לוח דינים ומנהגים לחודש ניסן

ניסן תשפ"ג

23 במרץ – 20 באפריל 20232

המולד: ליל רביעי כ"ט אדר (22.3.2023), בשעה 1:24 + 12 חלקים

זמן קידוש לבנה:ממוצ"ש ד' בניסן (25.3.2023), עד ליל רביעי י"ד בניסן (5.4.2023) כל הלילה.

בדיעבד אם שכח יוכל לברך בליל פסח עד שעה 19:46

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל חמישי ח' בניסן (30.3.2023).

תקופת ניסן: שבת י"ז בניסן (8.4.2023) שעה 6:00 בבוקר

ראש חודש ניסן, יום ה', א' בניסן (23.3.2023). תפילת ראש חודש.

בכל חודש ניסן אין אומרים תחנון, ואין אומרים "יהי רצון" שאחר קריאת התורה ביום ב' וביום ה', אין מזכירים נשמות בשבת ובחול, ואין אומרים בשבת "אב הרחמים" ולא "צדקתך צדק". אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח". ואין מתענים בו, מלבד חתן ביום חופתו, ובכורים בערב פסח. מא' ועד י"ג בניסן נוהגים לומר בכל יום בפרשת הנשיאים נשיא ליום בפרשת נשא, וביום י"ג עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך. (יש הנוהגים לקרוא את פרשת הנשיא בספר תורה בלי ברכות).

ביום שישי, ב' בניסן, מעבר לשעון קיץ

שבת פרשת ויקרא, ג' בניסן (25.3.2023).

קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ומפטירים בנביא (ישעיהו מג,כא) "עם זו יצרתי" עד (מד,כג) "ובישראל יתפאר".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת צו, ואין אומרים "צדקתך צדק".

שבת פרשת צו, י' בניסן (1.4.2023), שבת הגדול.

יוצרות ופיוטים לפי המנהג. מפטירים במלאכי ג,ד "וערבה" עד סוף הספר, וחוזרים על הפסוק "הנה אנכי שולח לכם". הרב דורש בענייני הפסח.

במנחה קוראים שלשה בפרשת שמיני. מפסיקים לומר "ברכי נפשי". נוהגים לקרוא הגדה של פסח מ"עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו" (דעת הגר"א שלא לאומרו).

במוצאי שבת אחרי תפילת ערבית אין אומרים "ויהי נועם", "ואתה קדוש".

ערב פסח, יום ד' י"ד בניסן (5.4.2023).

בדיקת חמץ: אין להתחיל במלאכה או בסעודה כחצי שעה לפני לילה. מיד אחרי תפילת ערבית בודקים את החמץ לאור נר. לפני הבדיקה מברך "על ביעור חמץ" ומכווין על הבדיקה והביטול שבלילה, על שרפת החמץ ביום, ועל הביטול שלאחר השריפה. אין לדבר בין ברכה לבדיקה אלא לצורך הבדיקה, ואם דיבר צריך לחזור ולברך. (ראוי שלא לדבר עד גמר הבדיקה). יש לבדוק כל מקום שמכניסים בו חמץ, כולל מחסן ומכונית שיש לבודקה לאור פנס. אפשר למנות שליח לבדוק. הבודק בשליחות אחר - מברך. שליח הממשיך או מסיים בדיקה שהחל אחר – אינו מברך. אחר הבדיקה אומר בשפה המובנת לו: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ולא ביערתיה, ליבטל וליהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, ייבטל ויהיה כעפר הארץ".

שחרית, משכימים להתפלל, אין אומרים מזמור לתודה, ולא למנצח... יענך. (ב"איזהו מקומן" אין אומרים "יהי רצון כאילו הקרבתי תודה"). אוכלים חמץ עד שליש היום – שעה 10:06, ושורפים את החמץ עד סוף השעה החמישית, לפני 11:24.

