לוח דינים ומנהגים לחודש סיוון

DSC_0017

סיוון תש"פ

24 במאי - 22 ביוני 2020

המולד: יום שישי (22.5.2020) שעה 11:42 ועוד 13 חלקים

זמן קידוש לבנה: מליל שלישי, ג' בסיוון (25.5.2020), עד ליל שישי, י"ג בסיוון (4.6.2020) כל הלילה

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ממוצאי שבת ז' בסיוון (30.5.2020).

ראש חודש סיוון, יום א', א' סיון (24.5.2020): במוצש"ק בתפילה: "יעלה ויבוא". אין אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש". נוהגים ככל ראש חודש.

ביום ג', ג' בסיוון (26.5.2020) מתחילים שלשת ימי הגבלה. עד יום ו', י"ב בחודש (4.6.2020), אין אומרים תחנון, לא "יהי רצון" שלאחר קריאת התורה, ולא הזכרת נשמות. אין מתענים, מלבד חתן ביום חופתו. אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח".

מי שהחל אבלות בראש חודש אייר - רשאי להסתפר ביום ג' בסיון (תצג, מ"ב יד-טו).

יום ה', ה' בסיוון (28.5.2020). ערב שבועות: עירוב תבשילין. מערבים בפת ובכזית בשר או תבשיל הראוי ללפת בו את הפת. מזכה לאחרים ע"י אשתו או אחד מבניו הגדולים, מברך "על מצוות עירוב", ואומר: "בהדין עירובא יהא שרי לן לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת". בעברית: "בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת וכו'". אם מערב רק לעצמו, אינו אומר "לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת". שכח לערב, יכול לערב עד 18 דקות אחרי השקיעה. שכח לערב אחרי הזמן, יפנה לרב שייתן לו רשות לסמוך על עירובו.

זמני הדלקת נרות ביום חמישי, ה' בסיון (28.5.2020)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

19:02

ירושלים

20:20

ניו יורק

19:58

מלבורן

16:41

מדריד

21:06

תל אביב

19:19

תל אביב

20:22

לוס אנג'לס

19:28

יוהנסבורג

17:00

מרבייה

21:12

באר שבע

19:18

באר שבע

20:20

פריס

21:13

בואנוס איירס

17:23

טורונטו

20:22

חיפה

19:13

חיפה

20:24

לונדון

20:35

מוסקבה

20:31

ורשה

20:12

אילת

19:03

אילת

20:14

אמסטרדם

21:18

רומא

20:05

חג השבועות, יום ו', ו' בסיוון (29.5.2020).

ערבית, מאחרים להתפלל, בכדי לקיים "תמימות" של ימי הספירה. תפילה של יום טוב, בהדלקת הנרות ובקידוש - ברכת שהחיינו. מקדש יק"ז: יין, קידוש, זמן. נוהגים להיות ערים כל הלילה בלימוד התורה ואמירת תיקון ליל שבועות. שחרית. מנהג ירושלים ועוד מקומות להתפלל בהשכמה.דין ברכות השחר למי שלא ישן בלילה, עיין לעיל בהושענא רבה.הלל שלם, קדיש תתקבל, פיוטים לפי המנהג. קוראים את מגילת רות. אם יש מגילה כשרה מברך על מקרא מגילה וברכת שהחיינו. (יש חסידים וספרדים שנוהגים לקרוא מגילת רות בספר ביחידות בבית הכנסת או בבית, בלי ברכה. בחו"ל קוראים רות ביום ב' דשבועות). קדיש יתום, מוציאים שני ספרי תורה, י"ג מדות. "אקדמות" יש לומר לאחר שכהן עלה לבימה, לפני ברכות התורה. בספר ראשון קוראים לחמשה בפרשת יתרו "בחדש השלישי" עד הסוף. "עשרת הדברות" קוראים בטעם העליון, חצי קדיש, בשני קוראים למפטיר בפרשת פנחס: "וביום הבכורים" עד "ונסכיהם", מפטירים ביחזקאל א': "ויהי בשלשים שנה" עד סוף הפרק, ומסיימים בפסוק "ותשאני רוח" (ג, יב). אין קטן עולה למפטיר. הזכרת נשמות, אב הרחמים, מוסף של יום טוב, ותערב, ברכת כהנים, קדיש תתקבל, שיר של יום: "השמים מספרים"(תהלים יט). נוהגים לאכול בסעודת הבוקר מאכלי חלב ודבש, על שם הכתוב: "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד,יא).

מנחה של יום טוב.

שבת פרשת נשא, ז' בסיוון (30.5.2020) אסרו חג.

הדלקת נרות שבת. אין אומרים "לכו נרננה" רק "מזמור שיר ליום שבת". החסידים מתחילים ב"מזמור לדוד" וארבעה חרוזים מתוך "לכה דודי", כמו בשבת חול המועד. תפילת שבת.

בשחרית קריאת התורה לשבעה בפרשת השבוע, מפטירים בשופטים יג, ב: "ויהי איש אחד מצרעה" עד סוף הפרק. אין אומרים "אב הרחמים".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת בהעלותך. אין אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק א'.

