ניסן תשע"ה

חודש ניסן תשע"ה

21 במרץ - 19 באפריל 2015

המולד: יום שישי (20.3.15), 12, 43 דקות ו-3 חלקים.

זמן קידוש לבנה:מליל שלישי ד' בניסן (24.3.15) עד ליל שישי י"ד בחודש (2.4.15)                           

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ממוצאי שבת ט' בניסן (28.3.15).

תקופת ניסן: יום רביעי, י״ט בניסן (8.4.15), שעה 6:00 בבוקר

 

היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מאכל מלבלבים, אומר:

"בָּרוּך אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם שֶלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ דָּבָר וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהַנּוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם".

וזריזים מקדימים לראש חודש ניסן. (ראה עמוד מיוחד המוקדש לברכת האילנות)

מנהג עדות המזרח: פתיחת אליהו, ברכת האילנות, "הללוי-ה הללו את ה' מן השמים", "שיר המעלות בשוב ה'", וקדיש על ישראל.

זמני הדלקת נרות ביום שישי כ"ט באדר (20.3.15)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 17:14 ירושלים 18:27 ניו יורק 18:48 מלבורן 19:03 מדריד 18:56
תל אביב 17:31 תל אביב 18:29 לוס אנג'לס 18:35 יוהנסבורג 17:54 מרבייה 18:47
באר שבע 17:32 באר שבע 18:28 פריס 18:34 בואנוס איירס 18:35 טורונטו 19:02
חיפה 17:23 חיפה 18:28 לונדון 17:44 מוסקבה 18:15    
אילת 17:17 אילת 18:27 אמסטרדם 18:22 רומא 17:51    

ראש חודש ניסן, שבת פרשת ויקרא, א' ניסן (21.3.15) - פרשת החודש

יעלה ויבוא. יוצרות ופיוטים כנהוג. חצי הלל. מוציאים 3 ספרי תורה בראשון קוראים בפרשת השבוע ומעלים לתורה שישה קרואים. מניחים ספר שני על הבימה ומגביהים ספר ראשון. קוראים בספר שני לשביעי בפרשת פנחס וביום השבת, ובראשי חודשיכם, עד ונסכה. חצי קדיש.

בספר השלישי קוראים למפטיר בפרשת בא: "ויאמר ה'... החודש הזה" עד "תאכלו מצות". מפטירים ביחזקאל מ"ה, ט"ז: "כל העם הארץ", עד מו, יח: "איש מאחוזתו". אין קטן עולה למפטיר. אין אומרים אב הרחמים. מוסף של שבת וראש חודש.

במנחהקוראים בפרשת צו ומעלים לתורה שלושה קרואים. יעלה ויבוא. אין אומרים "צדקתך צדק".

בכל חודש ניסן אין אומרים תחנון, ואין אומרים "יהי רצון" שאחר קריאת התורה בשני ובחמישי, אבל אומרים "א-ל ארך אפים" ו"למנצח". אין מזכירים נשמות בשבת ובחול, ואין אומרים אב הרחמים. אבל בשבתות שאחר הפסח יש שאומרים. אין אומרים "צדקתך צדק" במנחה, אין מתענים בו, מלבד חתן ביום חופתו ובכורים בערב פסח. מא' ועד י"ג בניסן נוהגים לומר בכל יום בפרשת הנשיאים נשיא ליום בפרשת נשא, וביום י"ג מתחילת "בהעלותך" עד "כן עשה את המנורה". (יש הנוהגים לקרוא את פרשת הנשיא בספר תורה בלי ברכות).  

זמני הדלקת נרות ביום שישי ז' בניסן (28.3.15)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 18:19 ירושלים 19:32 ניו יורק 18:55 מלבורן 18:52 מדריד 19:03
תל אביב 18:36 תל אביב 19:34 לוס אנג'לס 18:41 יוהנסבורג 17:47 מרבייה 19:19
באר שבע 18:37 באר שבע 19:33 פריס 18:44 בואנוס איירס 18:26 טורונטו 19:10
חיפה 18:28 חיפה 19:33 לונדון 17:55 מוסקבה 18:29    
אילת 18:25 אילת 19:31 אמסטרדם 18:35 רומא 17:59    

שבת פרשת צו, ח' ניסן (28.3.15) – שבת הגדול

מפטירים במלאכי ג, ד - כו: "וערבה לה'" עד "והשיב לב אבות". אין אומרים אב הרחמים.

