשת הנשיא בספר תורה בלי ברכות).

‡ יום שישי, ב' בניסן (27.3.2020), מעבר לשעון קיץ

זמני הדלקת נרות ביום שישי ב' בניסן (27.3.2020)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

18:19

ירושלים

19:32

ניו יורק

18:56

מלבורן

18:51

מדריד

19:04

תל אביב

18:36

תל אביב

19:34

לוס אנג'לס

18:41

יוהנסבורג

17:46

מרבייה

19:20

באר שבע

18:37

באר שבע

19:33

פריס

18:45

בואנוס איירס

18:25

טורונטו

19:11

חיפה

18:29

חיפה

19:34

לונדון

17:57

מוסקבה

18:30

ורשא

17:30

אילת

18:25

אילת

19:31

אמסטרדם

18:36

רומא

18:00

שבת פרשת ויקרא, ג' בניסן (28.3.2020)

קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ומפטירים בנביא (ישעיהו מג, כא) "עם זו יצרתי" עד (מד, כג) "ובישראל יתפאר".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת צו ואין אומרים "צדקתך צדק".

זמני הדלקת נרות ביום שישי ט' בניסן (3.4.2020)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

18:24

ירושלים

19:37

ניו יורק

19:03

מלבורן

18:41

מדריד

20:11

תל אביב

18:41

תל אביב

19:39

לוס אנג'לס

18:47

יוהנסבורג

17:39

מרבייה

20:26

באר שבע

18:42

באר שבע

19:38

פריס

19:56

בואנוס איירס

18:15

טורונטו

19:19

חיפה

18:34

חיפה

19:39

לונדון

19:08

מוסקבה

18:44

ורשא

18:43

אילת

18:29

אילת

19:36

אמסטרדם

19:48

רומא

19:07

שבת פרשת צו, י' ניסן (4.4.2020) – שבת הגדול

יוצרות ופיוטים לפי המנהג. מפטירים בנביא (מלאכי ג, ד): "וערבה" עד סוף הספר, וחוזרים על הפסוק "הנה אנכי שולח לכם". הרב דורש בענייני הפסח.

במנחה קוראים לשלושה בפרשת שמיני. מפסיקים לומר "ברכי נפשי". נוהגים לקרוא הגדה של פסח מ"עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו" (דעת הגר"א שלא לאומרו).במוצאי שבת אחרי תפילת ערבית אין אומרים "ויהי נועם", "ואתה קדוש".

ערב פסח יום ד', י"ד ניסן (8.4.2020).

בדיקת חמץ, אין להתחיל במלאכה או בסעודה כחצי שעה לפני לילה. מיד אחרי תפילת ערבית בודקים את החמץ לאור נר. לפני הבדיקה מברך "על ביעור חמץ" ומכווין על הבדיקה והביטול שבלילה, על שרפת החמץ ביום, ועל הביטול שלאחר השריפה. אין לדבר בין ברכה לבדיקה אלא לצורך הבדיקה, ואם דיבר צריך לחזור ולברך. (ראוי שלא לדבר עד גמר הבדיקה). יש לבדוק כל מקום שמכניסים בו חמץ, כולל מכונית שיש לבודקה לאור פנס. אפשר למנות שליח לבדוק. הבודק בשליחות אחר - מברך. שליח הממשיך או מסיים בדיקה שהחל אחר - אינו מברך. אחר הבדיקה אומר בשפה המובנת לו: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ולא ביערתיה, ליבטל וליהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, ייבטל ויהיה כעפר הארץ".

שחרית, משכימים להתפלל, אין אומרים מזמור לתודה, ולא למנצח... יענך. (ב"איזהו מקומן" אין אומרים "יהי רצון כאילו הקרבתי תודה"). אוכלים חמץ עד שליש היום – שעה 10:02, ושורפים את החמץ עד סוף השעההחמישית, לפני 11:21.

