שבט תשע"ה

שבט תשע"ה

חודש שבט תשע"ה

21 בינואר - 18 בפברואר 2015

המולד: יום שלישי (20.1.15), 11, 15 דקות וחלק אחד.

                       זמן קידוש לבנה:ממוצאי שבת, ד' בשבט (24.1.15), עד בוקר יום רביעי, ט"ו בשבט (4.2.15).                    

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל רביעי, ח' בשבט (27.1.15).

 

ראש חודש שבט, יום רביעי, א' בשבט (21.1.15): תפילת ראש חודש.

                                                                                     

זמני הדלקת נרות ביום שישי ג' בשבט (23.1.15)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 16:29 ירושלים 17:43 ניו יורק 16:42 מלבורן 20:11 מדריד 17:51
תל אביב 16:45 תל אביב 17:45 לוס אנג'לס 16:45 יוהנסבורג 18:39 מרבייה 17:55
באר שבע 16:48 באר שבע 17:46 פריס 17:04 בואנוס איירס 19:36 טורונטו 16:48
חיפה 16:36 חיפה 17:43 לונדון 16:04 מוסקבה 16:17    
אילת 16:39 אילת 17:48 אמסטרדם 16:39 רומא 16:42    

שבת פרשת בא, ד' שבט (24.1.15)

מפטירים בירמיהו מו, יג: "הדבר אשר דבר ה'", עד (כח) – "לא אנקך".

במנחהקוראים בפרשת בשלח, ומעלים לתורה שלושה קרואים.

זמני הדלקת נרות ביום שישי י' בשבט (30.1.15)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 16:35 ירושלים 17:49 ניו יורק 16:51 מלבורן 20:06 מדריד 18:00
תל אביב 16:51 תל אביב 17:54 לוס אנג'לס 16:52 יוהנסבורג 18:37 מרבייה 18:04
באר שבע 16:54 באר שבע 17:52 פריס 17:15 בואנוס איירס 19:32 טורונטו 16:58
חיפה 16:43 חיפה 17:49 לונדון 16:15 מוסקבה 16:31    
אילת 16:45 אילת 17:53 אמסטרדם 16:52 רומא 16:51    

שבת פרשת בשלח, י"א שבט (31.1.15) – שבת שירה

נוהגים לעמוד בשעת קריאת שירת הים ובפסוקי דזמרה, ולומר את השירה פסוק בפסוק עם החזן. מפטירים בשופטים ד', ד' "ודבורה אשה נביאה" עד סוף פרק ה' "ותשקוט הארץ ארבעים שנה".

במנחהקוראים בפרשת יתרו ומעלים לתורה שלושה קרואים.

יום רביעי, ט"ו בשבט (4.2.15) – ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות

אין אומרים תחנון, אבל אומרים "למנצח... יענך".

נוהגים לאכול מפירות האילן שנשתבחה בהן ארץ ישראל, כדי להזכיר שהיום הוא ראש הנה לאילנות. יש המהדרין לטעום 30 מיני פירות. בפירות יבשים יש להיזהר מחרקים. בפירות מיובאים מחו"ל יש לבדוק הכשר מוסמך.

יש הלומדים תיקון ט"ו בשבט הנקרא "פרי עץ הדר".

זמני הדלקת נרות ביום שישי י"ז בשבט (6.2.15)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 16:42 ירושלים 17:55 ניו יורק 16:59 מלבורן 19:59 מדריד 18:08
תל אביב 16:58 תל אביב 17:57 לוס אנג'לס 16:59 יוהנסבורג 18:33 מרבייה 18:11
באר שבע 17:00 באר שבע 17:58 פריס 17:27 בואנוס איירס 19:26 טורונטו 17:07
חיפה 16:49 חיפה 17:55 לונדון 16:29 מוסקבה 16:46    
אילת 16:51 אילת 17:59 אמסטרדם 17:05 רומא 17:00    


שבת פרשת יתרו, י"ח שבט (7.2.15)

קוראים את עשרת הדברות בטעם התחתון, [ויש הקוראים בטעם העליון. ביאור הלכה, ס' תצד]. ונוהגים לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות. מפטירים בישעיה ו: "בשנת מות המלך עוזיהו" עד (ז, ו) "בן טבאל", ומוסיפים פרק ט, ה-ו: "כי ילד יולד לנו" עד "תעשה זאת".

במנחהקוראים בפרשת משפטים ומעלים לתורה שלושה קרואים.

