לוח דינים ומנהגים לחודש ניסן

לוח דינים ומנהגים לחודש ניסן

ניסן תשע"ז

28 במרץ 2017 - 25 באפריל 2017

המולד: ליל שלישי (27.3.17), בשעה 19:04 ו-10 חלקים.

קידוש לבנה: מוצאי שבת, ו' בניסן (1.4.17) עד ליל שלישי ט"ו בניסן (10.4.17), כל הלילה

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שלישי, ח' בניסן (3.4.17)

תקופת ניסן: יום שישי י"א בניסן שעה 18:00 (7.4.17)

היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מאכל שמוציאין פרח, אומר:

"בָּרוּך אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם שֶלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ דָּבָר וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהַנּוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם".

וזריזין מקדימים לראש חודש ניסן.

מנהג עדות המזרח: פתיחת אליהו, ברכת האילנות, "הללוי-ה הללו את ה' מן השמים", "שיר המעלות בשוב ה'", וקדיש על ישראל.

ראו עמוד מיוחד המוקדש לברכת האילנות בראש חודש ניסן 28.3.17 בגבעת התחמושת, ירושלים בסימן שנת יובל ה-50 לאיחודה של ירושלים

יום שלישי, ראש חודש ניסן (28.3.2017): תפילת ראש חודש.

בכל חודש ניסן אין אומרים תחנון, ואין אומרים "יהי רצון" שאחר קריאת התורה ביום שני וביום חמישי. אין מזכירים נשמות בשבת ובחול, ואין אומרים בשבת "אב הרחמים", אבל בשבתות שאחר הפסח יש שאומרים. אין אומרים "צדקתך צדק" במנחה, אבל אומרים "א-ל ארך אפים" ו"למנצח". אין מתענים בו מלבד חתן ביום חופתו ובכורים בערב פסח. מא' ואד י"ג בניסן נוהגים לומר בכל יום בפרשת הנשיאים נשיא ליום בפרשת נשא, וביום י"ג עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך. (יש הנוהגים לקרוא את פרשת הנשיא בספר תורה בלי ברכות).

זמני הדלקת נרות  ביום שישי ד' בניסן (31.3.2017)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 18:22 ירושלים 19:39 ניו יורק 19:00 מלבורן 18:46 מדריד 20:08
תל אביב 18:39 תל אביב 19:37 לוס אנג'לס 18:44 יוהנסבורג 17:42 מרבייה 20:23
באר שבע 18:40 באר שבע 19:36 פריס 19:51 בואנוס איירס 18:20 טורונטו 19:16
חיפה 18:32 חיפה 19:37 לונדון 19:03 מוסקבה 19:38 ורשא 18:02
אילת 18:28 אילת 19:34 אמסטרדם 19:42 רומא 19:04

שבת פרשת ויקרא, ה' ניסן (1.4.17)

קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ומפטירים בישעיהו מג, כא: "עם זו יצרתי" עד (מד, כג) "ובישראל יתפאר".

במנחה קוראים לשלשה בפרשת צו . אין אומרים "צדקתך צדק".

זמני הדלקת נרות  ביום שישי י"א בניסן (7.4.2017)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 18:27 ירושלים 19:40 ניו יורק 19:07 מלבורן 17:35 מדריד 20:15
תל אביב 18:44 תל אביב 19:42 לוס אנג'לס 18:50 יוהנסבורג 17:35 מרבייה 20:29
באר שבע 18:44 באר שבע 19:41 פריס 20:01 בואנוס איירס 18:10 טורונטו 19:24
חיפה 18:37 חיפה 19:42 לונדון 19:15 מוסקבה 19:52 ורשא 18:14
אילת 18:32 אילת 19:38 אמסטרדם 19:55 רומא 19:12

שבת פרשת צו, י"ב ניסן (8.4.2017) – שבת הגדול

פיוטים לפי המנהג. מפטירים בנביא (מלאכי ג, ד) "וערבה" עד סוף הספר, וחוזרים על הפסוק "הנה אנכי שולח לכם".