במנחהקוראים בפרשת שמיני ומעלים לתורה שלושה קרואים. אין אומרים צדקתך צדק.

ערב פסח יום ו', י"ד ניסן (3.4.15).

הבכורים מתענים. נוהגים להקל ולאכול בסעודת מצוה, ולכן נהגו לסיים מסכת ולסעוד סעודת מצווה. המתענה יאמר במנחה בשמונה עשרה בלחש "עננו", ואין נוהגים כתענית ציבור.

בדיקת חמץ: אין להתחיל במלאכה או בסעודה, ביום חמישי בערב, כחצי שעה לפני הלילה. מיד אחרי תפילת ערבית בודקים את החמץ לאור הנר או לאור פנס. לפני הבדיקה מברך "על ביעור חמץ", ומכוון על הבדיקה והביטול שבלילה, על שרפת החמץ ביום. אין לדבר בין ברכה לבדיקה אלא לצורך הבדיקה, ואם דיבר צריך לחזור ולברך (וראוי שלא לדבר עד גמר הבדיקה). יש לבדוק כל מקום שמכניסים בו חמץ, כולל מכונית. מכונית יש לבדוק לאור פנס! אפשר לבדוק באמצעות שליח. שליח הבודק מתחילת הבדיקה - הוא המברך. אם השליח ממשיך או גומר בדיקה שהתחיל אחר, אינו מברך. אחר הבדיקה אומר בשפה המובנת לו : "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא ביערתיה, ליבטל וליהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, יבטל ויהיה כעפר הארץ".

שחרית, משכימים להתפלל, אין אומרים "מזמור לתודה", ולא "למנצח... יענך". (ב"איזהו מקומן" אין אומרים "יהי רצון כאילו הקרבתי תודה").

סוף זמן אכילת חמץ - סוף שעה רביעית - הוא שליש היום , וסוף זמן שריפת חמץ – סוף השעה החמישית - הוא שעה אחת לפני חצות היום. לשיטת מג"א ועפ"י החישוב שהיום נמדד מעמוד השחר ועד צאת כל הכוכבים (מ-90 דקות לפני עלות השחר ועד 90 דקות אחרי השקיעה) אכילה עד 10:06 (בירושלים), ושריפה עד 11:24 (בירושלים). (לשיטת הגר"א שהיום 60 נמדד מזריחה עד שקיעה, סוף זמן אכילה: 10:36 וסוף זמן שריפה 11:39 בירושלים).

מיד אחרי השריפה יבטל את החמץ, ויאמר בשפה המובנת לו: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, דחמיתיה ודלא חמיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה, ליבטל ולהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ שברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שבערתיו ושלא בערתיו, ייבטל ויהיה כעפר הארץ".

אסור לאכול במשך היום מצה הראויה למצוות אכילת מצה בלילה, אבל מותר לאכול מצה עשירה או מבושלת שאין יוצאים בה בלילה. יש המתירים רק עד שליש היום - זמן היתר חמץ. ה"נודע ביהודה" מתיר עד חצות, אך לא נהגו כמוהו. אחרי חצות אסור לעשות מלאכה רגילה (ראה תס"ח "משנה ברורה" ז' איזו מלאכה מותרת).

ראוי להקדים ולהתפלל מנחה גדולה, ונוהגים לומר אחרי מנחה גדולה סדר קרבן פסח. בירושלים נהגו לאומרו ליד הכותל המערבי.

