לוח דינים ומנהגים לחודש אדר

אדר תשע"ז

26 בפברואר 2017 - 26 במרץ 2017

המולד: יום ראשון בבוקר (26.2.17), בשעה 6:20 ו-9 חלקים.

קידוש לבנה: מליל חמישי, ד' באדר (1.3.17) עד ליל שני ט"ו באדר (12.3.17), שעה 24:42 אחרי חצות

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שני, ח' באדר (5.3.17)

א' ראש חודש אדר, יום א', ל' שבט (26.2.2017). תפילת ראש חודש כנהוג.

ב' ראש חודש אדר, יום ב', א' אדר (27.2.204). תפילת ראש חודש כנהוג. משנכנס אדר מרבין בשמחה.

זמני הדלקת נרות ביום שישי ה' באדר (3.3.17)

שבת פרשת תרומה, ו' באדר (4.3.2017) – שבת הפסקה (הפסקה בארבע הפרשיות)

מפטירים במלכים א ה, כו: "וה' נתן חכמה לשלמה" עד ו, יג: "עמי ישראל".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת תצוה.

יום חמישי, י"א אדר (9.3.2017), תענית אסתר מוקדם.

תחילת הצום - עלות השחר 4.28 בירושלים. תענית ציבור: עננו בשמונה עשרה, סליחות, "אבינו מלכנו". "ויחל" בשחרית ובמנחה.

מנחה. אומרים "אבינו מלכנו", כי פורים יהיה רק בעוד יומיים. נוהגים לקיים זכר למחצית השקל שהיו שוקלים בזמן הבית, ונותנים 3 מטבעות כסף החוקיות באותה מדינה ונקראות "מחצית". (ומאחר שאין כל אחד יכול לתת 3 מטבעות כסף, הנהיגו בבתי הכנסת לשים 3 מטבעות בקערת צדקה, התורם קונה אותם בכסף ששם בקערה, ואחר כך תורם את המטבעות האלה לצדקה). סוף הצום בירושלים 18:07.

זמני הדלקת נרות ביום שישי, י"ב באדר (10.3.17)

שבת פרשת תצוה, י"ג באדר – פרשת זכור (11.3.2017)

מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע. מניחים ספר שני. חצי קדיש. מגביהים ספר ראשון, קוראים בספר השני  למפטיר בסוף פרשת כי-תצא: "זכור". קריאה זו היא חובה מן התורה לגברים, ויש אומרים שגם לנשים. יש לכוון לצאת בקריאה זו ידי חובה. נשים שלא יכלו להגיע לקריאת זכור בבוקר, יגיעו למנחה, יוציאו ספר תורה, ויקראו להן פרשת זכור ללא ברכה. מי שלא יכול לשמוע קריאה של פרשת "זכור" בשבת, יכוין לצאת ידי חובתו בקריאה של פורים. [יש נוהגים לקרוא הפסוק האחרון פעמיים: פעם זֵכר בציר"י ופעם זֶכר בסגו"ל (מ"ב תרפ"ה, י"ח), ויש האומרים שאין ספק בקריאה ואין צורך לחזור].

מפטירים בשמואל א טו, ב: "כה אמר ה' פקדתי" עד טו, לד "גבעת שאול". אין מעלים לתורה ואין קורא בתורה ובמפטיר אלא מי שזקנו החל לצמוח, גיל 17 לערך. אין אומרים אב הרחמים.

במנחה קוראים לשלושה בפרשת כי-תשא. אין אומרים "צדקתך צדק".

במוצאי שבת קריאת המגילה (בערי הפרזים). קוראים את המגילה ואח"כ מבדילים.