במנחה קוראים לשלשה בפרשת שמיני. מפסיקים לומר "ברכי נפשי". נוהגים לקרוא הגדה של פסח מ"עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו". אין אומרים צדקתך צדק.

במוצאי שבת אחרי תפילת ערבית אין אומרים "ויהי נועם", "ואתה קדוש".

ערב פסח – יום שני, י"ד בניסן (9.4.2017) – תענית בכורות

בדיקת חמץ, יום ראשון בערב. אין להתחיל במלאכה או בסעודה כחצי שעה לפני הלילה. מיד אחרי תפילת ערבית בודקים את החמץ לאור הנר. לפני הבדיקה מברך "על ביעור חמץ", ומכוון על הבדיקה והביטול שבלילה, על שריפת החמץ ביום, ועל הביטול שלאחר שריפה. אין לדבר בין ברכה לבדיקה אלא צורך הבדיקה, ואם דיבר צריך לחזור ולברך. (רצוי שלא לדבר עד גמר הבדיקה). יש לבדוק כל מקום שמכניסים בו חמץ, כולל מכונית. את המכונית יש לבדוק לאור פנס! אפשר לבדוק באמצעות שליח. שליח המתחיל בבדיקה – הוא המברך. אם השליח ממשיך או מסיים בדיקה, אינו מברך. אחר הבדיקה אומר בשפה המובנת לו: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא ביערתיה, ליבטל וליהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, יבטל ויהיה כעפר הארץ".

שחרית: משכימים להתפלל, אין אומרים "מזמור לתודה", ולא "למנצח... יענך". (ב"איזהו מקומן" אין אומרים "יהי רצון כאילו הקרבתי תודה"). אוכלים חמץ עד שליש היום – סוף שעה רביעית, ושורפים את החמץ עד סוף השעה החמישית. מיד אחרי השריפה יבטל את החמץ, ויאמר בשפה המובנת לו: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, דחמיתיה ודלא חמיתיה, דביערתיה ודלאביערתיה, ליבטל ולהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ שברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שבערתיו ושלא בערתיו, ייבטל ויהיה כעפר הארץ". הבכורים מתענים. נוהגים להקל ולאכול בסעודת מצוה, ולכן נהגו לסיים מסכת ולסעוד סעודת מצוה. המתענה יאמר במנחה בשמו"ע בלחש "עננו", ואין נוהגים כתענית ציבור. אסור לאכול במשך היום מצה הראויה למצוות אכילת מצה בלילה, אבל מותר לאכול מצה עשירה או מבושלת שאין יוצאים בה בלילה. יש המתירים רק שליש היום – זמן היתר חמץ. ה"נודע ביהודה" מתיר עד חצות, אך לא נהגו כמוהו.

אחרי חצות אסור לעשות מלאכה רגילה (ראה תס"ח "משנה ברורה" ז' איזו מלאכה מותרת).

ראוי להקדים ולהתפלל מנחה גדולה, ונוהגים לומר אחרי מנחה גדולה סדר קרבן פסח. בירושלים נהגו לאומרו ליד הכותל המערבי.

מנהג יראים לאפות מצות מצוה אחר הצהריים באמירת הלל. מכינים את צרכי הסדר מבעוד יום. יש להדר לקחת למרור חסה. יש לבודקה מחרקים, או להשתמש בחסה וכרפס שגדלו בשיטה המונעת חרקים. לכרפס לוקחים ירק שברכתו בורא פרי האדמה, ויש המעדיפים "כרפס" (=סלרי). מכינים חרוסת להטביל בה המרור, ומי מלח להטביל בהם את הכרפס. צולים את הזרוע (ואסור לאוכלו בליל הסדר), ומבשלים את הביצה. ראוי לסדר את השולחן מבעוד יום, ולהכין נר שממנו יעבירו את האש ביום טוב.

זמני כניסת החג בערב פסח, יום שני י"ד בניסן (10.4.17)

הדלקת נרות צאת החג בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 18:29 ירושלים 19:42 ניו יורק 19:10 מלבורן 17:31 מדריד 20:18
תל אביב 18:46 תל אביב 19:44 לוס אנג'לס 18:52 יוהנסבורג 17:32 מרבייה 20:31
באר שבע 18:46 באר שבע 19:43 פריס 20:06 בואנוס איירס 18:06 טורונטו 19:28
חיפה 18:39 חיפה 19:44 לונדון 19:20 מוסקבה 19:58 ורשא 18:19
אילת 18:33 אילת 19:40 אמסטרדם 20:00 רומא 19:15

א' דפסח, יום שלישי, ט"ו בניסן (11.4.2017)

מברכים לפני הדלקת הנרות "להדליק נר של יו"ט" ו"שהחיינו".

ערבית: תפילת יום טוב. לפני קדיש תתקבל אומרים ברוב בתי הכנסת הלל שלם. אין מקדשים בבית הכנסת. מתחילים את הסדר כשהוא ודאי לילה, אבל לא יאחר מדי. נשים חייבות בכל מצוות ליל הסדר. חובה מהתורה לאכול כזית מצה שמרוה בלילה הראשון של פסח. יש המעדיפים מצת יד למצת המצוה. כל אחד מהמסובין חייב לאכול לפחות כזית מצה, ויש להכין מצות שמורות במדיה המספיקה לכל המסובים. נוהגים לאכול כשני זיתים בתחילה, אחד מהמצה העליונה ואחד מהאמצעית, ועוד כזית למצת כורך. האפיקומן נאכל אחר גמר הסעודה כשהוא שבע, קודם חצות: 12:40 (בישראל). אין לאכול אחר האפיקומן, אבל מותר לשתות. אין קוראים קריאת שמע על המיטה בליל פסח (בחו"ל בשני הלילות) רק פרשה ראשונה וברכת "המפיל", להראות שהלילה הוא ליל שימורים.

שחרית של יום טוב: הלל שלם, קדיש תתקבל. "אין כמוך", אב הרחמים, אומרים י"ג מדות ו"ריבונו של עולם" של יום טוב. מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים בפרשת בא "משכו" עד "צבאותם" ומעלים לתורה חמישה קרואים, חצי קדיש, ובשני קוראים למפטיר בפרשת פינחס "ובחודש הראשון". מפטירים ביהושע פרק ה', פסוק ב' "בעת ההיא" עד (פרק ו' פסוק א') "אין יוצא ואין בא". י-ה אלי, אשרי, "יהללו", "לדוד מזמור". אחרי הכנסת הספרים להיכל פותחים הארון לתפילת טל, ומתחילים: "אלוקינו ואלוקי אבותינו טל תן לרצות ארצך" עד "לשובע ולא לרזון", חצי קדיש. יש אומרים תפילת טל בחזרת הש"ץ, מכריזים "מוריד הטל" לפני מוסף, מפסיקים לומר "משיב הרוח" ואומרים" מוריד הטל". שיר של יום: "בצאת ישראל ממצרים".

במנחה תפילה של יום טוב. אומרים "יעלה ויבוא" ביום טוב ובחול המועד, בתפילה ובברכת המזון.

תפילת ערבית: ספירת העומר - לכתחילה יש לספור מעומד, בתחילת הלילה, אחר צאת הכוכבים. כל הלילה סופר בברכה. אם שכח לספור בלילה, יספור ביום בלי ברכה, ואם שכח גם ביום יספור בכל הלילות הבאים בלי ברכה. ראוי שישמע הברכה מאחר, ויכווין לצאת והמברך יכווין להוציאו. (אינו יודע אם ספר, סופר בשאר הימים בברכה). אם ספר בין השמשות, לפני שעברו 18 דקות מהשקיעה, צריך אחר כך לספור עוד פעם בלי ברכה.

א' חול המועד, יום רביעי ט"ז בניסן (12.4.17) (בחו"ל יום טוב שני)

אין מאחרים תפילת ערבית, כדי להתחיל בספירת העומר, שיהיו "שבתות תמימות". תפילה של חול, "אתה חוננתנו", "ותן ברכה" (במקום "טל ומטר"), "יעלה ויבוא". אחרי שמונה עשרה קדיש תתקבל, ספירת העומר, עלינו, הבדלה של מוצאי יום טוב.

שחרית: אין מניחים תפילין ואין אומרים "מזמור לתודה" (מנהג ע"מ: אומרים "מזמור לתודה"). תפילה של חול, "יעלה ויבוא", חצי הלל, קריאת התורה. מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים לשלשה בפרשת אמור "שור או כשב" עד "וידבר משה את מועדי ד' אל בני ישראל". בספר שני קוראים לרביעי בפרשת פינחס: "והקרבתם" (כח, יט) עד "לא תעשו" (כה). חצי קדיש, אשרי ובא לציון, מוסף של יום טוב, "והקרבתם", קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום: תהלים ע"ח, משכיל לאסף, אין כאלוקינו.

[בחו"ל: יום טוב שני של גלויות. כל התפילות של יום טוב. בשחרית הלל שלם, מוציאים שני ספרי תורה בראשון קוראים לחמשה בפרשת "שור או כשב", ובספר השני "והקרבתם", מפטיר במלכים ב כג מתחילתו "וישלח המלך" עד "לא קם כמוהו" (כה)].

ט"ז ניסן נקרא "יום הנף", ובו היו מניפים את העומר במקדש, ומיד אחרי ההנפה היתה התבואה החדשה מותרת. בימינו מותר לאכול מן התבואה החדשה רק למחר, ולכן המטיילים בארץ ייזהרו שלא יאכלו שיבולים הגדלים בשדות.

ב' חול המועד, יום חמישי, י"ז בניסן (13.4.17)

תפילת חול המועד. מוציאים 2 ספרי תורה, קוראים באחד לשלשה בפרשת בא, "קדש לי כל בכור" עד סוף הפרשה, ובספר השני לרביעי, כאתמול, "והקרבתם", חצי קדיש, והמשך התפילה כביום א' של חול המועד. שיר של יום: תהלים פ' "למנצח על שושנים".

ג' חול המועד, יום שישי, י"ח בניסן (14.4.17)

שחרית: תפילת חול המועד. מוציאים 2 ספרי תורה, בספר ראשון קוראים לשלשה בפרשת משפטים "אם כסף תלוה את עמי" עד "לא תבשל גדי בחלב אמו", ובספר השני לרביעי, כאתמול, "והקרבתם", חצי קדיש, והמשך התפילה כביום א' של חול המועד.

שיר של יום: תהלים ק"ה "הודו לה' קראו בשמו".

זמני הדלקת נרות - ביום שישי י"ח בניסן (14.4.2017)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 18:32 ירושלים 19:45 ניו יורק 19:14 מלבורן 17:25 מדריד 20:22
תל אביב 18:48 תל אביב 19:47 לוס אנג'לס 18:55 יוהנסבורג 17:28 מרבייה 20:35
באר שבע 18:49 באר שבע 19:46 פריס 20:12 בואנוס איירס 18:01 טורונטו 19:32
חיפה 18:42 חיפה 19:47 לונדון 19:26 מוסקבה 20:06 ורשא 18:26
אילת 18:36 אילת 19:43 אמסטרדם 20:07 רומא 19:19

שבת חול המועד – ד' חול המועד, י"ט בניסן (15.4.11)

הדלקת נר. אין אומרים פרקי "לכו נרננה" ו"במה מדליקין" רק מזמור שיר ליום השבת. יש שמתחילים "מזמור לדוד" ואומרים גם 2 בתים ראשונים ושניים אחרונים מ"לכה דודי" כמו בחול המועד סוכות.

