ראשון, 04 יוני 2017 08:44

שבועות תשע"ז

לקראת חג השבועות – חג מתן תורה – הבא עלינו לטובה, אנו מתכבדים להגיש לכם את הסקירה המסורתית שלנו על עולם התורה בזמננו, תוך הדגש השנה על ההתפתחויות המשמעותיות בטכנולוגיות החדשות והמתחדשות של לימודי תורה, מאגרי המידע התורניים ואוצרות החכמה בתקשורת הדיגיטאלית והנגישות של לומדי התורה ומלמדיה לרשתות האינטרנט ולתקשורת החברתית.

אודה לכם אם תואילו להשתתף עמו ולסייע לנו בתהליך הבירור הראשוני ובניסוח הנושאים והשאלות המתחייבות והנדרשות מההתפתחויות הטכנולוגיות, המאפשרות לכל אחד ואחת נגישות לדבר תורה ולפסקי הלכה. לשם כך, אנו מציעים לברר תחילה את הנושאים והשאלות הבאות:

  • האם הנגישות בזמננו לתקשורת הדיגיטאלית למאגרי המידע התורניים, לאוצרות החכמה ולהגות היהודית לדורותיה מחייבים שינויים בשיטות ובדרכי ההוראה של לימודי הקודש?
  • האם פסקי ההלכה, שאלות ותשובות (שו"תים) הנכתבים בימינו על ידי רבנים במדורי השו"תים של אתרי האינטרנט ובעלוני השבת יוצרים מציאות חדשה ושונה בפסיקה ובמעמדם של פוסקי ההלכה?

נודה למעורבותך ולתגובתך.

בברכה,

אליעזר שפר

pdfאיגרת_שבועות_תשעז.pdf

ידידים יקרים

שלום וברכה מירושלים

בימים אלה של השבוע השני בחודש סיוון וחג מתן תורה שבו רבבי רבבות אנשים נשים וטף בכל רחבי העולם למדו תורה וערכו תיקון של ליל שבועות ולאחר התפילות וההודאות ורבבי רבבות המשתתפים באירועים ובכנסים האדירים לכבודה של ירושלים עיר הקודש בחודש אייר בסימן שנת יובל ה-50 לאיחודה של ירושלים, אנו פותחים את הקיץ הבעל"ט ומייחלים שתתקיים בנו תפילתנו: אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ יַחַד בִּמְהֵרָה לְאוֹרוֹ.

 בברכת

קיץ טוב ונעים

אליעזר שפר

לתשומת לבכם: בעקבות הפנייה שלנו שבה ביקשנו מכם את המענה של ותגובתכם לשאלות הבאות:

  • האם הנגישות בזמננו לתקשורת הדיגיטאלית למאגרי המידע התורניים, לאוצרות החכמה ולהגות היהודית לדורותיה מחייבים שינויים בשיטות ובדרכי ההוראה של לימודי הקודש?
  • האם פסקי ההלכה, שאלות ותשובות (שו"תים) הנכתבים בימינו על ידי רבנים במדורי השו"תים של אתרי האינטרנט ובעלוני השבת יוצרים מציאות חדשה ושונה בפסיקה ובמעמדם של פוסקי ההלכה?

קיבלנו, ואנו מקבלים תגובות רבות וברשותכם, אנו מפרסמים תחילה את תגובתו של פרופ' אביעזרי פרנקל הי"ו, ההוגה הראשון של פרויקט השו"ת, שזכה בפרס ישראל 2007 לספרות תורנית יחדיו עם עמיתו פרופ' יעקב שפיגל:

מר אליעזר שפר הנכבד,

  • "האם הנגישות בזמננו לתקשורת הדיגיטאלית למאגרי המידע התורניים, לאוצרות החכמה ולהגות היהודית לדורותיה מחייבים שינויים בשיטות ובדרכי ההוראה ובמחקר של לימודי הקודש?"

המלה 'ובמחקר' בשאלתך היא תוספת שלנו.

יותר ויותר מחשבי שולחן, מחשבים ניידים וטלפונים חכמים נצפים בהיכלי ישיבות, כוללים, מכללות ואולפנות: השינויים החלו מ-"השטח" ולא המתינו להוראה מגבוה. 