[בחו"ל: יום טוב שני של גלויות. תפילת יום טוב, ומזכיר של שבת. הלל שלם, מגילת רות, ומוציאים שני ספרים, באחד קוראים לשבעה בפרשת ראה (דברים יד, כב) "עשר תעשר", עד סוף הסדרה "אשר נתן לך", ובשני קוראים למפטיר "וביום הבכורים". מפטירים בחבקוק ג': "תפלה לחבקוק" עד סופו. מתחילים בפסוק "וה' בהיכל קדשו" ומוסיפים הפיוט "יציב פתגם". יזכור ותפילת מוסף של יום טוב, ומזכיר של שבת].

יום ו', י"ג בסיוון (5.6.2020). חוזרים לומר תחנון.

זמני הדלקת נרות ביום שישי י"ג בסיוון (5.6.2020)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

19:07

ירושלים

20:24

ניו יורק

20:04

מלבורן

16:38

מדריד

21:11

תל אביב

19:23

תל אביב

20:27

לוס אנג'לס

19:33

יוהנסבורג

16:59

מרבייה

21:20

באר שבע

19:23

באר שבע

20:24

פריס

21:21

בואנוס איירס

17:20

טורונטו

20:28

חיפה

19:18

חיפה

20:28

לונדון

20:44

מוסקבה

20:41

ורשה

20:21

אילת

19:07

אילת

20:18

אמסטרדם

21:27

רומא

20:11

שבת פרשת בהעלותך, י"ד בסיוון (6.6.2020) [בחו"ל: פרשת נשא]

בפרשת השבוע יש נוהגים לקרוא בקול נמוך, ובלבד שישמע לציבור, מן "ויהי העם כמתאוננים" עד "והמן כזרע גד". את מסעות הדגלים קוראים בנעימה חגיגית. מפטירים בזכריה ב, יד: "רני ושמחי בת ציון" עד (ד, ז): "חן חן לה".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת שלח. אבות פרק ב'.

זמני הדלקת נרות ביום שישי כ' בסיוון (12.6.2020)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

19:10

ירושלים

20:27

ניו יורק

20:08

מלבורן

16:38

מדריד

21:15

תל אביב

19:27

תל אביב

20:30

לוס אנג'לס

19:36

יוהנסבורג

16:59

מרבייה

21:23

באר שבע

19:25

באר שבע

20:27

פריס

21:26

בואנוס איירס

17:20

טורונטו

20:33

חיפה

19:21

חיפה

20:32

לונדון

20:49

מוסקבה

20:48

ורשה

20:26

אילת

19:10

אילת

20:21

אמסטרדם

21:32

רומא

20:15

שבת פרשת שלח, כ"א בסיוון (13.6.2020) [בחו"ל: פרשת בהעלותך]

מפטירים ביהושע פרק ב' "וישלח יהושע".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת קרח. אבות פרק ג'.

זמני הדלקת נרות ביום שישי כ"ז בסיוון (19.6.2020)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

19:12

ירושלים

20:29

ניו יורק

20:10

מלבורן

16:38

מדריד

21:18

תל אביב

19:29

תל אביב

20:33

לוס אנג'לס

19:38

יוהנסבורג

17:00

מרבייה

21:24

באר שבע

19:28

באר שבע

20:29

פריס

21:29

בואנוס איירס

17:21

טורונטו

20:35

חיפה

19:24

חיפה

20:34

לונדון

20:52

מוסקבה

20:51

ורשה

20:20

אילת

19:12

אילת

20:24

אמסטרדם

21:35

רומא

20:18

שבת פרשת קרח, כ"ח בסיוון (20.6.2020) – שבת מברכין [בחו"ל: פרשת שלח]

מפטירים בשמואל א' יא, מן "ויאמר שמואל" עד "לעשות אתכם לו לעם".

מברכים חודש תמוז שיחול ביום שני וביום שלישי (22-23 ביוני). אין אומרים "אב הרחמים".

מולד חודש תמוז: ליל ראשון (22.6.2020) בשעה 0:26 (26 דקות אחר חצות) ועוד 14 חלקים

במנחה קוראים לשלושה בפרשת חקת. אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק ד'.

יום ראשון, כ"ט סיון (21.6.2020). יום כיפור קטן. אין אומרים תחנון במנחה.

א' ראש חודש תמוז, יום ב', ל' סיון (22.6.2020): תפילת ראש חודש.

הארה ירושלמית - שבועות

התלמוד הירושלמי מלמד אותנו (ראש השנה ד, ח) שהקבלה הציבורית של התורה שמתרחשת כל שנה בחג השבועות - חג מתן תורה פותרת את ההתלבטות שעתים האדם מתבלט עם עצמו על כך שהוא לא מקיים את התורה כמו שצריך. התלמוד הירושלמי מלמד שעם ישראל בכללותו, וכל פרט ממנו צריך להרגיש שקבלת התורה, שהיא למעשה הצהרה שעם ישראל מגדיר את עצמו כצבא ה', מביאה בעקבותיה את מחיקת כל החטאים, וממילא את האפשרות הברוכה לפתוח דף חדש. "אמר להן הקדוש ברוך הוא מכיוון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם".