ט"ו בשבט - ראש השנה לאילן
המקור בתלמוד
אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ: (מסכת ראש השנה, פרק א, משנה א)
המקור בתורה
"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה" (דברים י"ד כ"ב). מכאן שהיה צריך לקבוע את היום בשנה שבו מתמלאת שנת מעשרות חדשה לגידולים חקלאיים בארץ ישראל. חז"ל קבעו לפי בית הלל: ט"ו בשבט כראש השנה לאילן (מס' ראש השנה א, א).
מנהגי ט"ו בשבט
עם עליית המקובלים יוצאי ספרד ופורטוגל לארץ ישראל, קיבל ט"ו בשבט את תיקונו בלוח המועדים שלנו. האר"י הקדוש (רבי יצחק לוריא אשכנזי), עמד ותיקן 'יום אכילת פירות' מארץ ישראל.
למידע נוסף, ראו בקישור של משרד החינוך – ד"ר יואל רפל: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/TuBishvat/seder/Mavo.htm
סדר ט"ו בשבט
הספר חמדת ימים עשה פרסום רב לתיקון זה ואף קבע את מתכונתו הדומה ל'סדר ליל פסח', ונדפס בקונטרס נפרד בשם פרי עץ הדר. למידע נוסף – ראו ערך "ט"ו בשבט" בויקיפדיה.
ט"ו בשבט תר"ן 1890 – ט"ו בשבט תשע"ז 2017
היה זה הרב זאב יעבץ זצ"ל, שנטע לראשונה עצים לפני 127 שנים ביום ט"ו בשבט תר"ן – 1890 בזכרון יעקב. ברבות השנים, המנהג הזה הפך לנחלת הרבים ובזכות קרן קיימת לישראל, שאימצה וטיפחה את המנהג היפה הזה – נשתלו עד היום למעלה מ-240 מיליון עצים בכל רחבי מדינת ישראל.
"הרב זאב יעבץ זצ"ל, מראשי המייסדים של תנועת המזרח"י – מרכז רוחני, היה מחלוצי המחדשים של ט"ו בשבט כחג ארצישראלי מיוחד הקשור להתיישבות המחודשת של עם ישראל בארצו. כבר בתכנית הלימודים, שכתב בשנת תרמ"ח – 1888 עבור בני המושבות החדשות בארץ ישראל, הציע לציין מחדש חגים שנחוגו בעבר לזכר מאורעות היסטוריים בעלי חשיבות לאומית...". (מתוך ספרו של ד"ר אסף ידידיה 'לגדל תרבות עבריה: חייו ומשנתו של זאב יעבץ' – ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ו)
ראש_השנה_לאילנות-ממראות_הארץ-הרב_זאב_יעבץ.pdf
{gallery}tubishvat5777{/gallery}
תפילת הנוטע
הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל הרב הראשי לישראל (בין השנים תרצ"ט – תשי"ג), חיבר לראשונה את תפילת הנוטע המעניקה מימד רוחני לחוויה הישראלית של נטיעת העצים בט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות.
תְּפִילַת הַנּוֹטֵעַ
הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
בּוֹנֵה צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם
וּמְכוֹנֵן מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל,
הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשֶׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם
וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל
וְאֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ
כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ.
רְצֵה ה' אַרְצֶךָ
וְהַשְׁפַּע עָלֶיהָ מִטּוּב חַסְדֶּךָ.
תֵּן טַל לִבְרָכָה
וְגִשְׁמֵי רָצוֹן הוֹרֵד בְּעִתָּם
לִרְווֹת הָרֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲמָקֶיהָ
וּלְהַשְׁקוֹת בָּהֶם כָּל צֶמַח, עֵץ וּנְטִיעוֹתֵינוּ.
הַעֲמֵק שָׁרְשֵׁיהֶם וְגָדֵל פְּאֵרָם,
לְמַעַן יִפְרְחוּ לְרָצוֹן
בְּתוֹךְ שְׁאַר עֲצֵי יִשְׂרָאֵל
לִבְרָכָה וּלְתִפְאָרָה.
וַחֲזֵק יְדֵי כָּל אַחֵינוּ
הָעֲמֵלִים בַּעֲבוֹדַת אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ
וּבְהַפְרָחַת שִׁמְמָתָהּ.
בָּרֵךְ ה' חֵילָם
וּפֹעַל יָדָם תִּרְצֶה.
הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשֶׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם
וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל
וְאֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ
כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ.
אָמֵן.
 |
 |
| הראשל"צ הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל עם תושבי כפר יעבץ | הראשל"צ הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל – הרב הראשי לישראל, שחיבר את "תפילת הנוטע, נוטע עץ בכפר יעבץ בט"ו בשבט תש"ב 1942 |
תפילת הנוטע בעברית ובאנגלית: תפילת_הנוטע_עברית-אנגלית.pdf
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת
נטיעה וירטואלית ביערות קק"ל
"על כן, אני מזמין אתכם ואת בני משפחותיכם לקחת חלק בפעילות הענפה שמקיימת קק"ל בט"ו בשבט. באמצעות האתר שלנו ניתן לבצע מכל מקום בעולם נטיעה וירטואלית שבסוף התהליך הופכת לנטיעה ממשית ביערות קק"ל. אני מאמין כי כל עץ שאתם נוטעים הוא חוליה נוספת בשרשרת הדורות של הגשמת החלום הציוני ובנוסף מהווה תרומה משמעותית לשמירה על הסביבה של כולנו. בעיני, אין מעשה מספק מזה." (דני עטר – יו"ר דירקטוריון קק"ל)
מכתב_ברכה_מדני_עטר_-_טו_בשבט_תשעז.pdf
ברכת_יושב_ראש_קרן_קיימת_לישראל_מר_דני_עטר.pdf
לקישור הקלק וטע – אתר הנטיעות הווירטואלי של קרן קיימת לישראל: http://salkkl.kkl.org.il/haklek_veta/knisa_haklekveta.aspx