מי ומי המשתמשים? רמי"ם בישיבות להכנת שיעורים ומאמרים תורניים, תלמידיהם  הבוגרים, אברכים, תלמידי חכמים, "עצלנים" ועורכי חיפושים פשוטים שאינם רוצים לקום וליטול ספרים מהמדפים, אלא מקבלים את כל המידע ממסכי המחשבים ע"י לחיצות על הקישורים. לפני שלוש שנים שח לי הרב יצחק יוסף, הרב הראשי לישראל, מחבר ילקוט יוסף, שאין יום בו הוא לא משתמש בפרויקט השו"ת; הוא עצמו ולא בסיוע שמשים. המרצים והחוקרים במדעי היהדות והרוח ותלמידיהם הבוגרים באוניברסיטאות גם החלו להשתמש בכלים ממוחשבים בערך מ-1970 (פרויקט השו"ת החל את צעדיו הראשונים ב-1963.) עובדות אלה ואחרות מראות:

  1. השינויים בשיטות ובדרכי ההוראה של לימודי הקודש ובחידושי תורה כבר בעיצומם. 
  2. שינויים עקיפים ניכרים בשטח גם עבור תלמידים צעירים (תיכונים, שנים ראשונות בישיבות ואוניברסיטאות), כגון ספרי לימוד וחוברות הדרכה שנכתבים בעזרת כלים ממוחשבים, וכך מרחיבים את היריעה. אנו סבורים שהגיעה העת לחשוף את הגישה הישירה גם לדורות הצעירים יותר. שימוש ברוב אוצרות הקודש אינו מצריך גישה לאינטרנט, כך שניתן לעיין בהם בסביבה מוגנת.                                                                                                                                                                                                                                                                                                         

בשלהי הוריות דיון מה עדיף, סיני או עוקר הרים. המסקנה שם שסיני עדיף. מאגרי המידע התורניים משמשים כיום כסיני, ולא עוד אלא שזהו סיני שהולך ומתגבר ע"י גידול עונתי של המאגרים ושכלול כלי החיפוש, והאפשרות הנוחה להעתיק קטעים בעזרת ה'עכבר'. בפרויקט השו"ת (גירסה 25) למעלה מ-420,000 קישורים בין התנ"ך, תלמודים, פוסקים, שו"ת ועוד (בשני הכיוונים). מכאן השימוש היעיל של תלמידים ומורים במאגרים הממוחשבים. לכן, לכאורה, אין לנו כיום תירוץ מדוע אין כולנו עוקרי הרים!

סיני דיגיטאלי מסוג כזה פועל ע"י השוואה מורפולוגית-סינטקטית של מלים, צירופיהן ונטיותיהן הדקדוקיות. מה שנחוץ כדי להגיע לחידושי תורה אמיתיים ולמחקרים מקוריים במדעי היהדות והרוח, הוא השוואה סמנטית בנוסף להשוואה סינטקטית. כמעט בכל עמוד בגמרא יש כמה השוואות סמנטיות. דוגמה: בסנהדרין מז ע"ב דיון אם הזמנה מילתא אם לאו. הגמרא מקשה על רבא (מח ע"א), שסובר שהזמנה לאו מילתא, מן הרישא של משנה במס' כלים (פרק כח מ"ה) העוסקת בצעיף שטמא מדרס. שם לא מופיעות לא 'הזמנה' ולא 'מילתא' אלא שבכל זאת הגמרא 'מצליחה' להצביע על דמיון בין שני העניינים. 

גם מפרשי הגמרא, ראשונים ואחרונים, הוסיפו קישורים סמנטיים. ה'ים של שלמה' כתב בהקדמתו למסכת חולין, "ונחזור לראשונות, לתלמוד אשר אנו עוסקין בו, ומימיו אנו שותים, לולי חכמי הצרפתים בעלי התו' שעשאהו ככדור אחד, ועליהן נאמר דברי חכמים כדרבונות, והפכוהו וגלגלוהו ממקום למקום, שנראה לנו כחלום מבלי פותר ומבלי עיקר, אלא סוגיא זו אומרת בכה וסוגיא זו אומרת בכה, ולא קרב זה אל זה, ונמצא מיושר התלמוד ומקושר, וכל החתומות יתפשרו, ותוכן פסקיו יאשרו". דברים כמעט זהים בהקדמתו לבבא קמא. 'ככדור אחד ... וגלגלוהו ממקום למקום' – אלה הקישורים הסמנטיים. קישורים נוספים, חלקם סינקטיים וחלקם סמנטיים מצויים על דף הגמרא, כגון מסורת הש"ס, נר מצווה, ר' עקיבא איגר, רש"י. חלק מקישורים אלה כבר מוחשבו, וחלקם ימוחשב בעתיד, כך שלכאורה המחשב יכול גם לספק את כל הקישורים הסמנטיים.  

