לוח דינים ומנהגים לחודש אייר

 אייר תשפ"ג

21 באפריל – 20 במאי 2023

המולד: יום חמישי כ"ט בניסן (20.4.2023) בשעה 14:08 (+13 חלקים)

זמן קידוש לבנה:מליל שני ג' באייר (23.4.2023) עד ליל שישי י"ד באייר (4.5.2023) כל הלילה.

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שישי ז' באייר (27.4.2023).

שבת תזריע-מצורע, ב' ראש חודש אייר, א' באייר (22.4.2023). בתפילה: "יעלה ויבוא". חצי הלל, קדיש תתקבל. מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע. מניחים ספר שני. חצי קדיש. מגביהים ספר ראשון. בשני קוראים למפטיר בפרשת פנחס, במדבר כח, ט-טו: "וביום השבת, ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו". מפטירים בישעיהו ס"ו: "כה אמר ה' השמים כסאי" עד סוף הספר, וחוזרים על הפסוק "והיה מדי חודש בחדשו". אין אומרים אב הרחמים (ויש שנוהגים לאומרו בכל השבתות שבין פסח

לשבועות). מוסף של שבת וראש חודש: "אתה יצרת". יש המוסיפים בתפילת מוסף, לפני "ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל" – "קדשנו במצוותיך" – כמו בכל שבת, ומסיימים "מקדש השבת וישראל וראשי חדשים". שיר של יום, ברכי נפשי.

במנחה קוראים לשלושה בפרשת אחרי. "יעלה ויבוא". אין אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק ב'.

יום ג', ד' באייר (25.4.2023). יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהילים, פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פותחים הארון, ואומרים מזמור פ"ג בתהילים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים.

יום העצמאות, יום ד', ה' בחודש (26.4.2023). על פי תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג. אומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), תפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח". קוראים את הפרק "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש ישראל" (ישעיהו י,לב - יב,ו).

חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך. הראשון לציון הרב נסים התיר להתגלח לכבוד יום העצמאות.

שבת פרשת אחרי וקדושים, ח' באייר (29.4.1012). מפטירים בעמוס ט,ז "הלא כבני כושיים". עד (סוף הפרק) "ה' אלקיך". מברכים את המתענים "שני-חמישי-שני".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת אמור. "צדקתך צדק". אבות פרק ג'.

יום ב', י' באייר (1.5.2023). תענית שני קמא, סליחות, עלות השחר 4:16.

יום ה', י"ג באייר (4.5.2023). תענית חמישי, סליחות. עלות השחר 4:13. במנחה אומרים תחנון.

פסח שני. יום ו', י"ד באייר (5.5.2023). אין אומרים תחנון אבל אומרים "למנצח". בליל י"ד עורכים הדלקה להילולא דר' מאיר בעל הנס ליד ציון קברו בטבריה.

שבת פרשת אמור, ט"ו באייר (6.5.2023). מפטירים ביחזקאל מד: "והכהנים הלוים".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת בהר. "צדקתך צדק". אבות פרק ד'.

מיום זה ואילך, המסופק אם אמר "משיב הרוח" אינו חוזר, כיון שאמר 90 פעם, ומיום א', ט"ז בחודש, המסופק אם אמר "ותן ברכה" אינו חוזר.

יום ב', י"ז באייר (8.5.2023). תענית שני בתרא. סליחות. עלות השחר 4:07.

במנחה אין אומרים תחנון.

ל"ג בעומר, יום ג', י"ח באייר (9.5.2023). משקיעת החמה יש להיזהר מלומר שהיום ל"ג בעומר עד שיספור, שלא יכנס לספק ברכה. אין אומרים תחנון, אבל אומרים למנצח. מסתפרים, נוהגים קצת שמחה ועורכים נישואין. במירון הילולא על קברו של ר' שמעון בר יוחאי. ויש הגוזזים שם שערות של ילד שהגיע לגיל 3 .אין מתענים בו, מלבד תענית חלום או חתן ביום חופתו.

שבת פרשת בהר-בחוקותי, כ"ב באייר (13.5.2023). "חזק". נוהגים לקרוא את התוכחה בקול נמוך, אך שישמע כל הקהל. נהגו שהקורא עצמו עולה בה מפני הקפדנים. מפטירים בירמיהו טז "ה' עוזי ומעוזי" עד "תהילתי אתה".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת במדבר. אבות פרק ה'.

יום ה' כ"ז באייר (18.5.2023). ערב ראש חודש סיון (מוקדם). במנחה אומרים יום כפור קטן.

יום ו', כ"ח באייר (19.5.2023), יום שחרור ירושלים, יהודה, שומרון ומקום המקדש משלטון זר. על פי החלטת הרבנות הראשית נקבע יום זה כיום הודיה ושמחה.

במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו".

בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג, "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל שלם בברכה, ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהילים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות.

שבת פרשת במדבר, כ"ט באייר 20.5.2023). מפטירים בשמואל א כ,יח: "ויאמר לו יהונתן מחר חודש" עד פסוק מב: "עד עולם". מברכים חודש סיון שיחול למחר ביום א' (21.5.2023). אומרים "אב הרחמים".

המולד: ליל שבת כ"ט אייר (20.5.2023) שעה 02:25 + 14 חלקים.

במנחה קוראים לשלושה בפרשת נשא. אין אומרים צדקתך צדק. אבות פרק ו'.

בברכת חודש טוב ומבורך

דוד בן-נאה, יו"ר

הארה ירושלמית לחודש אייר (ליום ירושלים)

הרב אברהם בלס – מכון "אורות הירושלמי"

בספר שמואל ב (פרק ה, פסוק ה) מובא שדוד המלך מלך 40 שנה כאשר הפירוט הוא שבחברון מלך דוד שבע שנים וששה חודשים ובירושלים מלך דוד 33 שנה. שואל הירושלמי (ראש השנה א, א) הרי אם נצרף את מלכותו בחברון ומלכותו בירושלים נגלה שדוד מלך ארבעים שנה ומחצית השנה. אחת התשובות לחסרונה של מחצית שנה זאת קשורה לירושלים. בירושלים מלך דוד 32.5 שנים כך שהחשבון יוצא מדויק. אם כך נשאלת השאלה מדוע בפסוק מובא 33 שנים והתשובה היא כדי לחלוק לו כבוד לירושלים הוא מונה אותם שלמות. ביחס לירושלים לא מדברים בחצאים, או במילים אחרות ירושלים לא ניתנת לחלוקה.

זמני הדלקת נרות ביום שישי, ל' בניסן (21.4.2023)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, ז' באייר (28.4.2023)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, י"ד באייר (5.5.2023)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, כ"א באייר (12.5.2023)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, כ"ח באייר (19.5.2023)