מיד אחרי השריפה יבטל את החמץ, ויאמר בשפה המובנת לו: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דחמיתיה ודלא חמיתיה ביערתיה ודלא ביערתיה, ליבטל ולהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ שברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שבערתיו ושלא בערתיו, ייבטל ויהיה כעפר הארץ". הבכורים מתענים, ונוהגים להקל ולאכול בסעודת מצוה, ולכן נהגו לסיים מסכת בסעודת מצווה. המתענה יאמר במנחה בשמונה עשרה בלחש "עננו", ואין נוהגים כתענית ציבור.

אסור לאכול במשך היום מצה הראויה למצוות אכילת מצה בלילה, אבל מותר לאכול מצה עשירה או מבושלת, שאין יוצאים בהן מצוות אכילת מצה בלילה. יש המתירים לאכול מצה עד שליש היום – זמן היתר אכילת חמץ. ה'נודע ביהודה' התיר לאכול עד

חצות היום, אך לא נהגו כמוהו.

אחרי חצות אסור לעשות מלאכה רגילה (ראה תס"ח מ"ב ז' איזו מלאכה מותרת).

מקדימים להתפלל מנחה גדולה, ונוהגים לומר אחרי מנחה גדולה סדר קרבן פסח. בירושלים נהגו לאומרו ליד הכותל המערבי.

מנהג יראים לאפות מצות מצוות אחר הצהרים, באמירת הלל. מכינים את צרכי הסדר מבעוד יום. יש להדר לקחת למרור חסה – ויש לבודקה מחרקים, או להשתמש בחסה וכרפס שגדלו בשיטה המונעת חרקים. לכרפס לוקחים ירק שברכתו בורא פרי האדמה, ויש המעדיפים את הירק "כרפס". מכינים חרוסת להטביל בה המרור, ומי-מלח להטביל בהם את הכרפס. צולים את הזרוע (ואסור לאוכלו בליל הסדר). ומבשלים את הביצה. ראוי לסדר את השולחן מבעוד יום.

בחו"ל צריך להכין ביום זה עירוב תבשילין כדי שאפשר יהיה לבשל ביום ששי (שהוא יו"ט שני) לשבת.

א' פסח, יום ה', ט"ו בניסן (6.4.2023). מברכים לפני הדלקת הנרות "להדליק נר של יום טוב" ו"שהחיינו".

ערבית. תפילת יום טוב. לפני קדיש תתקבל אומרים ברוב בתי הכנסת הלל שלם. אין מקדשים בבית הכנסת. מתחילים את הסדר כשהוא ודאי לילה, אבל לא יאחר מדי. נשים חייבות בכל מצוות ליל הסדר. חובה מהתורה לאכול כזית מצה שמורה בלילה הראשון של פסח. נוהגים לאכול כשני זיתים בתחילה, אחד מהמצה העליונה ואחד מהאמצעית, ועוד כזית למצת כורך. האפיקומן נאכל אחר גמר הסעודה כשהוא שבע, קודם חצות, שעה 00:42. אין לאכול אחר האפיקומן, אבל מותר לשתות מים או משקה לא ממותק. אין קוראים קריאת שמע על המיטה בליל פסח (בחו"ל בשני הלילות) להראות שהלילה הוא ליל שמורים. קוראים רק פרשה ראשונה, "המפיל" ופסוקי "בידך".

שחרית של יום טוב, הלל שלם, קדיש תתקבל. "אין כמוך", אב הרחמים, אומרים י"ג מדות ו"ריבונו של עולם" של יום טוב, מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת בא – שמות יב,כא-נא: "משכו" עד "צבאותם", חצי קדיש, ובשני למפטיר בפרשת

פנחס, במדבר כח, טז-כה: "ובחודש הראשון". מפטירים ביהושע ה,ב "בעת ההיא" עד "אין יוצא ואין בא". י-ה אלי, אשרי, "יהללו", "לדוד מזמור". אחרי הכנסת הספרים להיכל פותחים הארון לתפילת טל, ומתחילים: "אלוהינו ואלוהי אבותינו טל תן לרצות ארצך" עד "לשובע ולא לרזון", חצי קדיש. יש אומרים תפלת טל בחזרת הש"ץ, מכריזים "מוריד הטל" לפני מוסף, מפסיקים לומר "משיב הרוח" ואומרים "מוריד הטל".