יום א', י"ד אדר (12.3.2017), פורים דפרזים

הישובים החדשים בארץ דינם כערי הפרזים, ונוהגים פורים ביום י"ד; אלא שאין אומרים בט"ו תחנון ולמנצח. כל השכונות המחוברות לירושלים החדשה, והן סמוכות ונראות לה, נוהגות כירושלים, וחוגגות את הפורים ביום ט"ו. המרוחקות ביותר נוהגות כפרזים, ביום י"ד. העיירות הישנות בא"י כגון: יפו, צפת, עכו, טבריה, לוד - שהן ספק מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, קוראים את המגילה בברכה ביום י"ד, שהוא זמן קריאה לכל, ובט"ו בלי ברכה. משלוח מנות ומתנות לאביונים וסעודה נוהגים בשני הימים. בעבר נהגו לומר "על הנסים" וקריאת התורה בשני הימים, אולם פסקו מלנהוג כן. [על זמן הקריאה לבן ירושלים הנמצא בי"ד בעיר פרזים, ובדעתו לחזור לירושלים בט"ו, או הנמצא בי"ד בספינה או במדבר – ישאל שאלת חכם].

ערבית של מוצאי שבת. בשמונה עשרה אומר "אתה חוננתנו", "על הנסים" (שכח ונזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה'" אינו חוזר). אחרי שמונה עשרה - קדיש תתקבל. קריאת המגילה. הקורא פושט את המגילה כאיגרת ומברך: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים", "שהחיינו". אין להפסיק אפילו בכדי לענות "ברוך הוא וברוך שמו". הקורא והשומעים יכוונו לצאת ידי חובתם בברכות ובקריאה. מי שלא שמע כמה מילים מן הקריאה, ישלימם מתוך ספר מודפס. נוהגים לקרוא שתי פעמים פרק ח' פסוק י"א, פעם אחת "להשמיד להרוג" ובפעם שניה "להשמיד ולהרוג", וכן בפרק ט' פסוק ב', פעם אחת "ואיש לא עמד בפניהם" ובפעם שנייה "ואיש לא עמד לפניהם". "עשרת בני המן" קורא בנשימה אחת. לאחר הקריאה גולל המגילה ומברך "הרב את ריבנו". הקורא שלא בציבור אינו מברך "הרב את ריבנו". הקהל אומר: "אשר הניא" ו"שושנת יעקב", "ויהי נעם" [בגלל מוצאי שבת], "ואתה קדוש". קדיש שלם בלי תתקבל. עלינו. קדיש יתום. ברכו. אָבל תוך שבעה, אם אין באפשרותו לקיים מנין בביתו, רשאי ללכת לבית הכנסת לקריאת המגילה ערבית ושחרית. נשים חייבות בקריאת המגילה, וראוי שתשמענה את הקריאה ברוב עם בבית הכנסת. אישה יכולה להוציא את חברתה בקריאה. מי ששמע מגילה, והוא קורא למי שלא שמע – דינו זה: אם קורא לנשים - תברך אחת הנשים את שלוש הברכות, ובברכה הראשונה תברך "לשמוע מגילה" (רמ"א תרפט, ומ"ב). אם קורא לגברים – מברך הקורא או אחד השומעים את הברכה הרגילה: "על מקרא מגילה", שעשה ניסים ושהחיינו. אם אין מי שיודע לקרוא בטעמים, יכול הקורא לקרוא בלי ניגון הטעמים, ויעמיד לידו אדם שיעקוב אחרי הקריאה מספר מודפס, ויתקן את השגיאות.

בברכת המזון אומר "על הנסים", ואם שכח אינו חוזר, אבל קודם "הרחמן הוא יזכנו" (או אחר "אל יחסרנו" - לדעת האדר"ת) יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים וכו' בימי מרדכי ואסתר". ראוי להרבות קצת בסעודה גם בלילה.