מיד אחרי השריפה יבטל את החמץ, ויאמר בשפה המובנת לו: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דחמיתיה ודלא חמיתיה דביערתיה ודלא ביערתיה, ליבטל ולהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ שברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שבערתיו ושלא בערתיו, ייבטל ויהיה כעפר הארץ". הבכורים מתענים, ונוהגים להקל ולאכול בסעודת מצוה, ולכן נהגו לסיים מסכת בסעודת מצווה. המתענה יאמר במנחה בשמונה עשרה בלחש "עננו", ואין נוהגים כתענית ציבור .

אסור לאכול במשך היום מצה הראויה למצוות אכילת מצה בלילה, אבל מותר לאכול מצה עשירה או מבושלת, שאין יוצאים בהן מצוות אכילת מצה בלילה. יש המתירים לאכול מצה עד שליש היום – זמן היתר אכילת חמץ. ה'נודע ביהודה' התיר לאכול עד חצות היום, אך לא נהגו כמוהו.

אחרי חצות אסור לעשות מלאכה רגילה (ראה תס"ח מ"ב ז' איזו מלאכה מותרת). מקדימים להתפלל מנחה גדולה, ונוהגים לומר אחרי מנחה גדולה סדר קרבן פסח. בירושלים נהגו לאומרו ליד הכותל המערבי.

מנהג יראים לאפות מצות מצוות אחר הצהרים, באמירת הלל. מכינים את צרכי הסדר מבעוד יום. יש להדר לקחת למרור חסה - ויש לבודקה מחרקים, או להשתמש בחסה וכרפס שגדלו בשיטה המונעת חרקים. לכרפס לוקחים ירק שברכתו בורא פרי האדמה, ויש המעדיפים את הירק "כרפס". מכינים חרוסת להטביל בה המרור, ומי מלח להטביל בהם את הכרפס. צולים את הזרוע (ואסור לאוכלו בליל הסדר), ומבשלים את הביצה. ראוי לסדר את השולחן מבעוד יום.

בחו"ל צריך להכין ביום זה עירוב תבשילין כדי שאפשר יהיה לבשל ביום ששי (שהוא יו"ט שני) לשבת.

זמני הדלקת נרות ביום רביעי י"ד בניסן – ערב פסח (8.4.2020)

הדלקת נרות

צאת החג בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

18:28

ירושלים

19:41

ניו יורק

19:08

מלבורן

17:33

מדריד

20:16

תל אביב

18:44

תל אביב

19:43

לוס אנג'לס

18:51

יוהנסבורג

17:33

מרבייה

20:30

באר שבע

18:45

באר שבע

19:43

פריס

20:03

בואנוס איירס

18:08

טורונטו

19:25

חיפה

18:37

חיפה

19:43

לונדון

19:17

מוסקבה

18:55

ורשא

18:51

אילת

18:32

אילת

19:39

אמסטרדם

19:57

רומא

19:13

ט"ו ניסן (9.4.2020), א' פסח, יום חמישי

מברכים לפני הדלקת הנרות "להדליק נר של יום טוב" ו"שהחיינו". ערבית. תפילת יום טוב. לפני קדיש תתקבל אומרים ברוב בתי הכנסת הלל שלם. אין מקדשים בבית הכנסת. מתחילים את הסדר כשהוא ודאי לילה, אבל לא יאחר מדי. נשים חייבות בכל מצוות ליל הסדר .חובה מהתורה לאכול כזית מצה שמורה בלילה הראשון של פסח. נוהגים לאכול כשני זיתים בתחילה, אחד מהמצה העליונה ואחד מהאמצעית, ועוד כזית למצת כורך. האפיקומן נאכל אחר גמר הסעודה כשהוא שבע, קודם חצות, שעה 00:41. אין לאכול אחר האפיקומן, אבל מותר לשתות מים או משקהלא ממותק.אין קוראים קריאת שמע על המיטה בליל פסח (בחו"ל בשני הלילות) להראות שהלילה הוא ליל שמורים. קוראים רק פרשה ראשונה, "המפיל" ופסוקי "בידך".