מנהג יראים לאפות מצות מצווה אחר הצהרים באמירת הלל. מכינים את צרכי הסדר מבעוד יום, מפני שליל הסדר הוא בליל שבת. יש להדר לקחת למרור חסה. יש לבודקה מחרקים, או להשתמש בחסה וכרפס שגדלו בשיטה המונעת חרקים. לכרפס לוקחים ירק שברכתו בורא פרי האדמה, ויש המעדיפים "כרפס" (=סלרי). מכינים חרוסת להטביל בה המרור, ומי מלח להטביל בהם את הכרפס. צולים את הזרוע (ואסור לאוכלו בליל הסדר), ומבשלים את הביצה. ראוי לסדר את השולחן מבעוד יום.

ביעור מעשרות: השנה היא שנת ביעור מעשרות.

זמני הדלקת נרות ביום שישי י"ד בניסן – ערב פסח (3.4.15)

הדלקת נרות צאת החג בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 18:24 ירושלים 19:32 ניו יורק 19:02 מלבורן 17:42 מדריד 20:10
תל אביב 18:40 תל אביב 19:39 לוס אנג'לס 18:46 יוהנסבורג 17:39 מרבייה 20:25
באר שבע 18:41 באר שבע 19:38 פריס 19:55 בואנוס איירס 18:16 טורונטו 19:19
חיפה 18:33 חיפה 19:38 לונדון 19:07 מוסקבה 19:43    
אילת 18:29 אילת 19:35 אמסטרדם 19:47 רומא 19:07    


ט"ו ניסן, שבת, ראשון של פסח (4.4.15)

מדליקים נרו ת שבת בזמן הרגיל להדלקת הנר בשבת, ומברכים "להדליק נר של שבת ושל יום טוב", ו" שהחיינו".

בתפילת ליל שבת אין אומרים "לכו נרננה" ו"לכה דודי", אלא מתחילים ב"מזמור שיר ליום השבת". יש המתחילים ב"מזמור לדוד הבו לה'", ואומרים שני בתים ראשוני ם ושני בתים אחרוני ם של "לכה דודי". אין אומרים "במה מדליקין".

ערבית: תפילת יום טוב, ומזכירים שבת. "ויכולו". אין אומרים ברכה מעין שבע. הלל, ואחריו קדיש תתקבל.

מתחילים את סדר ליל הפסח כאשר ירד הלילה. בקידוש מתחילים יום השישי, ומוסיפים של שבת בברכה. גברים ונשים חייבים בכל מצוות הלילה. חובה לאכול כזית מצה שמורה בליל הסדר, ונוהגים לכתחילה לאכול כשני זיתים, אחד מן המצה העליונה ממצות הקערה, ואחד מן האמצעית. כזית נוסף נאכל עם "כורך". האפיקומן נאכל בסוף הסעודה, לפני חצות, [חצות בשעה 12:42 בירושלים]. לאחר אכילת האפיקומן אין לאכול, אבל מותר לשתות. בברכת המזון, רצה ויעלה ויבוא. בקריאת שמע על המיטה קוראים רק פרשת "שמע" וברכת "המפיל", לסמל שהלילה הוא ליל שימורים.

שחרית: תפילת יום טוב שחל בשבת. הלל שלם. קדיש תתקבל. שיר השירים, ואם יש מגילה כשרה, לפי הגר"א מברכים "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו". אין כמוך. אב הרחמים. אין אומרים י"ג מידות ורבש"ע של תפילת יום טוב. שני ספרי תורה: בראשון קורים בפרשת בא ומעלים לתורה שבעה קרואים: "משכו" עד "צבאותם". חצי קדיש. בשני מפטירים בפרשת פנחס "ובחודש הראשון". הפטרה ביהושע ה', ב"בעת ההיא" עד "אין יוצא ואין בא".

אשרי, יהללו, מזמור לדוד. אחרי הכנסת ספרי התורה להיכל – פותחים הארון לתפילת טל. מתחילים " או"א טל תן לרצות ארצך", עד "לשובע ולא לרזון". חצי קדיש. יש האומרים תפילת טל בחזרת הש"ץ, והם מכריזים לפני מוסף שיש לומר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם". מי שלא אמר "מוריד הטל", אינו חוזר להתפלל. אמר "מוריד הגשם" – אם סיים את הברכה, חוזר לראש התפילה. המסופק אם אמר "מוריד הטל" – עד שעברו 30 יום, חוזר להתפלל, כי תפילת טל אינה שגורה בפיו, ויש להניח שלא אמרה. שיר של יום: "מזמור שיר ליום השבת".

