לוח דינים ומנהגים לחודש ניסן

 ניסן תשפ"ב

2 באפריל 2022 – 30 במאי 2022

המולד: יום שישי אחר הצהרים, שעה 16:36 (0 חלקים)

זמן קידוש לבנה: מליל שלישי ד' בניסן (4.4.2022), עד ליל שישי י"ד בניסן (14.4.2022) (כל הלילה)

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ממוצאי שבת הגדול ח' בניסן (9.4.2022)

תקופת ניסן: חצותליל שישי ו' בניסן (7.4.2022), שעה 24:00.

היוצא בימי ניסן (וכן אדר או אייר), ורואה אילנות (מאכל) המוציאים פרח, אומר: "ברוך אתה ה', א-לוהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם" (או"ח סי' רכו)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, כ"ט באדר ב' (1.4.2022)

ראש חודש ניסן, שבת פרשת תזריע, א' בניסן (2.4.2022). פרשת החודש.

תפילת ראש חודש. יעלה ויבוא. יוצרות ופיוטים כנהוג. חצי הלל. מוציאים 3 ספרי תורה: בראשון קוראים לשישה בפרשת השבוע. מניחים ספר שני על הבימה ומגביהים ספר ראשון. קוראים בספר שני לשביעי בפרשת פנחס "וביום השבת... "ובראשי חדשיכם", עד "ונסכה". מניחים ספר שלישי, חצי קדיש. מגביהים ספר שני. בספר השלישי קוראים למפטיר בפרשת בא: "ויאמר ה'... החודש הזה" עד "תאכלו מצות". מפטירים ביחזקאל מה, טז: "כל העם הארץ", עד מו, יח: "איש מאחוזתו". אין קטן עולה למפטיר. אין אומרים אב הרחמים. מוסף של שבת וראש חודש: "אתה יצרת". יש המוסיפים בתפילת מוסף, לפני "ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל" - "קדשנו במצוותיך" – כמו בכל שבת, ומסיימים "מקדש השבת וישראל וראשי חדשים". שיר של יום, ברכי נפשי.

במנחה קוראים לשלושה בפרשת מצורע."יעלה ויבוא". אין אומרים "צדקתך צדק".

בכל חודש ניסן אין אומרים תחנון, ואין אומרים "יהי רצון" שאחר קריאת התורה בשני ובחמישי, אבל אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח". אין מזכירים נשמות בשבת ובחול, ואין אומרים אב הרחמים. מתפללים מוסף של שבת וראש חודש.

בשבתות שאחר הפסח יש שאומרים אב הרחמים. אין אומרים "צדקתך צדק" במנחה, אין מתענים בו, מלבד חתן ביום חופתו ובכורים בערב פסח. מא' ועד י"ג בניסן נוהגים לומר בכל יום בפרשת הנשיאים נשיא ליום בפרשת נשא, וביום י"ג מתחילת "בהעלותך" עד "כן עשה את המנורה". (יש הנוהגים לקרוא את פרשת הנשיא בספר תורה בלי ברכות).

זמני הדלקת נרות ביום שישי, ז' בניסן (8.4.2022)

שבת הגדול, פרשת מצורע, ח' בניסן (9.4.2022)

מפטירים במלאכי ג,ד-כו: "וערבה לה'" עד "והשיב לב אבות". וחוזרים על הפסוק 'הנה אנכי שולח לכם'. אין אומרים "אב הרחמים". במנחה קוראים לשלשה בפרשת "אחרי מות". מפסיקים לומר 'ברכי נפשי'. אין אומרים צדקתך צדק.

ערבית במוצאי שבת. יש מנהגים שונים באמירת"ויהי נעם": לפי משנה ברורה (רצה,ג) אומרים, לפי הגר"א(יו"ד שצט,ט)ולוח ארץ ישראל – אין אומרים.

ערב פסח יום שישי, י"ד בניסן (15.4.2022)

הבכורים מתענים. נוהגים להקל ולאכול בסעודת מצוה, ולכן נהגו לסיים מסכת ולסעוד סעודת מצווה. המתענה יאמר במנחה בשמונה עשרה בלחש "עננו", ואין נוהגים כתענית ציבור.