שחרית של יום טוב, הלל שלם, קדיש תתקבל. "אין כמוך", אב הרחמים, אומרים י"ג מדות ו"ריבונו של עולם" של יום טוב, מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת בא "משכו" עד "צבאותם", חצי קדיש, ובשני למפטיר בפרשת פנחס "ובחודש הראשון". מפטירים ביהושע ה,ב "בעת ההיא" עד "אין יוצא ואין בא". י-ה אלי, אשרי, "יהללו", "לדוד מזמור". אחרי הכנסת הספרים להיכל פותחים הארון לתפילת טל, ומתחילים: "אלוהינו ואלוהי אבותינו טל תן לרצות ארצך" עד "לשובע ולא לרזון", חצי קדיש. יש אומרים תפלת טל בחזרת הש"ץ, מכריזים "מוריד הטל" לפני מוסף, מפסיקים לומר "משיב הרוח" ואומרים "מוריד הטל".

שיר של יום: "בצאת ישראל ממצרים".

מנחה. תפלה של יום טוב.

א' חול המועד, יום ו' ט"ז ניסן (10.4.2020) - (בחו"ל יום טוב שני)

אין מאחרים את תפילת ערבית כדי לספור ספירת העומר בתחילת זמנה, שיהיו "שבתות תמימות". תפילה של חול, "אתה חוננתנו", "ותן ברכה" (במקום "טל ומטר")."יעלה ויבוא", קדיש תתקבל, ספירת העומר, עלינו, הבדלה ככל מוצאי יום טוב.

ספירה. לכתחילה יש לספור בעמידה, בתחילת הלילה, אחר צאת הכוכבים. כל הלילה סופר בברכה. אם שכח לספור בלילה, יספור ביום בלי ברכה, ואם שכח גם ביום יספור בכל הלילות הבאים בלי ברכה, וראוי שישמע הברכה מאחר, ויכווין לצאת והמברך יכווין להוציאו. המסופק אם ספר, יספור בשאר הימים בברכה. אם ספר בין השמשות, לפני שעברו 17 דקות מהשקיעה, צריך אחר כך לספור עוד פעם בלי ברכה.

שחרית. אין מניחים תפילין ואין אומרים "מזמור לתודה". תפילה של חול, "יעלה ויבוא", חצי הלל, קריאת התורה, מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים לשלושה בפרשת אמור: "שור או כשב" עד "וידבר משה את מועדי ד' אל בני ישראל". בספר שני קוראים לרביעי בפרשת פנחס: "והקרבתם" (כח,יט) עד "לא תעשו" (כה.) חצי קדיש, אשרי ובא לציון, מוסף של יום טוב, "והקרבתם", קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום: תהלים ע"ח, משכיל לאסף, אין כאלקינו.

[בחו"ל: יום טוב שני של גלויות. תפילות יום טוב. בשחרית הלל שלם, מוציאים שני ספרי תורה בראשון קוראים לחמשה בפרשת שור או כשב, ובשני והקרבתם, מפטיר במלכים ב' כג מתחילתו "וישלח המלך" עד "לא קם כמוהו" (כח)].

יום זה נקרא "יום הנף" שבו היו מניפים את העומר בבית המקדש. רק למחרת מותר לאכול מהתבואה החדשה. המטיילים בארץ ייזהרו מאכילת שיבולים הגדלים בשדות.