מנהג עדות המזרח: מתחילים "מזמור לדוד הבו לה'", לכה דודי. אין אומרים "במה מדליקין", אך אומרים "כל ישראל", "אמר ר' אלעזר", קדיש על ישראל. "מזמור שיר ליום השבת", "ה' מלך", ואין אומרים מזמור הרגל. בעמידה "אתה קדשת", "יעלה ויבוא". ברכת מעין שבע, קדיש תתקבל, "מזמור לדוד ה' רועי", קדיש יהא שלמא, ברכו, "עלינו לשבח", ספירת העומר, "יגדל".

שחרית של שבת, חצי הלל. קדיש תתקבל. קוראים שיר השירים, אם יש מגילה כשרה מברך: "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו". קדיש יתום (יש שאין נוהגים לקרוא שיר השירים בבית הכנסת בציבור). "אין כמוך", מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת כי תשא "ראה אתה אומר אלי" עד "בחלב אמו". חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר "והקרבתם". מפטירים ביחזקאל פרק ל"ז: "היתה עלי יד ה'" עד (יד) "נאם ה'". בברכות ההפטרה חותם של שבת לבד. "יקום פורקן", אשרי, "יהללו", "ובנחה", חצי קדיש.

מוסף של יום טוב, ומזכיר של שבת: "וביום השבת", "ישמחו", קדיש תתקבל, "אין כאלוקינו". שיר של יום: "מזמור שיר ליום השבת". "אדון עולם".

מנחה של שבת וקוראים לשלשה בפרשת קדושים. "יעלה ויבוא".

ערבית במוצאי שבת: "אתה חוננתנו", "יעלה ויבוא", קדיש תתקבל. אין אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש". ספירת העומר. הבדלת שבת. עלינו, קדיש יתום.

ה' חול המועד, יום ראשון, כ' בניסן (16.4.17)

שחרית: תפילה כיום א' של חול המועד. קריאת התורה. בספר ראשון קוראים לשלשה בפרשת בהעלותך מ"במדבר סיני" עד "ולאזרח הארץ". בספר שני לרביעי "והקרבתם". חצי קדיש, מוסף של יו"ט. שיר של יום: תהלים קל"ה, הללוי-ה.

זמני כניסת החג בערב שביעי של פסח, יום ראשון כ' בניסן (16.4.17)

הדלקת נרות צאת החג בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 18:33 ירושלים 19:47 ניו יורק 19:16 מלבורן 17:22 מדריד 20:24
תל אביב 18:50 תל אביב 19:49 לוס אנג'לס 18:56 יוהנסבורג 17:26 מרבייה 20:37
באר שבע 18:50 באר שבע 19:47 פריס 20:15 בואנוס איירס 17:59 טורונטו 19:35
חיפה 18:43 חיפה 19:49 לונדון 19:30 מוסקבה 20:10 ורשא 18:29
אילת 18:37 אילת 19:44 אמסטרדם 20:10 רומא 19:22

שביעי של פסח, יום שני, כ"א בניסן (17.4.17)

ערבית: תפילת יום טוב, קדיש תתקבל, ספירת העומר, עלינו. בקידוש בבית אין אומרים "שהחיינו". נוהגים לומר שירת הים בשירה ובריקודים ברוב עם. במקומות הסמוכים לים – אומרים על שפת הים.