זמני הדלקת נרות ביום שישי כ"ד בשבט (13.2.15)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 16:48 ירושלים 18:01 ניו יורק 17:08 מלבורן 19:52 מדריד 18:17
תל אביב 17:04 תל אביב 18:03 לוס אנג'לס 17:06 יוהנסבורג 18:28 מרבייה 18:20
באר שבע 17:06 באר שבע 18:03 פריס 17:38 בואנוס איירס 19:20 טורונטו 17:17
חיפה 16:55 חיפה 18:01 לונדון 16:42 מוסקבה 17:01    
אילת 16:57 אילת 18:04 אמסטרדם 17:18 רומא 17:09    

שבת פרשת משפטים, כ"ה שבט (14.2.15) – שבת שקלים

פיוטים לפרשת שקלים כמנהג, מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים בפרשת השבוע ומעלים לתורה שבעה קרואים, חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר בפרשת כי תשא, מתחילתה ועד "לכפר על נפשותיכם" [טז]. מפטירים במלכים ב יב, א-יז: "בן שבע שנים", עד "לכהנים יהיו". נוהגים שאין קטן עולה למפטיר.

מברכים חודש אדר שיחול בימים חמישי ושישי (19-20 בפברואר). אין אומרים אב הרחמים.

מולד חודש שבט: יום חמישי (20.2.15) בשעה 11 בלילה, 59 דקות ושני חלקים.

במנחהקוראים בפרשת תרומה ומעלים לתורה שלושה קרואים.

יום רביעי, כ"ט בשבט (18.2.15): ערב ראש חודש אדר, יום כיפור קטן. במנחה אין אומרים תחנון.

יום חמישי, א' דראש אדר, ל' שבט (19.2.15): תפילת ראש חודש.

בברכת חודש טוב

אליעזר שפר                 Eliezer Sheffer

ט"ו בשבט של שמיטה

הרב יוסף צבי רימון

המשנה בתחילת מסכת ראש השנה מציינת שני 'ראשי-שנים' שיכולים להיות משמעותיים לפירות האילן בשביעית:

באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות; באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים: בחמשה עשר בו.

בעוד ביחס לשמיטה ולירקות קובעת המשנה שא' בתשרי הוא ראש השנה, ביחס לפירות האילן נאמר שראש השנה הוא דווקא בט"ו בשבט. מתי הוא אם כן ראש השנה לאילן בשביעית - א' בתשרי או ט"ו בשבט?לשם בירור שאלה זו יש לבחון מדוע ראש השנה לאילנות הוא ט"ו בשבט. בירושלמי (ר"ה א, ב) הובאו שני הסברים לכך:

א.      בט"ו בשבט יצאו רוב גשמי השנה, עלה השרף באילנות והגיע שלב החנטה, ולכן תאריך זה מהווה את תחילת השנה החקלאית של האילן.

ב.      פירות החונטים עד ט"ו בשבט, בעצם חנטו משרף שנכנס בהם קודם תשרי, ולכן נחשבים כאילו חנטו לפני תשרי.

לשני ההסברים בתלמוד הירושלמי יש משמעות הלכתית לקביעת זמן תחילת קדושת שביעית בפירות. לפי ההסבר הראשון, ט"ו בשבט הוא הזמן שבו מתחילה העונה החקלאית באילן, ועל כן נקבע בו ראש השנה לאילנות; אולם לפי ההסבר השני, ט"ו בשבט הוא רק סימן לכך שהפירות שחנטו עד לתאריך זה נוצרו למעשה כבר בשנה שעברה (לפני א' בתשרי).

לכן, לפי ההסבר השני, פירות שחנטו עד ט"ו בשבט של שביעית לא יהיו קדושים, שהרי כל הפירות שחנטו קודם לכן בעצם נוצרו עוד בשנה השישית, ואילו פירות שחנטו עד ט"ו בשבט של שמינית יתקדשו, שהרי כל הפירות שחנטו קודם לכן בעצם נוצרו עוד בשנה השביעית (וכן דעת רבנו חננאל (ר"ה טו:)). לעומת זאת לפי ההסבר הראשון מסתבר, שאמנם השנה החקלאית הטבעית של האילן מתחילה בדרך כלל רק בט"ו בשבט (למשל לעניין מעשרות), אולם השמיטה נקבעת על פי שבת הארץ, ושבת הארץ מתחילה מ-א' בתשרי עד כ"ט באלול (וכן משמע מדברי הרמב"ם (שמיטה ויובל ד, ט) ורוב הראשונים(ועיין תורת זרעים שביעית ה, א)).