שחרית: "על הנסים". אחרי חזרת הש"ץ חצי קדיש. קוראים לשלושה בפרשת בשלח: ויבא עמלק, חצי קדיש, "יהללו". מכניסים ס"ת לארון, (אין חולצים את התפילין לפני קריאת המגילה). קוראים את המגילה. יש לזכור כי עיקר קריאת המגילה היא ביום, ואין יוצאים ידי חובת הקריאה בקריאת הלילה. מברך 3 ברכות כמו בערב. בברכת "שהחיינו" יש לכוון גם על משלוח מנות וסעודת פורים. לאחר קריאת המגילה וגלילתה מברך הקורא: "הרב את ריבנו". הקהל אומר רק "שושנת יעקב". אשרי (ולא "למנצח") ובא לציון, קדיש תתקבל. שיר של יום (תהלים כב): למנצח על אילת השחר. אין כאלוקינו. משלוח מנות, כל אדם, ואפילו עני, חייב לשלוח לאדם אחד שתי מנות הראויות לאכילה. מתנות לאביונים חובה לשלוח שתי מתנות לשני אביונים. אָבל חייב במשלוח מנות, אבל לא ישלחו לו. נשים חייבות, וישלחו אנשים לאנשים ונשים לנשים. עורכים סעודה אחרי מנחה גדולה, וממשיכים עד הלילה כדי לסעוד קצת בשושן פורים. כיון שהתחיל הסעודה ביום, אומר "על הנסים" בברכת המזון. המוקפין (אנשי ירושלים) אינם אומרים "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון, ולא אומרים תחנון ולמנצח... יענך.

פורים שושן ופורים דמוקפין [חומה בזמן יהושע], יום ב', ט"ו בחודש (13.3.2017). והוא פורים שחוגגים בירושלים.

נוהגים בו כל דיני פורים. (ראה לעיל דין ערים אחרות בארץ). בשאר ערי הארץ אין אומרים "על הנסים" בט"ו, ולא תחנון, ו"למנצח... יענך".

זמני הדלקת נרות ביום שישי י"ט באדר (17.3.17)

שבת פרשת כי-תשא, כ' באדר (18.3.2017) – פרשת פרה

יוצרות ופיוטים כנהוג. מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע. מניחים ספר שני. חצי קדיש. מגביהים ספר ראשון. בספר שני קוראים למפטיר בפרשת חוקת מתחילתה עד "תטמא עד הערב". [יש אומרים שגם קריאת התורה בפרשת פרה היא מן התורה]. מפטירים ביחזקאל לו, טז: "ויהי דבר ה' אלי לאמר", עד סוף הפרק. אין קטן עולה למפטיר. אין אומרים אב הרחמים.

במנחה קוראים לשלושה בפרשת ויקהל, ואומרים "צדקתך צדק".

יום שישי, כ"ו אדר, 24.3.2017  – מעבר לשעון קיץ

זמני הדלקת נרות ביום שישי כ"ו באדר (24.3.17)

שבת פרשת ויקהל-פקודי, כ"ז באדר (25.3.2017) – פרשת  החודש

"חזק". יוצרות ופיוטים כנהוג. מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים  לשבעה בפרשת השבוע. מניחים ספר שני. חצי קדיש. מגביהים ספר ראשון. בשני קוראים למפטיר בפרשת בא: "ויאמר ה'... החודש הזה" עד "תאכלו מצות". מפטירים ביחזקאל מה, טז: "כל העם הארץ", עד מו, יח: "איש מאחוזתו". אין קטן עולה למפטיר. מברכים חודש ניסן שיחול ביום ג' (28.3.2017). אין אומרים "אב הרחמים".

המולד: ליל שלישי (27.3.17) בשעה 19:04 ו-10 חלקים

במנחה קוראים לשלושה בפרשת ויקרא. אומרים "צדקתך צדק".

יום שני, כ"ט אדר (27.3.2017), ערב ראש חודש ניסן.

בברכת חודש טוב ומבורך

אליעזר שפר                 Eliezer Sheffer

אדר_תשעז.pdf

קול_קורא_-_ז_אדר.pdf

Adar_5777.pdf

Adar-french-5777.pdf