לא אמר "מוריד הטל" אינו חוזר. אמר "מוריד הגשם", אם לא סיים את הברכה, ולא אמר ברוך אתה ה' – חוזר ל"אתה גבור", ואם סיים הברכה, חוזר לראש התפילה, וכן עד 30 יום, המסופק אם אמר, חוזר.

שיר של יום: "בצאת ישראל ממצרים".

מנחה. תפלה של יום טוב.

א' חול המועד, יום ו' ט"ז בניסן (7.4.2023) (בחו"ל יום טוב שני). מתפללים תפילת ערבית בזמנה, כדי לספור ספירת העומר בתחילת הלילה, שיהיו "שבתות תמימות". תפילה של חול, "אתה חוננתנו", "ותן ברכה" (במקום "טל ומטר").

טעה ואמר "ותן טל ומטר" וסיים הברכה - יחזור לתחילת הברכה, (אמר בא"י, ממשיך: "למדני חוקיך"), עקר רגליו – חוזר לראש התפילה. המסופק מה אמר, עד שלשים יום דינו כמו ב"משיב הרוח".

"יעלה ויבוא", קדיש תתקבל, ספירת העומר, עלינו, הבדלה ככל מוצאי יום טוב.

ספירה. לכתחילה יש לספור בעמידה, בתחילת הלילה, אחר צאת הכוכבים. כל הלילה סופר בברכה. שכח לספור בלילה, יספור ביום בלי ברכה, ואם שכח גם ביום, יספור בכל הלילות הבאים בלי ברכה, וראוי שישמע הברכה מאחר, ויכווין לצאת בברכת המברך. המסופק אם ספר, יספור בשאר הימים בברכה. אם ספר בין השמשות, לפני שעברו 17 דקות מהשקיעה, צריך לשוב ולספור בזמן בלי ברכה.

תיירים שדעתם לחזור לחו"ל שומרים יום טוב כאנשי חו"ל. יש נוהגים יום טוב רק לחומרה: אוכלים כזית מצה ומרור בלי הברכה של אכילת מצה ומרור, שותים 4 כוסות ומברכים ברכת פרי הגפן רק על כוס ראשון ועל כוס של ברכת המזון, והגדה אומרים בלי חתימה, או לפחות את הקטע "רשב"ג אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלה בפסח"... וכו'.

שחרית. אין מניחים תפילין ואין אומרים "מזמור לתודה". תפילה של חול, "יעלה ויבוא", חצי הלל, קריאת התורה, מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים לשלושה בפרשת אמור, ויקרא כב,כו: "שור או כשב" עד כג,מד: "וידבר משה את מועדי ד' אל בני ישראל".

בספר שני קוראים לרביעי בפרשת פנחס: "והקרבתם" (במדבר כח,יט) עד "לא תעשו" (כה.) חצי קדיש, אשרי ובא לציון, מוסף של יום טוב, "והקרבתם", קדיש תתקבל, עלינו. שיר של יום: תהלים ע"ח, משכיל לאסף, אין כאלקינו.

[בחו"ל: יום טוב שני של גלויות. תפילות יום טוב. בשחרית הלל שלם, מוציאים שני ספרי תורה בראשון קוראים לחמשה ויקרא כב,כו: "שור או כשב" עד כג,מד: "וידבר משה את מועדי ד' אל בני ישראל". בספר שני קוראים בפרשת פנחס: "והקרבתם" (כח,יט) עד "לא תעשו" (כה.) מפטיר במלכים ב' כג מתחילתו "וישלח המלך" עד "לא קם כמוהו" (כח)].

יום זה נקרא "יום הנף" שבו היו מניפים את העומר בבית המקדש. רק למחרת מותר לאכול מהתבואה החדשה. המטיילים בארץ ייזהרו מאכילת שיבולים הגדלים בשדות.

ב' חול המועד, יום שבת קודש, י"ז בניסן (8.4.2023). הדלקת נר. אין אומרים פרקי "לכו נרננה" ו"במה מדליקין", ומתחילים ב"מזמור שיר ליום השבת". יש המתחילים ב"מזמור לדוד", ואומרים גם כמה חרוזים מ"לכה דודי" כמו בחול המועד סוכות.