רוב האחרונים, ובהם הרב קוק (שבת הארץ ד, ט) והחזו"א (ז, יג), הכריעו כדעת הרמב"ם, שפירות שקדושים בקדושת שביעית הם אלו שחנטו בין א' בתשרי של שביעית לא' בתשרי של שמינית. למעשה דבר זה בא לידי ביטוי רק בחציה השני של שנת השמיטה, כיוון שרק אז יוצאים לשוק הפירות שחנטו לאחר א' בתשרי של שביעית. קדושה זו ממשיכה לתוך השנה השמינית, כיוון שהפירות האלו חנטו בשנת השמיטה.

נטיעת עצים בט"ו בשבט

אין קשר מהותי בין נטיעה לט"ו בשבט, אך זהו מנהג יפה (התחיל בכך זאב יעבץ, בראשון לציון תרנ"ב, 1892 למניינם). בשנת השמיטה אי אפשר לעסוק בנטיעות, שהרי אסור לנטוע בשמיטה. אולם בשנת השמיטה ניתן לעשות בנטיעות וירטואליות. ניתן לדבר על נטיעה, על מצוות התלויות בארץ, על ארץ ישראל, על חקלאות בארץ ישראל וכדומה.

הטבה מיוחדת לגבאי בית הכנסת
לחצו כאן


"ואלה שמות"

שמות היישובים בארץ ישראל בפרשות השבוע של חודש שבט תשע"ה

מאת משה אייכל

בא: היום אתם יוצאים בחודש האביב

מושב אביבים: המושב הוקם וננטש בשנות החמישים, אך לאחר מס' שנים הוא יושב מחדש ע"י עולים מצפון אפריקה.

היישוב קרוי ע"ש נחל אביב הסמוך לו, בסמוך למושב קיימת מצודה בריטית ששימשה את המשטרה הבריטית בתקופת המנדט.

אביבים נמצא באחד האזורים היותר יפים של הגליל העליון, כיום מתגוררים במקום כחמש מאות נפשות אשר מתפרנסים מחקלאות, וכן מהפעלת צימרים לנופשים הבאים ליהנות בצל הנוף המרהיב הנשקף ממושב אביבים.

בשלח: "בתענך על מי מגידו" (מתוך ההפטרה)

מועצה מקומית מגידו/ קיבוץ מגידו:

המועצה המקומית מגידו הוקמה עוד טרום הקמת המדינה, על שם העיר ההיסטורית, מגידו שהייתה אחת הערים הגדולות והמבוצרות באלף השלישי והרביעי לספירה.

חורבות העיר המקורית נמצאות בסמוך לקיבוץ מגידו אשר בשטחה של המועצה.

בשטח המועצה מתגוררים כעשרת אלפים תושבים המחולקים במושבה אחת, שלושה מושבים ותשעה קיבוצים, אחרון אחרון חביב הוא הגן הלאומי "תל מגידו" הנמצא תחת אחריות שמורות הטבע והגנים.

יתרו: ואשא אתכם על כנפי נשרים

העיר "נשר" באזור הכרמל: בשנת 1903 הוקם מפעל המלט "נשר".

כעשרים שנים אח"כ החליטו פועלי המפעל להקים לעצמם יישוב למגורים בסמיכות למקום עבודתם.

תלאות רבות עברו על היישוב במאורעות תרפ"ט, בימי מלחמת העולם השנייה ועוד.

כיום מתגוררים במקום כעשרים וחמישה אלף תושבים. בפאתי העיר קיימים גם פארק נשר המדהים בשטח של כמאתיים שבעים וחמישה דונמים וכן נחל נשר בו ישנם גם מס' מפלים המעניקים הנאה מיוחדת למטיילים בנוף הבראשיתי של הנחל.

משפטים: כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש

מושב גדיש:

שם המושב נלקח מהפסוק לעיל בהקשר להיותו יישוב חקלאי באזור פורה מאד בעמק יזרעאל.

המושב הוקם בשנות החמישים על ידי עולים ממרוקו.

כיום מתגוררים במושב כמה מאות תושבים המתעוררים בכל בוקר לריח המתקתק של השדות והפירות בעמק יזרעאל.

 

המידע על המקורות הקדומים של שמות היישובים בימינו, על יסוד ספרו של עמוס ספראי –"מפת הארץ" של שולחן השבת בהוצאת"אלינר"

 

igud