במנחהקוראים בפרשת שמיני ומעלים לתורה שלושה קרואים. תפילת יום טוב שחל בשבת.

א' דחול המועד, יום א' ט"ז ניסן (5.4.15) - (בחו"ל יום טוב שני)

אין מאחרים תפילת ערבית כדי להקדים את ספירת העומר, ויהיו "שבתות תמימות". תפילת חול, " אתה חוננתנו", "ותן ברכה" (במקום "טל ומטר"), "יעלה ויבוא". טעה ואמר "ותן טל ומטר" וסיים הברכה - יחזור לתחילת הברכה, (אמר " ברוך אתה ה'", אומר: "למדני חוקיך"), עקר רגליו - חוזר לראש התפילה, המסופק, עד שלשים יום דינו כמו ב"משיב הרוח ומוריד הגשם". אחרי שמונה עשרה אומרים קדיש תתקבל, ספירת העומר, עלינו, הבדלה על פי סימן יבנ"ה כבכל מוצאי שבת.

ספירת העומר: לכתחילה יש לספור בעמידה, בתחילת הלילה, אחר צאת הכוכבים. כל הלילה סופר בברכה. אם שכח לספור בלילה, יספור ביום בלי ברכה, ואם שכח גם ביום - יספור בלילות הבאים בלי ברכה. מי שאינו יכול לברך, יבקש ממי שמברך להוציאו ידי חובת הברכה. (המסופק אם ספר, סופר שאר הימים בברכה). אם ספר בין השמשות, לפני שעברו 18 דקות מהשקיעה, צריך אחר כך לספור עוד פעם בלי ברכה.

תיירים שדעתם לחזור לחו"ל שומרים יום טוב כאנשי חו"ל. יש נוהגים יו"ט רק לחומרה: אוכלים כזית מצה ומרור בלי הברכה של אכילת מצה ומרור, שותים 4 כוסות ומברכים ברכת פרי הגפן רק על כוס ראשון ועל כוס של ברכת המזון, והגדה אומרים בלי חתימה, או אומרים לפחות את הקטע "רבן גמליאל אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלה בפסח...". יש הנוהגים לעורך סדר כמו ביום הראשון.

שחרית: בכל ימי חול המועד אין מניחים תפילין ואין אומרים "מזמור לתודה". תפילה של חול, "יעלה ויבוא", חצי הלל. קריאת התורה: מוציאים שני ספרי תורה: בראשון קוראים בפרשת אמור ומעלים לתורה שלושה קרואים: "שור או כשב" עד "וידבר משה את מועדי ד' אל בני ישראל". בספר שני קוראים לרביעי בפרשת פנחס: "והקרבתם" (כח, יט) ע ד "לא תעשו" (כה). חצי קדיש, אשרי ובא לציון, מוסף של יום טוב, "והקרבתם", קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום: תהילים ע"ח - משכיל לאסף. אין כאלוקינו.

[בחו"ל: יו"ט שני של גלויות. עריכת הסדר כמו בלילה הראשון. קידוש על כוס ראשון מארבע כוסות עפ"י סימן יקנה"ז: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן. תפילות של יו"ט. בשחרית הלל שלם, מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים בפרשת שור או כשב ומעלים לתורה חמשה קרואים, ובספר השני והקרבתם, מפטיר במלכים ב' כ"ג מתחילתו "וישלח המלך" עד "לא קם כמוהו" (כה).]

ט"ז ניסן הוא "יום הנף", ובו היו מניפים במקדש את העומר. מיד אחרי ההנפה הייתה התבואה החדשה מותרת באכילה. בימינו מותר לאכול מן התבואה החדשה רק למחר, ולכן המטיילים בארץ ייזהרו שלא לאכול שיבולים הגדלים בשדות.