ערבית של שבת, "יעלה ויבוא", ספירת העומר.

שחרית של שבת, חצי הלל. קדיש תתקבל. קוראים שיר השירים, הקורא במגילה כשרה מברך: "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו". קדיש יתום. (יש שאינם קוראים שיר השירים בבית הכנסת בציבור). "אין כמוך", מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה

בפרשת כי תשא שמות לג,יב – לד,כו: "ראה אתה אומר אלי" עד "בחלב אמו". חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר "והקרבתם" (במדבר כח,יט) עד "לא תעשו" (כה.). מפטירים ביחזקאל ל"ז: "היתה עלי יד ה'" עד "נאם ה'". בברכות ההפטרה חותם של שבת לבד. "יקום פורקן", אשרי, "יהללו", "ובנחה", חצי קדיש.

מוסף של יום טוב, ומזכיר של שבת: וביום השבת, ישמחו. קדיש תתקבל, אין כא-לוהינו. שיר של יום: מזמור שיר ליום השבת. אדון עולם.

מנחה של שבת. קוראים לשלושה בפרשת שמיני. "יעלה ויבוא".

בערבית במוצאי שבת אומר: "אתה חוננתנו", "יעלה ויבוא", קדיש תתקבל. אין אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש". ספירת העומר. הבדלה של מוצאי שבת. עלינו, קדיש יתום.

ג' חול המועד, יום א', י"ח בניסן (9.4.2023). שחרית: כתפילת יום א' של חול המועד. קריאת התורה בספר ראשון לשלושה בפרשת בא, שמות יג,ח: "קדש לי כל בכור" עד סוף הפרשה, ובספר השני לרביעי בפרשת פנחס: "והקרבתם" (במדבר כח,יט) עד "לא תעשו" (כה).

מוסף של יום טוב. שיר של יום: תהלים פ': למנצח אל שושנים.

ד' חול המועד, יום ב', י"ט בניסן (10.4.2023). תפילה כאתמול. קריאת התורה: בספר ראשון שלשה בפרשת משפטים, שמות כב,כד: "אם כסף תלוה" עד "בחלב אמו" (כג,יט). בספר שני לרביעי כאתמול. מוסף יום טוב. שיר של יום: תהלים קה, הודו לה' קראו בשמו.

ה' חול המועד, יום ג', כ' בניסן (11.4.2023). תפילה כאתמול. קריאת התורה: בספר ראשון קוראים לשלושה בפרשת בהעלותך במדבר ט,א-יד: "במדבר סיני" עד "ולאזרח הארץ". בספר שני לרביעי כמו ביום ראשון. חצי קדיש, מוסף של יום טוב. שיר של יום: תהלים קלה, הללויה.

שביעי של פסח, יום ד', כ"א בניסן (12.4.2023).

בהדלקת הנר אין מברכים שהחיינו.

ערבית תפילת יום טוב, קדיש תתקבל, ספירת העומר, עלינו. בקידוש בבית אין אומרים "שהחיינו". נוהגים לומר שירת הים (על שפת הים) בשירה וריקודים.

שחרית. יש נוהגים לומר שיר היחוד ושיר הכבוד לפני התפילה. את שירת הים אומרים פסוק בפסוק עם הש"ץ. חצי הלל, קדיש תתקבל, י"ג מדות ותפילת "ריבונו של עולם". מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת בשלח שמות יג,טז – טו,כו: "ויהי בשלח" עד "אני ה' רופאך". נוהגים לעמוד בשירת הים. חצי קדיש, בספר שני קוראים למפטיר "והקרבתם" (במדבר כח,יט) עד "לא תעשו" (כה.). מפטירים בשמואל ב',כב "וידבר דוד" עד סוף הפרק. הזכרת נשמות, אב הרחמים, מוסף של יום טוב. שיר של יום: תהילים יח – " למנצח לעבד ה'".

במנחה תפילה של יום טוב.