בדיקת חמץ: אין להתחיל במלאכה או בסעודה, ביום חמישי בערב, כחצי שעה לפני הלילה. מיד אחרי תפילת ערבית בודקים את החמץ לאור נר או פנס. לפני הבדיקה מברך "על ביעור חמץ", ומכוון על הבדיקה והביטול שבלילה, על שרפת החמץ ביום. אין לדבר בין ברכה לבדיקה אלא לצורך הבדיקה, ואם דיבר צריך לחזור ולברך (וראוי שלא לדבר עד גמר הבדיקה). יש לבדוק כל מקום שמכניסים בו חמץ. מכונית יש לבדוק לאור פנס. אפשר לבדוק באמצעות שליח. שליח הבודק מתחילת הבדיקה - הוא המברך. הממשיך או גומר בדיקה שהתחיל אחר, אינו מברך. אחר הבדיקה אומר בשפה המובנת לו: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא ביערתיה, ליבטל וליהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, ייבטל ויהיה כעפר הארץ".

שחרית, משכימים להתפלל, אין אומרים "מזמור לתודה", ולא "למנצח... יענך". (ב"איזהו מקומן" אין אומרים "יהי רצון כאילו הקרבתי תודה").

סוף זמן אכילת חמץ: סוף שעה רביעית – הוא שליש היום, וסוף זמן שריפת חמץ – סוף השעה החמישית – שעה זמנית אחת לפני חצות היום.

אחרי השריפה יבטל החמץ, ויאמר בשפה המובנת לו: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, דחמיתיה ודלא חמיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה, ליבטל ולהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ שברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שבערתיו ושלא בערתיו, ייבטל ויהיה כעפר הארץ".

אסור לאכול במשך היום מצה הראויה למצוות אכילת מצה בלילה, אבל מותר לאכול מצה עשירה או מבושלת שאין יוצאים בה בלילה עד סוף שעה תשיעית. יש המתירים לאכול מצה עשירה רק בזמן היתר חמץ – עד שליש היום. ה"נודע ביהודה" מתיר עד חצות, אך לא נהגו כמוהו.

אחרי חצות אסור לעשות מלאכה רגילה.

ראוי להקדים ולהתפלל מנחה גדולה, ונוהגים לומר אחרי מנחה גדולה סדר קרבן פסח. בירושלים נהגו לאומרו ליד הכותל המערבי.

השנה היא שנת שמיטה. בארץ ישראל מקיימים בערבב יום טוב ראשון של פסח, את מצוות 'ביעור מעשרות', ובערב יום טוב אחרון של פסח חובה לקיים מצווה זו פעם שניה.

מצות מצווה.מנהג יראים לאפות מצות מצווה אחר הצהרים באמירת הלל.

מכינים את צרכי הסדר מבעוד יום, מפני שליל הסדר הוא בליל שבת. יש להדר לקחת למרור חסה. יש לבודקה מחרקים, או להשתמש בחסה וכרפס שגדלו בשיטה המונעת חרקים. לכרפס לוקחים ירק שברכתו בורא פרי האדמה, ויש המעדיפים "כרפס" (=סלרי). מכינים חרוסת להטביל בה המרור, ומי מלח להטביל בהם את הכרפס. צולים את הזרוע (ואסור לאוכלו בליל הסדר), ומבשלים את הביצה. ראוי לסדר את השולחן מבעוד יום.

זמני הדלקת נרות ביום שישי, י"ד בניסן (15.4.2022)

ט"ו בניסן, שבת, ראשון של פסח (16.4.2022)

מדליקים נרות שבת בזמן הרגיל להדלקת הנר בשבת, ומברכים "להדליק נר של שבת ושל יום טוב" ו"שהחיינו".