זמני הדלקת נרות ביום שישי ט"ז בניסן (10.4.2020)

הדלקת נרות

צאת החג בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

18:29

ירושלים

19:42

ניו יורק

19:10

מלבורן

17:30

מדריד

20:18

תל אביב

18:46

תל אביב

19:44

לוס אנג'לס

18:52

יוהנסבורג

17:31

מרבייה

20:32

באר שבע

18:46

באר שבע

19:43

פריס

20:06

בואנוס איירס

18:06

טורונטו

19:28

חיפה

18:39

חיפה

19:44

לונדון

19:20

מוסקבה

18:59

ורשא

18:55

אילת

18:34

אילת

19:40

אמסטרדם

20:00

רומא

19:15

ב' חול המועד, יום שבת קודש, י"ז בניסן (11.4.2020)

הדלקת נר. אין אומרים פרקי "לכו נרננה" ו"במה מדליקין" ,ומתחילים ב"מזמור שיר ליום השבת". יש שמתחילים "מזמור לדוד", ואומרים גם כמה חרוזים מ"לכה דודי" כמו בחול המועד סוכות.

ערבית של שבת, "יעלה ויבוא", ספירת העומר.

שחרית של שבת, חצי הלל. קדיש תתקבל. קוראים שיר השירים, הקורא במגילה כשרה מברך: "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו". קדיש יתום. (יש שאין קוראים שיר השירים בבית הכנסת בציבור). אין כמוך, מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת כי תשא "ראה אתה אומר אלי" עד "בחלב אמו". חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר "והקרבתם". מפטירים ביחזקאל ל"ז: "היתה עלי יד ה'" עד "נאם ה'". בברכות ההפטרה חותם של שבת לבד. "יקום פורקן", אשרי, "יהללו" ,"ובנחה", חצי קדיש.

מוסף של יום טוב, ומזכיר של שבת: וביום השבת, ישמחו, וכו'. קדיש תתקבל, אין כאלוהינו. שיר של יום: מזמור שיר ליום השבת. אדון עולם. מנחה של שבת. קוראים לשלושה בפרשת שמיני. "יעלה ויבוא".

בערבית במוצאי שבת אומר: "אתה חוננתנו" ,"יעלה ויבוא", קדיש תתקבל. אין אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש". ספירת העומר. הבדלה של מוצאי שבת. עלינו, קדיש יתום.

ג' חול המועד, יום א', י"ח בניסן (12.4.2020)

שחרית: כתפילת א' בחול המועד. קריאת התורה בספר ראשון לשלושה בפרשת בא (שמות יג,ח): "קדש לי כל בכור" עד סוף הפרשה, ובספר השני לרביעי בפרשת פנחס: "והקרבתם".

מוסף של יום טוב. שיר של יום: תהלים פ': למנצח אל שושנים.

ד' חול המועד, יום ב', י"ט בניסן (13.4.2020)

תפילה כאתמול. קריאת התורה: בספר ראשון שלשה בפרשת משפטים (כב,כד): "אם כסף תלוה" עד "בחלב אמו" (כג,יט). בספר שני לרביעי כאתמול. מוסף יום טוב. שיר של יום: תהלים קה, הודו לה' קראו בשמו.

ה' חול המועד, יום ג', כ' בניסן (14.4.2020)

תפילה כאתמול. קריאת התורה: בספר ראשון קוראים לשלושה בפרשת בהעלותך מ"במדבר סיני" עד "ולאזרח הארץ". בספר שני לרביעי "והקרבתם". חצי קדיש, מוסף של יום טוב. שיר של יום: תהלים קלה, הללוי-ה.

זמני הדלקת נרות ביום שלישי כ' בניסן – ערב שביעי של פסח (14.4.2020)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

18:32

ירושלים

19:45

ניו יורק

19:15

מלבורן

17:25

מדריד

20:23

תל אביב

18:49

תל אביב

19:47

לוס אנג'לס

18:55

יוהנסבורג

17:27

מרבייה

20:35

באר שבע

18:49

באר שבע

19:46

פריס

20:12

בואנוס איירס

18:01

טורונטו

19:33

חיפה

18:42

חיפה

19:48

לונדון

19:27

מוסקבה

19:07

ורשא

19:02

אילת

18:36

אילת

19:43

אמסטרדם

20:07

רומא

19:20

שביעי של פסח, יום רביעי, כ"א ניסן (15.4.2020)

בהדלקת הנר אין מברכים שהחיינו.