שחרית: יש נוהגים לומר שיר היחוד ושיר הכבוד לפני התפילה. את שירת הים שבפסוקי דזמרה אומרים פסוק בפסוק עם הש"ץ. חצי הלל, קדיש תתקבל, י"ג מדות ותפילת רבש"ע, מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת בשלח מתחילת הפרשה עד "אני ה' רופאך". נוהגים לעמוד בשירת הים. חצי קדיש, ובשני למפטיר "והקרבתם". מפטירים בשמואל ב', כ"ב "וידבר דוד" עד סוף הפרק. הזכרת נשמות, אב הרחמים, מוסף של יום טוב. שיר של יום: תהילים י"ח – "למנצח לעבד ה'".

במנחה תפילה של יום טוב.

במוצאי יום טוב בערבית: אתה חוננתנו. ספירת העומר והבדלה. זמן אכילת חמץ לא לפני 19:43 (בישראל). יש להיזהר מאכילת חמץ שעבר עליו הפסח כשהוא בבעלות יהודי.

אסרו חג, יום שלישי, כ"ב ניסן (18.4.17). מרבים קצת בסעודה.

[בחו"ל אחרון של פסח. תפילות יום טוב. בשחרית חצי הלל, מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת ראה מ"ככל הבכור" עד סוף הפרשה. בשני מפטיר "והקרבתם". מפטירים בישעיהו י', ל"ב "עוד היום בנוב" עד סוף פרק י"ב: "קדוש ישראל". מזכירים נשמות, אב הרחמים, אשרי, "יהללו", חצי קדיש, מוסף כאתמול, "ותערב", ברכת כהנים, עד הסוף כרגיל. מנחה כנהוג ביום טוב.] תיירים שדעתם לחזור, שומרים יום טוב אחרון כאנשי חו"ל, בצנעה, ונוהגים שלא לאכול חמץ.

                                   

אין נושאים נשים ואין מסתפרים מפסח ועד ל"ג בעומר ביום. יש הנוהגים מראש חודש אייר ועד שבועות, ומתירים ב-ל"ג בעומר. ויש הנוהגים מפסח עד ראש חודש סיון.

נשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בימי הספירה, משקיעת החמה עד אחרי ספירת העומר. זמן הספירה מ-18 דקות אחרי השקיעה.

זמני הדלקת נרות  ביום שישי כ"ה בניסן (21.4.17)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 18:36 ירושלים 19:50 ניו יורק 19:22 מלבורן 17:16 מדריד 20:30
תל אביב 18:53 תל אביב 19:53 לוס אנג'לס 19:00 יוהנסבורג 17:21 מרבייה 20:41
באר שבע 18:53 באר שבע 19:51 פריס 20:22 בואנוס איירס 17:53 טורונטו 19:41
חיפה 18:47 חיפה 19:53 לונדון 19:38 מוסקבה 20:20 ורשא 18:38
אילת 18:40 אילת 19:48 אמסטרדם 20:19 רומא 19:27

שבת פרשת שמיני, כ"ו בניסן (22.4.17) – שבת מברכין

קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ומפטירים בנביא (שמואל ב ו) "ויוסף עוד דוד", עד (ז, יז) "אל דוד". מברכים חודש אייר שיחול ביום רביעי (26.4.17) וחמישי (27.4.17).

במנחה קוראים לשלשה בפרשת תזריע. אין אומרים "צדקתך צדק". מתחילים לומר פרקי אבות בכל שבתות הקיץ. בשבת זו: פרק א'.

יום שני, כ"ח ניסן (24.4.17), יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

יום שלישי, כ"ט ניסן (25.4.17), ערב ראש חודש, אין אומרים יום כפור קטן.

א' ראש חודש אייר, יום רביעי, ל' ניסן (26.4.17), תפילת ראש חודש.

בברכת חודש טוב ומבורך

אליעזר שפר                 Eliezer Sheffer

pdfניסן_תשעז.pdf

pdfNissan_5777.pdf

pdfnissan5777_-french.pdf

pdfהזמנה_לברכת_האילנות_תשעז_-_מעודכן22.3.17.pdf

pdfbirkat_Ilanot_2017.pdf

pdfbenediction_des_arbres_FR_5777.pdf