לוח דינים ומנהגים לחודש שבט

IMG_6370

שבט תש"פ

27 בינואר 2020 - 24 פברואר 2020

המולד: שבת פרשת וארא (25.1.2020), שעה 8:46 בבוקר ו-9 חלקים.

קידוש לבנה: מליל רביעי, ג' בשבט (28.1.2020) עד מוצאי שבת, י"ד בשבט (8.2.2020) בשעה 3:08 אחר חצות.

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ממוצאי שבת ז' בשבט (1.2.2020)

ראש חודש שבט, יום שני, א' בשבט (27.1.2020): תפילת ראש חודש.

זמני הדלקת נרות ביום שישי, ה' בשבט (31.1.2020)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

16:36

ירושלים

17:50

ניו יורק

16:52

מלבורן

20:05

מדריד

18:00

תל אביב

16:52

תל אביב

17:51

לוס אנג'לס

16:53

יוהנסבורג

18:36

מרבייה

18:26

באר שבע

16:55

באר שבע

17:52

פריס

17:16

בואנוס איירס

19:31

טורונטו

16:59

חיפה

16:43

חיפה

17:50

לונדון

16:18

מוסקבה

16:33

וורשה

15:49

אילת

16:46

אילת

17:54

אמסטרדם

16:53

רומא

16:52

שבת פרשת בא, ו' שבט (1.2.2020)

מפטירים בירמיהו מו, יג: "הדבר אשר דבר ה'".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת בשלח.

זמני הדלקת נרות ביום שישי י"ב בשבט (7.2.2020)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

16:42

ירושלים

17:56

ניו יורק

17:00

מלבורן

19:58

מדריד

18:09

תל אביב

16:58

תל אביב

17:57

לוס אנג'לס

17:00

יוהנסבורג

18:32

מרבייה

18:33

באר שבע

17:01

באר שבע

17:58

פריס

17:28

בואנוס איירס

19:26

טורונטו

17:08

חיפה

16:50

חיפה

17:56

לונדון

16:31

מוסקבה

16:48

וורשה

16:02

אילת

16:52

אילת

17:59

אמסטרדם

17:07

רומא

17:01

שבת פרשת בשלח (שבת שירה), י"ג שבט (8.2.2020)

יש הנוהגים לעמוד בשעת קריאת שירת הים, ולומר את השירה פסוק בפסוק עם החזן. ויש הנוהגים כך גם בשירת הים שבתפילה. מפטירים בשופטים ד': "ודבורה אשה נביאה" עד "ארבעים שנה".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת יתרו.

יום ב', ט"ו בשבט (10.2.2020), חמשה עשר בשבט, ראש השנה לאילנות.

אין מתענים, אין אומרים תחנון (וכן במנחה שלפניו) אבל אומרים "למנצח... יענך".

נוהגים לאכול מפירות האילן שנשתבחה בהן ארץ ישראל, כדי לזכור את ראש השנה לאילנות. יש המהדרין לטעום 30 מיני פירות. בפירות יבשים יש להיזהר מחרקים. בפירות מיובאים מחו"ל יש לבדוק הכשר מוסמך. יש הלומדים תיקון ט"ו בשבט הנקרא: "פרי עץ הדר".

זמני הדלקת נרות ביום שישי י"ט בשבט (14.2.2020)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

16:48

ירושלים

18:02

ניו יורק

17:09

מלבורן

19:51

מדריד

18:17

תל אביב

17:05

תל אביב

18:03

לוס אנג'לס

17:07

יוהנסבורג

18:27

מרבייה

18:41

באר שבע

17:07

באר שבע

18:04

פריס

17:39

בואנוס איירס

19:19

טורונטו

17:18

חיפה

16:56

חיפה

18:02

לונדון

16:43

מוסקבה

17:03

וורשה

16:15

אילת

16:58

אילת

18:04

אמסטרדם

17:20

רומא

17:10

שבת פרשת יתרו, כ' שבט (15.2.2020)

את עשרת הדברות קוראים בטעם התחתון, [ויש הקוראים בטעם העליון – ביאור הלכה תצ"ד הספרדים קוראים בטעם העליון]. ונוהגים לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות. מפטירים בישעיהו ו: "בשנת מות המלך עוזיהו" עד "בן טבאל", ומוסיפים פרק ט, ה-ו: "כי ילד יולד לנו" עד "תעשה זאת".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת משפטים.

זמני הדלקת נרות ביום שישי כ"ו בשבט (21.2.2020)

הדלקת נרות

צאת השבת בישראל

הדלקת נרות

הדלקת נרות

ירושלים

16:54

ירושלים

18:07

ניו יורק

17:17

מלבורן

19:42

מדריד

18:26

תל אביב

17:10

תל אביב

18:09

לוס אנג'לס

17:13

יוהנסבורג

18:22

מרבייה

18:48

באר שבע

17:12

באר שבע

18:09

פריס

17:51

בואנוס איירס

19:11

טורונטו

17:27

חיפה

17:02

חיפה

18:07

לונדון

16:56

מוסקבה

17:18

וורשה

16:28

אילת

17:03

אילת

18:09

אמסטרדם

17:33

רומא

17:19

שבת פרשת משפטים, כ"ז שבט (22.2.2020) – שבת שקלים (ראשונה לארבע הפרשיות) ושבת מברכין

פיוטים לשבת שקלים כמנהג. מוציאים שני ס"ת, בראשון קורים לשבעה בפרשת השבוע. חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר בפרשת כי תשא, מתחילה ועד "לכפר על נפשותיכם" (ט"ז). מפטירים במלכים ב' י"ב א-יז "בן שבע שנים" עד "לכהנים יהיו". נוהגים שאין קטן עולה למפטיר. מברכים חודש אדר שיחול בשלישי ורביעי (25-26 בפברואר). אין אומרים "אב הרחמים".

מולד חודש אדר: ליל שני (23.2.2020) בשעה 21:30 ו-10 חלקים

במנחה קוראים לשלושה בפרשת תרומה. אומרים "צדקתך צדק" .

יום שני, כ"ט בשבט (24.2.2020), ערב ראש חודש אדר, יום כיפור קטן. במנחה אין אומרים תחנון.

יום שלישי, ל' בשבט (25.2.2020), ראש חודש אדר– תפילת ראש חודש.

הארה ירושלמית - ט"ו בשבט

ישנו מנהג קדמון שנהגו ישראל לערוך סעודת פירות בחוץ לארץ. הירושלמי מנסה תמיד לשלב בין החומר ובין הרוח ומתייחס בשלילה לאלו שבגלל דתיות יתר נמנעים מלאכול את פרותיה של ארץ ישראל – עתיד אדם לתן דין וחשבון על כל מה שראו עיניו ולא אכל (קידושין ד, יב). לאחר מכן ממשיך התלמוד הירושלמי ומספר לנו על מנהג יפה של רבי אלעזר שהיה חוסך כסף כדי לאכול מכל אחד מסוגי הפרות פעם בשנה. דומה שמאמר זה של הירושלמי הוא מקור מרכזי לסעודת הפרות שבט"ו בשבט.