לוח דינים ומנהגים לחודש טבת

טבת תשפ"ג

24 בדצמבר – 22 בינואר 2023

המולד: יום שישי כ"ט כסליו (23.12.2022), שעה 11:12 (+9 חלקים)

זמן קידוש לבנה:קידוש לבנה מליל שלישי ג' בחודש (26.12.2022) עד ליל שישי, י"ג בחודש כל הלילה (6.1.2023)

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ממוצאי שבת ח' בטבת (31.12.2022).

תקופת טבת: ליל שבת י"ד בטבת (6.1.2023) שעה 22:30

ז' דחנוכה, ב' ראש חודש, יום א', א' בטבת (25.12.2022). ערבית. אתה חוננתנו, "יעלה ויבוא", "על הנסים", "ויהי נועם", "ואתה קדוש". בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה ואח"כ מבדילים, ובבית מבדילים ואח"כ מדליקים נר חנוכה.

אין מברכים "בורא מאורי האש" על נר חנוכה, שאין נהנים מאורו.

שחרית. התפילה כבכל ראש חודש עם ההוספות של חנוכה. קריאת התורה. מוציאים 2 ספרי תורה, באחד קוראים לשלושה בפרשת פנחס, לכהן מ"וידבר" עד "רביעית ההין", ללוי "עולת תמיד" עד "ונסכה", לשלישי "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו". מניחים ספר שני על הבימה, מגביהים ספר ראשון וקוראים בספר שני לרביעי: "ביום השביעי". חצי קדיש, "יהללו", אשרי ובא לציון, חצי קדיש. תפילת מוסף של ראש חודש, "על הנסים", קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום: "ברכי נפשי". אין כאלוקינו.

ח' דחנוכה, 'זאת חנוכה', יום ב', ב' בטבת (26.12.2022). שחרית: התפילה והלל כיום א' בחנוכה, קריאת התורה לשלושה מ"ביום השמיני", לכהן עד "מלאה קטורת", ללוי עד "גמליאל בן פדהצור", לשלישי עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך.

שבת פרשת ויגש, ז' בטבת (31.12.2022). במנחה קוראים לשלושה בפרשת ויחי.

עשרה בטבת, יום ג', י' בטבת (3.1.2023). תענית ציבור ("צום העשירי").

עלות השחר בירושלים: 5:04. הש"ץ אומר "עננו" בחזרת התפילה של שחרית ומנחה, בין ברכת גואל לרפאנו, והיחידים אומרים "עננו" ב"שומע תפילה" רק במנחה. אחרי חזרת הש"ץ בשחרית אומרים סליחות ו"אבינו מלכנו". מוציאים ספר תורה וקוראים לשלושה בפרשת כי תשא (שמות לב,יא) "ויחל".

במנחה: קוראים "ויחל" ומפטירים בישעיה נה-נו "דרשו". "אבינו מלכנו" ותחנון. אם מתפללים מנחה אחרי פלג המנחה – ברכת כהנים. שים שלום. אבינו מלכנו. תחנון.

יום הקדיש הכללי: הרבנות הראשית לישראל קבעה את עשרה בטבת ליום הקדיש הכללי, לזכר הנספים בשואה שאין יודעים את יום מותם. אור לעשירי בטבת מדליקים נר נשמה בכל בית, וכל מי שאין הוריו בחיים יאמר בתפילה קדיש יתום, גם אם אין לו

קרובים שנספו בשואה, כי כל בית ישראל צריכים לבכות את השריפה אשר שרף ה'. בתפילת שחרית יאמרו אחרי קריאת התורה את האזכרה לזכר השואה.

סוף הצום 18 דקות אחרי השקיעה – בירושלים: 17:11.

שבת פרשת ויחי, י"ד בטבת (7.1.2023). "חזק". מפטיר בנביא (מלכים א,ב) "ויקרבו ימי דוד" עד "ותיכון מלכותו מאד".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת שמות.

[מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות בכל יום ה' מפרשיות שובבי"ם (שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים). נוהגים בו ככל דיני תענית יחיד, וצריך לקבל תענית במנחה שלפניו, ביום ד' בשבוע. באשמורת יום ה' אומרים סליחות המיוחדות להם. אם יש מנין מתענים, מתפללים מנחה יחד, קוראים "ויחל" ואומרים "עננו", ברכת כהנים ו"אבינו מלכנו", כבתענית ציבור].

שבת פרשת שמות, כ"א בטבת (14.1.2023). מפטירים בישעיה כז,ו "הבאים ישרש יעקב" עד כח,יג "ונוקשו ונלכדו", ומוסיפים מפרק כט,כב-כג: "לכן כה אמר ה'" עד "אלוקי ישראל יעריצו".

במנחה קוראים שלושה בפרשת וארא.

שבת פרשת וארא, כ"ח בטבת (21.1.2023). מפטירים ביחזקאל כח,כה "כה אמר...בקבצי" עד כט,כא "וידעו כי אני ה'". מברכים חודש שבט שחל ביום ב' (23.1.2023). אין אומרים אב הרחמים.

המולד: מוצאי שבת כ"ט בטבת (21.1.2023) בשעה 23:56 +10 חלקים

במנחה קוראים לשלושה בפרשת בא. אומרים "צדקתך צדק".

יום א', כ"ט בטבת (22.1.2023), ערב ראש חודש, יום כיפור קטן.

הארה ירושלמית לחודש טבת (לחג החנוכה)

מטרת הדלקת הנרות של חנוכה היא להאיר את השוק, להאיר את החיים המעשיים. התלמוד הירושלמי היטיב לבטא את הרעיון הזה במאמר נפלא (ברכות ח, ה) בו הוא אומר שבשבת הראשונה של העולם לא היה לילה כך שהיו 36 שעות של אור. המספר 36 הוא המספר של נרות החנוכה. כדי להאיר את עולם המעשה צריך את האור המיוחד של השבת, כך גם 36 נרות החנוכה תפקידם להאיר את עולם המעשה.

זמני הדלקת נרות ביום שישי, ו' בטבת (30.12.2022)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, י"ג בטבת (6.1.2023)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, כ' בטבת (13.1.2023)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, כ"ז בטבת (20.1.2023)