בתפילת ליל שבת אין אומרים "לכו נרננה" ו"לכה דודי", אלא מתחילים ב"מזמור שיר ליום השבת". יש המתחילים ב"מזמור לדוד הבו לה'", ואומרים שני בתים ראשונים ושני בתים אחרונים של "לכה דודי". אין אומרים "במה מדליקין" ו"כגוונא".

ערבית: תפילת יום טוב, ומזכירים שבת. "ויכולו". אין אומרים ברכה מעין שבע. הלל שלם ואחריו קדיש תתקבל.

מתחילים את סדר ליל הפסח כאשר ירד הלילה. בקידוש מתחילים "יום השישי", ומוסיפים של שבת בברכה. גברים ונשים חייבים בכל מצוות הלילה. חובה לאכול כזית מצה שמורה בליל הסדר, ונוהגים לכתחילה לאכול כשני זיתים, אחד מן המצה העליונה ממצות הקערה, ואחד מן האמצעית. כזית נוסף נאכל עם "כורך". האפיקומן נאכל בסוף הסעודה, לפני חצות. לאחר אכילת האפיקומן אין לאכול, אבל מותר לשתות. בברכת המזון, "רצה" ו"יעלה ויבוא". בקריאת שמע על המיטה קוראים רק פרשת "שמע" וברכת "המפיל", לסמל שהלילה הוא ליל שימורים.

שחרית: תפילת יום טוב שחל בשבת. הלל שלם. קדיש תתקבל. שיר השירים, ואם יש מגילה כשרה, לפי הגר"א מברכים "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו". אין כמוך. אב הרחמים. אין אומרים י"ג מידות ורבש"ע של תפילת יום טוב.

מוציאים שני ספרי תורה: בראשון קוראים לשבעה בפרשת בא: "משכו" עד "צבאותם". חצי קדיש. בשני מפטירים בפרשת פנחס "ובחודש הראשון" (במדבר פרק 28פסוקים 16- 25)הפטרה ביהושע פרק 5 פסוק 2 "בעת ההיא" עד "אין יוצא ואין בא".

אשרי, יהללו, מזמור לדוד. אחרי הכנסת ספרי התורה להיכל – פותחים הארון לתפילת טל.מתחילים "... טל תן לרצות ארצך", עד "לשובע ולא לרזון". חצי קדיש. יש האומרים תפילת טל בחזרת הש"ץ, והם מכריזים לפני מוסף שיש לומר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם".

מי שלא אמר "מוריד הטל", אינו חוזר להתפלל. אמר "מוריד הגשם" – אם סיים את הברכה, חוזר לראש התפילה. המסופק אם אמר "מוריד הטל" – עד שעברו 30 יום, חוזר להתפלל, כי תפילת טל אינה שגורה בפיו, ויש להניח שלא אמרה. שיר של יום: "מזמור שיר ליום השבת".

מנחה: קוראים לשלשה בפרשת אחרי מות תפילת יום טוב שחל בשבת.

א' דחול המועד, יום א' ט"ז בניסן (17.4.2022) (בחו"ל: יום טוב שני).

אין מאחרים תפילת ערבית, כדי להקדים את ספירת העומר. תפילת חול, "אתה חוננתנו", "ותן ברכה" (במקום "טל ומטר"), "יעלה ויבוא".

טעה ואמר "ותן טל ומטר" וסיים הברכה - יחזור לתחילת הברכה, (אמר "ברוך אתה ה'", אומר: "למדני חוקיך"), עקר רגליו - חוזר לראש התפילה, המסופק, עד שלשים יום דינו כמו ב"משיב הרוח ומוריד הגשם".

אחרי שמונה עשרה אומרים קדיש תתקבל, ספירת העומר, עלינו, הבדלה כבכל מוצאי שבת.

ספירת העומר. לכתחילה יש לספור בעמידה, בתחילת הלילה, אחר צאת הכוכבים. כל הלילה סופר בברכה. אם שכח לספור בלילה, יספור ביום בלי ברכה, ואם שכח גם ביום - יספור בלילות הבאים בלי ברכה. מי שאינו יכול לברך, יבקש ממי שמברך להוציאו ידי חובת הברכה. (המסופק אם ספר את ספירת העומר, סופר בהמשך הימים בברכה). אם ספר בין השמשות, לפני שעברו 18 דקות מהשקיעה, צריך אחר כך לספור עוד פעם בלי ברכה.