ב' דחול המועד, יום שני י"ז בניסן (6.4.15)

תפילת חול המועד. מוציאים 2 ס"ת, באחד קוראים בפרשת בא ומעלים לתורה שלושה קרואים, "קדש לי כל בכור" עד סוף הפרשה, ובספר השני לרביעי, "והקרבתם". חצי קדיש, והמשך התפילה כביום א' של חול המועד. שיר של יום: תהילים פ' - למנצח על שושנים.

ג' דחול המועד, יום שלישי י"ח בניסן (7.4.15)

תפילת חול המועד. מוציאים 2 ס"ת, באחד קוראים בפרשת משפטים ומעלים לתורה שלושה קרואים "אם כסף תלווה את עמי" עד "לא תבשל גדי בחלב אמו", ובספר השני לרביעי, "והקרבתם". חצי קדיש, והמשך התפילה כביום א' של חול המועד. שיר של יום : תהילים ק"ה - הודו לה' קראו בשמו.

ד' דחול המועד, יום רביעי, י"ט ניסן (8.4.15)

תפילה כאתמול. קריאת התורה: בספר ראשון קוראים בפרשת כי תשא ומעלים לתורה שלושה קרואים: "פסל לך" עד " בחלב אמו". בספר שני לרביעי "והקרבתם". והמשך התפילה כביום א' של חול המועד. שיר של יום: תהילים קל"ה, הללו את שם ה'.

ה' דחול המועד, יום ה', כ' ניסן (9.4.15)

תפילה כאתמול. קריאת התורה: בספר ראשון קוראים בהעלותך ומעלים לתורה שלושה קרואים: מ"במדבר סיני" עד "ולאזרח הארץ". בספר שני קוראים רביעי "והקרבתם". והמשך התפילה כביום א' של חול המועד. שיר של יום: תהילים ס"ו: "למנצח שיר מזמור" .

ביעור מעשרות: מי שיש לו מעשרות בביתו – יבערם. כסף מעשר שני יש לפדות על כפית סוכר, להמיסה ולשפוך בקרקע או בעציץ.

היום הוא ערב שביעי של פסח, וי ש לזכור לעשות עירוב תבשילין, כדי שאפשר יהיה להכין בחג את צרכי השבת.

בהדלקת הנר מברכים "להדליק נר של יום טוב".

זמני הדלקת נרות ביום חמישי כ' בניסן – ערב שביעי של פסח (9.4.15)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 18:29 ירושלים 19:42 ניו יורק 19:09 מלבורן 17:33 מדריד 20:17
תל אביב 18:45 תל אביב 19:44 לוס אנג'לס 18:51 יוהנסבורג 17:33 מרבייה 20:30
באר שבע 18:45 באר שבע 19:43 פריס 20:04 בואנוס איירס 18:08 טורונטו 19:26
חיפה 18:38 חיפה 19:44 לונדון 19:17 מוסקבה 19:55    
אילת 18:33 אילת 19:40 אמסטרדם 19:57 רומא 19:13    

שביעי של פסח, יום שישי, כ"א ניסן (10.4.15)

ערבית: ערבית של יו"ט, קדיש תתקבל, ספירת העומר, "עלינו". בקידוש ובהדלקת הנר אין אומרים "שהחיינו", כי שביעי של פסח אינו חג חדש.

שחרית של יו"ט. יש האומרים "שיר היחוד" ו"שיר הכבוד" לפני התפילה. חצי הלל, קדיש תתקבל. אומרים י" ג מדות ותפילת רבש"ע. מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים מתחילת פרשת בשלח עד "אני ה' רופאך" ומעלים לתורה חמישה קרואים. בספר השני קוראים למפטיר "והקרבתם". מפטירים בשמואל ב כ"ב "וידבר דוד". הזכרת נשמות, "יזכור" לחללי צה"ל ונפגעי הטרור, "אב הרחמים", "אשרי", "יהללו", חצי קדיש, מוסף של יו"ט, שיר של יום – תהילים י"ח: "למנצח לעבד ה'".

מנחהשל יום טוב. אין קריאת התורה. אומרים זכר לוידוי מעשרות.