לימוד התורה דינמי ולא סטטי. לדוגמה, במאה ה-19 התחוללה בישיבות מזרח אירופה מהפכה אינטלקטואלית: התלמידים החלו לפתח כלי ניתוח אנליטיים לחשיפת המושגים ההלכתיים-משפטיים בספרות התלמודית. בין היוצרים המקוריים והמובילים של שיטה זו היה הרב שמעון יהודה הכהן שקופ (1859-1939). (עיין בספר 'חשיבה משפטית בישיבות ליטא, עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ', שי עקביא ווזנר, דפוס מגנס, 2014.) כל מהפכה חשיבתית משרה קישורים חדשים, סינטקטיים וסמנטיים. כלים ממוחשבים יכולים לעזור למציאת שניהם, אך הסמנטיים הם בעיקר פרי יגיעת האדם.  

כך גם בעידן הדיגיטלי אנו זקוקים עדיין לסיני סמנטי "אנושי", שהוא עשוי להביא אותנו למדרגת עוקרי הרים. כיום אין סיני סמנטי ממוחשב, אלא רק ילודי אישה.    

האם בעתיד יהיה למחשבים כוח לערוך גם השוואות סמנטיות כדי למצוא קושיה או תירוץ או דחייה שלא בדרך מורפולוגית-סינטקטית? לענ"ד זו שאלה קשה ועמוקה: האם מציאת פתרון לשאלה שקול לוידוא תשובתה? שאלה מעין זו נשאלה במתימטיקה: האם ה'מורכבות' של מציאת פתרון היא אותה 'מורכבות' כמו וידוא נכונותה? ההשערה שהתשובה לכך שלילית: הוידוא קל משמעותית ממציאת הפתרון. אך עד היום השאלה לא הוכרעה. זוהי אחת משבע שאלות 'המילניום' שנוסחו בשנת 2000 ופתרון כל אחת מהן מזכה את הפותר במיליון דולר. (בינתיים רק אחת נפתרה.)

כהוגה של פרויקט השו"ת וכמנהלו בשנים הראשונות, הקשות, כשראשי מדעי היהדות באקדמיה ביזו את הרעיון ואותי, ברצוני להעיר כי כבר שנים רבות שהפרויקט, שהקדים את גוגל ב-35 שנים, 'זועק' לשיפור ביצועי החיפוש ולהביאו לפחות לרמה של חיפושי גוגל. דוגמה: חיפוש בתלמוד הבבלי בפרויקט השו"ת "ולא עלה בידם" כדי להעלות את הסוגייה הידועה בברכות לה ע"ב על רשב"י ורבי ישמעאל, אינו מעלה כל תוצאה. גוגל מציע שינוי נוסח ל-"ולא עלתה בידן", ובכך מתקבלת הסוגייה. אם החיפוש בפרויקט "ולא עלה בידם" נעשה על כל המאגר, מתקבלים 137 מקורות (גירסה 25), ורק במס' 117, שו"ת שבט הלוי חלק ד סי' א: '...והרבה עשו כרשב"י ולא עלה בידם...'. זה חיפוש ידני מייגע. לא כאן המקום לפרט את הקשיים שיש לפתור כדי להגיע בפרויקט לרמה של חיפושי גוגל, אך הם רחוקים מבעיית הסמנטיות שהוזכרה לעיל. ללא שיפור החיפוש, יותר ויותר לקוחות של פרויקט השו"ת יסתפקו בגוגל ויוותרו על הפרויקט, תוך איבוד הקישורים לשו"ת והשו"ת עצמן. מבקש אני בזה שוב מידידיי חבריי העמלים כיום על פרויקט השו"ת להתרכז בשיפור משמעותי של החיפוש.

אביעזרי פרנקל

 

נקרא 137 פעמים עודכן לאחרונה ב ראשון, 04 יוני 2017 08:52