תיירים שדעתם לחזור לחו"ל, שומרים יום טוב כאנשי חוץ לארץ. יש נוהגים יו"ט רק לחומרה: אוכלים כזית מצה ומרור בלי הברכה של אכילת מצה ומרור, שותים 4 כוסות ומברכים ברכת פרי הגפן רק על כוס ראשון ועל כוס של ברכת המזון, והגדה אומרים בלי חתימה, או אומרים לפחות את הקטע "רבן גמליאל אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלה בפסח...". יש הנוהגים לערוך סדר כמו ביום הראשון.

שחרית. בכל ימי חול המועד אין מניחים תפילין ואין אומרים "מזמור לתודה". תפילה של חול, "יעלה ויבוא", חצי הלל.

קריאת התורה: מוציאים שני ספרי תורה: בראשון קוראים לשלשה בפרשת אמור: "שור או כשב" עד "וידבר משה את מועדי ד'" (ויקרא כב, כו עד סוף פרק כג).בספר שני קוראים לרביעי בפרשת פנחס: "והקרבתם" (כח, יט-כה) עד "לא תעשו".חצי קדיש, אשרי ובא לציון, מוסף של יום טוב, "והקרבתם", קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום: תהילים קי"ד – בצאת ישראל. אין כא-לוהינו.

בחוץ לארץ: יו"ט שני של גלויות. מוסיפים ותודיענו בתפילת העמידה. יש לומר "המבדיל בין קודש לקודש" לפני עשיית מלאכה ביום טוב. עריכת הסדר כמו בלילה הראשון. קידוש על כוס ראשון מארבע כוסות עפ"י סימן יקנה"ז: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן. בברכת גאל ישראל על הכוס השני יש שאומרים"ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים, כי זה מוצאי שבת. תפילות של יו"ט. בשחרית הלל שלם. מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים לחמשה בפרשת שור או כשב( (ויקרא כב, כו עד סוף פרק כג). בספר השני מ"ובחודש הראשון", (במדבר כח,טז-כה).מפטיר במלכים ב' פרק כג מתחילתו "וישלח המלך" עד "לא קם כמוהו" (שם פסוק כה).

ב' דחול המועד, יום שני י"ז בניסן (18.4.2022)

תפילת חול המועד. מוציאים 2 ס"ת, בספר ראשון לשלושה בפרשת בא, "קדש לי כל בכור" עד סוף הפרשה, ובספר השני לרביעי, "והקרבתם" (כח, יט-כה) חצי קדיש, והמשך התפילה כאתמול.

שיר של יום: תהילים ע"ח משכיל לאסף האזינה.

ג' דחול המועד, יום שלישי י"ח בניסן (19.4.2022)

תפילת חול המועד. מוציאים 2 ס"ת, קוראים באחד לשלושה בפרשת משפטים "אם כסף תלווה את עמי" עד "לא תבשל גדי בחלב אמו", ובספר השני לרביעי, "והקרבתם". חצי קדיש, והמשך התפילה כביום א' של חול המועד. שיר של יום: תהילים פ' – למנצח אל שושנים.

ד' דחול המועד, יום רביעי, י"ט בניסן (20.4.22022)

תפילה כאתמול. קריאת התורה: בספר ראשון לשלושה בפרשת כי תשא: "פסל לך" עד "בחלב אמו". בספר שני לרביעי "והקרבתם". חצי קדיש, מוסף של יו"ט. שיר של יום: תהילים קה – הודו לה' קראו בשמו.

ה' דחול המועד, יום חמישי, כ' בניסן (21.4.2022)

תפילה כאתמול. קריאת התורה בספר ראשון לשלושה בפרשת בהעלותך מ"במדבר סיני" עד "ולאזרח הארץ". בספר שני קוראים רביעי "והקרבתם". חצי קדיש, מוסף של יו"ט. שיר של יום: תהילים קלה – הללויה הללו את שם ה'.