ערבית תפילת יום טוב, קדיש תתקבל, ספירת העומר, עלינו. בקידוש בבית אין אומרים "שהחיינו". נוהגים לומר שירת הים (על שפת הים) בשירה וריקודים.

שחרית - יש נוהגים לומר שיר היחוד ושיר הכבוד לפני התפילה. את שירת הים אומרים פסוק בפסוק עם הש"ץ. חצי הלל, קדיש תתקבל, י"ג מדות ותפילת "ריבונו של עולם", מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת בשלח מתחילתה ועד "אני ה' רופאך". נוהגים לעמוד בשירת הים. חצי קדיש, בספר שני קוראים למפטיר "והקרבתם". מפטירים בשמואל ב',כב "וידבר דוד" עד סוף הפרק. הזכרת נשמות, אב הרחמים, מוסף של יום טוב. שיר של יום: תהילים יח - "למנצח לעבד ה'".

במנחה תפילה של יום טוב.

אסרו חג, יום ה', כ"ב בניסן (16.4.2020)

מרבים קצת בסעודה. מוצאי יום טוב, בערבית "אתה חוננתנו", ספירת העומר והבדלה. בשחרית קוראים לשלושה אנשים בפרשת שמיני.

[בחו"ל אחרון של פסח. תפילות יום טוב. בשחרית חצי הלל, מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת ראה מ"כל הבכור" עד סוף הפרשה, בשני מפטיר "והקרבתם". מפטירים בישעיהו י' "עוד היום בנוב" עד "קדוש ישראל". מזכירים נשמות, אב הרחמים, אשרי, "יהלל", חצי קדיש, מוסף, "ותערב", ברכת כהנים, עד הסוף כרגיל. מנחה של יום טוב.] תיירים שדעתם לחזור, שומרים יום טוב אחרון כאנשי חו"ל, בצנעה, ונוהגים שלא לאכול חמץ.

אין נושאים נשים ואין מסתפרים מפסח ועד ל"ג בעומר ביום. יש הנוהגים מראש חודש אייר ועד שבועות, ומפסיקים ב-ל"ג בעומר. ויש הנוהגים מפסח עד ראש חודש סיון. נשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בין פסח לעצרת, משקיעת החמה עד אחרי ספירת העומר. מ-17 דקות אחרי השקיעה.

זמני הדלקת נרות ביום שישי כ"ג בניסן (17.4.2020)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

18:34

ירושלים

19:47

ניו יורק

19:18

מלבורן

17:21

מדריד

20:26

תל אביב

18:51

תל אביב

19:50

לוס אנג'לס

18:57

יוהנסבורג

17:25

מרבייה

20:38

באר שבע

18:51

באר שבע

19:48

פריס

20:17

בואנוס איירס

17:57

טורונטו

19:36

חיפה

18:44

חיפה

19:50

לונדון

19:32

מוסקבה

19:13

ורשה

19:07

אילת

18:38

אילת

19:45

אמסטרדם

20:12

רומא

19:23

שבת פרשת שמיני, כ"ד בניסן (18.4.2020)

קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ומפטירים בשמואל ב, ו "ויוסף עוד דוד" עד ז,יז: "אל דוד". מברכים חודש אייר שיחול ביום ו' וביום שבת קודש (24-25.4.2020). (מנהג הגר"א לא לומר "אב הרחמים", ויש נוהגים לאומרו בכל השבתות שבין פסח לשבועות, אפילו בשבתות שמברכים החודש, ובפרט כשמברכים ראש חודש סיוון, ואפילו יש ברית מילה בבית הכנסת, כי חורבן קהילות אשכנז בגזרות תתנ"ו היה בסוף ניסן ובתחילת סיוון).

מולד חודש אייר: ליל חמישי (22.4.2020) בשעה 22:58 ועוד 12 חלקים.

במנחה קוראים לשלושה בפרשת תזריע. אין אומרים "צדקתך צדק". מתחילים לומר בכל שבתות הקיץ פרקי אבות: פרק א'.

