עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן

כאשר נאם הראי"ה קוק זצ"ל את נאומו המכונן בפתיחת האוניברסיטה העברית ירושלים על הר הצופים לפני 92 שנים בחודש ניסן תרפ"ה – 1925, וסיים במלים: "לקחת תורה מציון ודבר ה' מירושלים. אמן", עוררו דבריו סערה בקרב היישוב החרדי בארץ ישראל וחילוקי הדעות על המשמעות של תורה מציון בהקשר לאוניברסיטה העברית בירושלים נמשכת עד היום.

והשבוע: מעל פסגת הר הצופים

והנה השבוע, בסימן ההפטרה נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם, התכנסו ובאו לקמפוס באוניברסיטה העברית על הר הצופים ירושלים אלפי אנשים מכל קצות תבל כדי להשתתף בקונגרס העולמי ה-17 למדעי היהדות ושמעו 1600 הרצאות מפי מרצים וחוקרים מומחים במגוון נושאים במדעי היהדות.

הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ, מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלָיִם

מבין המרצים בלטו בנוכחותם חוקרים מומחים מקרב הציבור החרדי, שהפליאו להשמיע את הרצאותיהם הלמדניות בשפה ברורה ובלשון אקדמית.

כך עשה זאת הרב אברהם אביש שור, גדול החוקרים והמומחים של חסידות קרלין-סטולין לדורותיה, ושפירסם מאות מחקרים מדעיים הנלמדים באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות.

והחוקר האברך משה דוד צ'צ'יק הפליא בהרצאתו על הנושא: "אליטה אינטלקטואלית משנית בשלהי המאה הט"ז בקרקוב. הדהים בתשובותיו הלמדניות מדעיות לשאלות שהציגו לו הפרופ' רחל אליאור והפרופ' בנימין בראון, שניהם בעלי שם עולמי במדעי היהדות שישבו הפעם בכיתה כתלמידים בפני רבם.

יו"ר המושב הזה, תחת הכותרת גליציה ויהודיה: אופקי מחקר חדשים, היה ד"ר מעוז כהנא מאוניברסיטת תל-אביב ורבים מהחוקרים עושים זאת במסגרת המכללה האקדמית הרצוג.

{gallery}jewish-congress17{/gallery}