היום הוא ערב שביעי של פסח, ויש לזכור לעשות עירוב תבשילין, כדי שאפשר יהיה להכין בחג את צרכי השבת.

עירוב תבשילין. מערבים בפת ועמו כזית בשר, או ביצה או תבשיל הראוי ללפת בו את הפת. מזכה לאחרים ע"י אשתו או אחד מבניו הגדולים, מברך "...על מצוות עירוב", ואומר: "בהדין עירובא יהא שרי לן לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת". בעברית: "בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיו"ט לשבת וכו'". אם מערב רק לעצמו, אינו אומר "לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת". שכח לערב, יכול לערב עד 18 דקות אחרי השקיעה, אם הציבור לא התפלל ערבית. שכח לערב אחרי הזמן, יפנה לרב או למי שערב וכלל בערובו את "כל ישראל הדרים בעיר הזאת", שיתן לו רשות לסמוך על עירובו. יש להשאיר אש שתבער מערב החג ועד שבת, כדי שאפשר יהיה להדליק ממנה נרות שבת.

בהדלקת הנר מברכים "להדליק נר של יום טוב".

זמני הדלקת נרות ביום חמישי, כ' בניסן (21.4.2022)

שביעי של פסח, יום שישי, כ"א בניסן (22.4.2022)

ערבית: ערבית של יו"ט, קדיש תתקבל, ספירת העומר, "עלינו". בקידוש ובהדלקת הנר אין אומרים "שהחיינו", כי שביעי של פסח אינו חג חדש.

שחרית של יו"ט. יש האומרים "שיר היחוד" ו"שיר הכבוד" לפני התפילה. חצי הלל, קדיש תתקבל. אומרים י"ג מדות ותפילת רבש"ע. מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה מתחילת פרשת בשלח עד "אני ה' רופאך". מניחים ספר שני. חצי קדיש. מגביהים ספר ראשון. בספר השני קוראים למפטיר "והקרבתם". מפטירים בשמואל-ב, כ"ב "וידבר דוד". הזכרת נשמות, "יזכור" לחללי צה"ל, "אב הרחמים", "אשרי", "יהללו", חצי קדיש, מוסף של יו"ט, שיר של יום - תהילים י"ח: "למנצח לעבד ה'".

מנחה של יו"ט. אין קריאה בתורה. אומרים זכר לווידוי מעשרות. הדלקת נרות בזמנהכמו בכל ערב שבת מאש קיימת.

שבת, כ"ב בניסן (23.4.2022). אסרו חג. פרשת אחרי מות

בתפילת ליל שבת אין אומרים "לכו נרננה" ו"לכה דודי", אלא מתחילים ב"מזמור שיר ליום השבת". יש המתחילים ב"מזמור לדוד הבו לה'", ואומרים שני בתים ראשונים ושני בתים אחרונים של "לכה דודי".אין אומרים "במה מדליקין" ולא "כגוונא". קידוש רגיל של שבת.

שחרית: קריאת התורה בפרשת אחרי. הפטרה "הלא כבני כושיים" – עמוס ט. [ויש מפטירים "ואתה בן אדם התשפוט" יחזקאל כב, א-טז] . אב הרחמים. (מנהג הגר"א לא לומר "אב הרחמים", ויש נוהגים לאומרו בכל השבתות שבין פסח לשבועות. אפילו בשבתות שמברכים החודש, ובפרט כשמברכים ראש חודש סיוון, ואפילו יש ברית מילה בבית הכנסת, כי חורבן קהילות אשכנז בגזרות תתנ"ו היה בסוף ניסן, אייר ותחילת סיוון).

במנחה קוראים שלושה בפרשת קדושים.

מנהג חב"ד, אשכנז (מכון מורשת אשכנז, כמ' נ"ה) וספרדים להתחיל פרקי אבות שבת הבאה, כפי שיוסבר שם. יש הנוהגים להתחיל בשבת זו. ויש הקורים בשבת זו מסכת דרך ארץ זוטא פרק א, או פרק חלק.