הדלקת נרות בזמנה מאש קיימת.

שבת, כ"ב ניסן, פרשת שמיני (11.4.15) – אסרו חג של פסח

בתפילת ליל שבת אין אומרים "לכו נרננה" ו"לכה דודי", אלא מתחילים ב"מזמור שיר ליום השבת". י ש המתחילים ב"מזמור לדוד הבו לה'", ואומרים שני בתים ראשונים ושני בתים אחרונים של "לכה דודי". קידוש רגיל של שבת.

שחרית: קריאת התורה בפרשת שמיני. הפטרה בשמואל ב פרק ו', א' "ויוסף עוד דוד" עד ז', י"ז "כן דיבר נתן אל דוד". אומרים אב הרחמים.

(מנהג הגר"א לא לומר "אב הרחמים", ויש נוהגים לאומרו בין פסח לשבועות, אפילו בשבתות שמברכים החודש, ובפרט כשמברכים ראש חודש סיוון, ואפילו יש ברית מילה בבית הכנסת, כי חורבן קהילות אשכנז בגזרות תתנ"ו היה בסוף ניסן, אייר ותחילת סיוון).

[בחו"ל: אחרון של פסח. תפילות יום טוב שחל בשבת. בשחרית חצי הלל, מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים בדברים י"ד ומעלים לתורה שבעה קרואים, מ"עשר תעשר" ועד "כברכת ה' אשר נתן לך". בשני מפטיר "והקרבתם". מפטירים בישעיהו י', ל"ב "עוד היום בנוב" עד סוף פרק י"ב: "קדוש ישראל". מזכירים נשמות, אב הרחמים, אשרי" "יהללו", חצי קדיש, מוסף כאתמול, "ותערב", ברכת כהנים, עד הסוף כרגיל. מנחה כנהוג ביום טוב שחל בשבת. קוראים בפרשת שמיני ומעלים לתורה שלושה קרואים.]

מקדימים ספירה להבדלה. אכילת חמץ משעה 7.41 (בירושלים). יש להיזהר מאכילת חמץ שעבר עליו הפסח כשהוא בבעלות של יהודי.

מנהגי הספירה: אין נושאים נשים ואין מסתפרים מפסח ועד ל"ג בעומר ביום. יש הנוהגים מראש חודש אייר ועד שבועות, ומתירים ב-ל"ג בעומר. ויש נוהגים מפסח עד ראש חודש סיון, וכן מנהג ירושלים. נשים נוהגים שלא לעשות מלאכה בין פסח לעצרת, משקיעת החמה עד לאחר ספירת העומר. זמן הספירה מ-18 דקות אחרי השקיעה.

יום חמישי, כ"ז ניסן (16.4.15), יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בתפילה אזכרה לקדושי השואה, תהילים צ"ד וקדיש יתום. אין אומרים יום כיפור קטן.

זמני הדלקת נרות ביום שישי כ"ח בניסן (17.4.15)

הדלקת נרות צאת השבת בישראל הדלקת נרות הדלקת נרות
ירושלים 18:33 ירושלים 19:47 ניו יורק 19:17 מלבורן 17:22 מדריד 20:25
תל אביב 18:50 תל אביב 19:49 לוס אנג'לס 18:57 יוהנסבורג 17:25 מרבייה 20:32
באר שבע 18:50 באר שבע 19:48 פריס 20:16 בואנוס איירס 17:58 טורונטו 19:35
חיפה 18:43 חיפה 19:49 לונדון 19:31 מוסקבה 20:11    
אילת 18:37 אילת 19:45 אמסטרדם 20:11 רומא 19:22    

שבת פרשות תזריע-מצורע, כ"ט ניסן (18.4.15) [בחו"ל פרשת שמיני]

קוראים בפרשת השבוע ומעלים לתורה שבעה קרואים. מפטירים "מחר חודש". מברכים חודש אייר שיחול ביום ראשון ושני (19-20.4.15).

מולד חודש אייר: ליל ראשון (19.4.15) בשעה אחת אחר חצות הלילה, 27 דקות ו-4 חלקים.