אסרו חג, יום ה', כ"ב בניסן (13.4.2023). מרבים קצת בסעודה. מוצאי יום טוב, בערבית "אתה חוננתנו", ספירת העומר והבדלה. בשחרית קוראים לשלושה אנשים בפרשת שמיני.

[בחו"ל אחרון של פסח. תפילות יום טוב. בשחרית חצי הלל, מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת ראה מ"כל הבכור" עד סוף הפרשה, בשני מפטיר "והקרבתם" (במדבר כח,יט) עד "לא תעשו" (כה.). מפטירים בישעיהו י' "עוד היום בנוב" עד "קדוש ישראל". מזכירים נשמות, אב הרחמים, אשרי, "יהלל", חצי קדיש, מוסף, "ותערב", ברכת כהנים, עד הסוף כרגיל. מנחה של יום טוב].

תיירים שדעתם לחזור, שומרים יום טוב אחרון כאנשי חו"ל, בצנעה, ונוהגים שלא לאכול חמץ.

אין נושאים נשים ואין מסתפרים מפסח ועד ל"ג בעומר ביום. יש הנוהגים מראש חודש אייר ועד שבועות, ומפסיקים ב-ל"ג בעומר. ויש הנוהגים מפסח עד ראש חודש סיון. נשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בין פסח לעצרת, משקיעת החמה עד אחרי ספירת

העומר. זמן הספירה מ-17 דקות אחרי השקיעה.

שבת פרשת שמיני, כ"ד בניסן (15.4.2023). קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ומפטירים בשמואל ב, ו "ויוסף עוד דוד" עד ז,יז: "אל דוד". מברכים חודש אייר שיחול ביום ו' וביום שבת קודש. (מנהג הגר"א לא לומר "אב הרחמים", ויש נוהגים לאומרו בכל השבתות שבין פסח לשבועות, אפילו בשבתות שמברכים החודש, ובפרט כשמברכים ראש חודש סיוון, ואפילו יש ברית מילה בבית הכנסת, כי חורבן קהילות אשכנז בגזרות תתנ"ו היה בסוף ניסן ובתחילת סיוון).

המולד: ליל חמישי כ"ט ניסן (20.4.2023) שעה 14:08 + 13 חלקים.

במנחה קוראים לשלושה בפרשת תזריע. אין אומרים "צדקתך צדק". מתחילים לומר בכל שבתות הקיץ פרקי אבות: פרק א'.

יום ג', כ"ז בניסן (18.4.2023), יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

יום ה', כ"ט בניסן (20.4.2023), ערב ראש חודש, אין אומרים יום כיפור קטן.

א' ראש חודש, יום ו', ל' בניסן (21.4.2023), ככל ראש חודש.

________________________________________________________________________________________________________________

הארה ירושלמית לחודש ניסן

התלמוד הירושלמי (תענית ג, ט) כותב שהתקופה שבין פורים לפסח נקראת ערב פסח (הדבר נאמר בקשר ביחס לסיפור חוני המעגל שארע בכ' באדר) מה שמאפיין את מחצית חודש אדר והמחצית השנייה של חודש ניסן הוא הציפייה לגאולה. ביחס לאכילת מצה בערב פסח כותב הירושלמי (פסחים י, א) שהאוכל מצה בערב פסח כאילו בא על ארוסתו בבית חמיו. הרעיון הוא שהמצה מסמלת את הגאולה. ותקופת האירוסין מסמלת את הציפייה לגאולה. פה נכנסים דברי הרב חרל"פ שאומר שהציפייה לגאולה יותר גדולה מהגאולה עצמה. כל החיים הם למעשה בסימן הציפייה לגאולה, ודילוג על השלב של הציפייה לגאולה, על שלב האירוסין, חמור מאוד.

זמני הדלקת נרות ביום שישי, ב' בניסן (24.3.2023)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, ט' בניסן (31.3.2023)

זמני הדלקת נרות בערב פסח, י"ד בניסן (5.4.2023)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, ט"ז בניסן, שבת חוה"מ פסח (7.4.2023)

זמני הדלקת נרות בערב שביעי של פסח, כ"א בניסן (12.4.2023)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, כ"ג בניסן (14.4.2023)