יום ג', כ"ז בניסן (21.4.2020), יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

יום ה', כ"ט בניסן (23.4.2020), ערב ראש חודש, אין אומרים יום כיפור קטן.

א' ראש חודש, יום ו', ל' בניסן (24.4.2020), ככל ראש חודש.

הארה ירושלמית – פסח

פסח הוא החג בו הקב"ה בחר אותנו לעם. דבר זה בא לידי ביטוי ביציאת מצרים. התלמוד הירושלמי (הוריות ג, א) מדגיש את נושא בחירתם של ישראל בכך שהוא אומר שהקב"ה בכבודו ובעצמו גאל את ישראל (מקביל למאמר שאנו אומרים בהגדה של פסח).

ממשיך הירושלמי ואומר ולא עוד אלא שהקב"ה כאשר גאל את עם ישראל היו אתו כל הפמליה של המלאכים. לא היה מלאך, בזמן זה, שהוטלה עליו איזו שהיא שליחות. בחירת ישראל הוא נושא כה מרכזי עד כדי כך שכל המציאות, כולל המציאות הרוחנית של המלאכים התרכזה סביבו

בברכת חג פסח כשר ושמח

דוד בן-נאה – יו"ר

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

"משנה לעילוי נשמה"

פרויקט לימוד המשניות לזכר חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה הוא חשוב תמיד.

שנה זו כאשר מגפת הקורונה מתפשטת וגורמת לביטול טקסי ואירועי הזיכרון, היא חשובה כפליים.

"משנה לעילוי נשמה" יהיה הפרויקט המרכזי והיחידי שיחבר את עם ישראל בארץ ובתפוצות דרך הלימוד המשותף בעמדות ועריכת הטקסים הביתיים בחו"ל דרך האתר של הפרויקט.

כיון שהלימוד מתאפשר במסגרת הביתית, ומאפשר גם אמירת ושמיעת תפילת אל מלא רחמים, קדיש, ותפילה לשלום חיילי צה"ל ומדינת ישראל, מפי החזן הצבאי הראשי, ובנוסח עדות המזרח מפי הזמר עמיר בניון, אך טבעי הוא שבאופן זה נוכל כל בית ישראל יחד לציין השנה את היום המיוחד והחשוב, יום הזיכרון תש"ף.

אודות הפרויקט

לפני כ-10 שנים ייסד סא"ל (מיל') אורי שלומאי ז"ל, את פרויקט "משנה לעילוי נשמה" ברחובה של עיר ביום הזיכרון לחללי צה"ל

ביום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה, מוצבות ברחבי הארץ עמדות לימוד משניות ברצף, מכניסת היום ועד צאתו ללא הפסקה.

העמדות ממוקמות ב"רחובה של עיר" ובה לומדים בכל רגע נתון שני לומדים למשך שעה ולאחר מכן מוחלפים הלומדים על ידי שניים אחרים.

השנה, שנת העשור להקמת הפרויקט, הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות הרים את הדגל של הפיכת הפרויקט לעולמי – כלל יהודי ישראל והעולם בלימוד משותף היוצר ערבות הדדית והערכה אינסופית לקדושים שמסרו נפשם על קדושת העם והארץ.

מוזמנים להצטרף לפרויקט ולקחת חלק בערבות לעילוי נשמתם של חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה.

חוברת הלימוד

חוברת משניות זו אוגדת בתוכה משניות מנושאים שונים הנוגעים לחיי היום יום של כל אחד מאיתנו - ארץ ישראל וחשיבותה, תורה ודרך ארץ, עבודת המידות ותפילה.

בסוף כל משנה מובא קטע קצר להרחבה או שאלה למחשבה, על מנת להעצים את הלימוד המשותף של הלומדים.

לצפיה בחוברת לחץ כאן

By accepting you will be accessing a service provided by a third-party external to http://www.unisyn.org.il/