[בחו"ל: אחרון של פסח. תפילת יום טוב שחל בשבת. בשחרית חצי הלל. מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים לשבעה בדברים יד, מ"עשר תעשר" עד סוף הפרשה. בשני מפטיר "והקרבתם". מפטירים בישעיהו י, לב "עוד היום בנוב" עד סוף פרק יב:"קדוש ישראל". מזכירים נשמות, אב הרחמים, אשרי, "יהללו", חצי קדיש, מוסף כאתמול, "ותערב", ברכת כהנים, עד הסוף כרגיל. מנחה כנהוג ביום טוב שחל בשבת. קוראים שלשה בפרשת אחרי. תפילת יום טוב]

מקדימים ספירה להבדלה. אכילת חמץ מותרת מצאת השבת.יש להיזהר מאכילת חמץ שהיה בפסח בבעלות של יהודי.

מנהגי הספירה: אין נושאים נשים ואין מסתפרים מפסח ועד ל"ג בעומר ביום. יש הנוהגים מראש חודש אייר ועד שבועות, ומתירים ב-ל"ג בעומר. ויש הנוהגים מפסח עד ראש חודש סיון, וכן מנהג ירושלים.

נשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בין פסח לעצרת, משקיעת החמה עד לאחר הספירה.

זמן הספירה מ- 18 דקות אחרי השקיעה.

יום חמישי, כ"ז בניסן (28.4.2022), יום הזיכרון לשואה ולגבורה

בתפילה אזכרה לקדושי השואה, תהילים צד וקדיש יתום. אין אומרים יום כיפור קטן.

זמני הדלקת נרות ביום שישי, כ"ח בניסן (29.4.2022)

שבת פרשת קדושים, כ"ט בניסן (30.4.2022). [בחו"ל: פרשת אחרי מות]

קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ומפטירים בשמואל א, כ-יח-מב: "מחר חודש".

מברכים חודש אייר שיחול ביום ראשון ושני (1-2.5.2022). (מנהג הגר"א לא לומר "אב הרחמים", ויש נוהגים לאומרו בכל השבתות שבין פסח לשבועות. אפילו בשבתות שמברכים החודש, ובפרט כשמברכים ראש חודש סיוון, ואפילו יש ברית מילה בבית הכנסת, כי חורבן קהילות אשכנז בגזרות תתנ"ו היה בסוף ניסן, אייר ותחילת סיוון).

במנחה: קוראים לשלושה בפרשת קדושים. ואין אומרים "צדקתך צדק".

מתחילים לומר פרקי אבותשיאמרו בכל שבתות הקיץ. בשבת זו: פרק א' [למרות שבשבת שעברה אפשר היה להתחיל. כדי להאחיד את האמירה עם בני חוץ לארץ, ששבת שעברה הייתה להם אחרון של פסח, מתחילים בשבת זו. טעם נוסף: כדי שיקראו את פרק "קניין תורה"לפני חג מתן תורה].

יום א', ל' בניסן (1.5.2022), א' דראש חודש אייר, תפילת ראש חודש.

הארה ירושלמית לחודש ניסן

חג הפסח הוא חג בחירתם וגאולתם של ישראל. התלמוד הירושלמי (סנהדרין ב, א) מסביר שהקב"ה בכבודו ובעצמו גאל את עם ישראל ממצרים. לכאורה (שמואל ב, ז, כג) מובא שגאולת ישראל נעשתה גם על ידי מלאכים – הפמליה של הקב"ה (אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם) אם כן איך הדברים מסתדרים. התשובה היא שרק הקב"ה גאל בפועל את ישראל, אולם כל המלאכים היו שותפים פסיביים בתהליך זה. הירושלמי מדגיש שגאולת ישראל הייתה מאורע כה מרכזי, שלא הייתה שום שליחות של מלאכים באותה שעה. גם העולמות הרוחניים היו ממוקדים סביב מאורע זה של גאולת ישראל.