במנחהקוראים בפרשת אחרי ומעלים לתורה שלושה קרואים. אין אומרים צדקתך צדק. מתחילים לומר פרקי אבות בכל שבתות הקיץ. בשבת זו: פרק א'.

יום א', ל' ניסן (19.4.15): א' דראש חודש אייר, תפילת ראש חודש.

בברכת

חג פסח כשר ושמח

אליעזר שפר                 Eliezer Sheffer

"ואלה שמות"

שמות היישובים בארץ ישראל בפרשות השבוע של חודש ניסן תשע"ה

מאת משה אייכל

ויקרא: "ונתן עליה לבונה"

מעלה לבונה (אזור בנימין לא רחוק מאריאל): בשנת 1984 אוזרח היישוב מעלה לבונה לאחר שקודם לכן שטח היישוב שימש כהיאחזות נח"ל בשליטת צה"ל.

ישנן עדויות על יישוב גדול שהיה שם באזור בתקופת בית המקדש, שם גם צמח הצמח "לבונה" שהשתמשו בבית המקדש, ומכאן מקור השם.

בית הכנסת ביישוב "מעלה לבונה"

באזור זה נלחם יהודה המכבי את "קרב מעלה לבונה" הקרב הראשון בין יהודה המכבי לצבא היווני. כיום מתגוררים במקום כמאה ועשרים משפחות.

צו: "ויתן אל החושן את האורים ואת התומים"

קיבוץ אורים: לקראת סיום המנדט הבריטי, במוצאי יום הכיפורים התש"ז (1946) הוקמו אחת עשרה נקודות יישוב בנגב, ביניהן גם את הנקודה שהפכה לקיבוץ אורים.

את הקיבוץ יישבו עולים מבולגריה, הקיבוץ נמצא כאמור באזור הנגב תחת המועצה האזורית אשכול. תושבי הקיבוץ עוסקים בין היתר בענף החקלאות של גידולי שדה, רפת ולול. בקיבוץ גם קיים אורחן עם צימרים יפהפיים לנופשים.

כיום מתגוררים בקיבוץ כמה מאות תושבים אשר נהנים מהנוף המדברי המרהיב, אך גם קרוב כחצי שעה מבאר שבע וכרבע שעה מאופקים.

שמיני: "ויאמר משה אל אהרן ואל אלעזר ואיתמר בניו"

היישוב אלעזר: הוקם בשנת 1975 בגוש עציון שבהרי יהודה על ידי גרעין נוע"ם (נוער המזרחי בארה"ב).

בחמש עשרה  שנים הראשונות כמושב שיתופי, ולאחר מכן ועד היום, כיישוב קהילתי.

כיום מתגוררים במקום מאות משפחות באזור היפה של הרי יהודה.

פסח: "ולחם וקלי וכרמל" (קריאה לט"ז ניסן)

כרמל: ההתנחלות כרמל הוקמה בשנת 1981 בדרום הר חברון באמצע הדרך בין באר שבע לירושלים.

כרמל הינו מושב שיתופי בו מתגוררים כמה מאות תושבים אקדמאים לצד עובדי אדמה העוסקים בחקלאות של גידולי שדה ורפת.

תזריע-מצורע: "ועץ ארז ושני תולעת ואזוב"

קיבוץ ארז: לאחר הקמת המדינה הקימו לוחמים מחטיבת יפת של הפלמ"ח את קיבוץ ארז. הקיבוץ נמצא באזור אשקלון תחת המועצה האזורית שער הנגב.

כיום מתגוררים במקום כמה מאות תושבים המתפרנסים בית היתר מחקלאות גידולי שדה, בשר, חלב ודבש מהטובים שבארץ זבת חלב ודבש.

 המידע על המקורות הקדומים של שמות היישובים בימינו, על יסוד ספרו של עמוס ספראי –"מפת הארץ" של שולחן השבת בהוצאת"אלינר"
 
igud
נקרא 1458 פעמים
עוד בקטיגוריה « אדר תשע"ה אייר תשע"ה »