לוח דינים ומנהגים לחודש תמוז

תמוז תש"פ

22 ביוני - 21 ביולי 2020

המולד: ליל ראשון (21.6.2020) 26 דקות אחר חצות ועוד 14 חלקים

זמן קידוש לבנה: מליל חמישי, ג' בתמוז (24.6.2020), עד מוצאי שבת, י"ג בתמוז (4.7.2020) כל הלילה

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שני ז' בתמוז (29.6.2020).

תקופת תמוז: ליל רביעי, ט"ו בתמוז (7.7.2020), שעה 19:30

א' ראש חודש תמוז, יום ב', ל' סיון (22.6.2020): תפילת ראש חודש.

ב' ראש חודש תמוז, יום ג', א' בתמוז (23.6.2020): נוהגים ככל ראש חודש.

זמני הדלקת נרות ביום שישי, ד' בתמוז (26.6.2020)

שבת פרשת חקת, ה' בתמוז (27.6.2020) [בחו"ל: פרשת קרח]

מפטירים בנביא (שופטים יא): "ויפתח הגלעדי" עד סוף פסוק לג.

במנחה קוראים לשלושה בפרשת בלק. אבות פרק ה'.

זמני הדלקת נרות ביום שישי י"א בתמוז (3.7.2020)

שבת פרשת בלק, י"ב בתמוז (4.7.2020) [בחו"ל: פרשת חקת-בלק]

מפטירים בנביא (מיכה ה): "והיה שארית יעקב" עד (ו, ח) "והצנע לכת".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת פנחס. אבות פרק ו'.

יום חמישי, י"ז בתמוז (9.7.2020). תענית צבור של י"ז בתמוז.

עלות השחר 3:51. סליחות, "אבינו מלכנו", "ויחל". במנחה, "ויחל", הפטרה, "עננו", אבינו מלכנו, ברכת כהנים כנהוג. סוף התענית 20:10, 18 דקות אחרי שקיעה.

ימי "בין המצרים": מי"ז בתמוז (9.7.2020) עד אחר תשעה באב (30.7.2020). אין מתחתנים, אין לובשים בגדים חדשים וכלים חדשים שמברכים עליהם "שהחיינו", ואין קונים אותם אפילו לשימוש אחרי תשעה באב. אין מסתפרים. (אָבֵל שכלו לו ימי השלושים לפני ראש חודש מנחם-אב, מותר בתספורת. ואם אחרי ראש חודש - אסור עד אחרי תשעה באב). אין מברכים "שהחיינו" על פרי חדש, ובשבת יש אומרים שמותר לברך. (לדעת הגר"א מותר לברך על פרי חדש אף בימי חול, אם לא יימצא הפרי אחר תשעה באב.) מותר לברך שהחיינו על כל הנאה שאי אפשר לדחותה (הגריעב"ץ). סעודה של שידוכים מותרת עד ראש חודש אב. שידוכים בלי סעודה מותרים אפילו בתשעה באב. סעודת מצווה, כמו ברית מילה, פדיון הבן וסיום מסכת, מותרת ללא ריקודים אפילו בבשר ויין גם אחר ראש חודש. מוזיקה עליזה אסורה. טיולים ורחצה, אפילו של תענוג, מותרים עד ראש חודש אב. ליטול ציפורניים לכבוד שבת מותר אף אחרי ראש חודש. חסידים ואנשי מעשה נוהגים לערוך תיקון חצות בצוהרי היום בכל יום, מי"ז בתמוז עד ערב תשעה באב, מלבד ערב שבת וראש חודש.

זמני הדלקת נרות ביום שישי י"ח בתמוז (10.7.2020)

שבת פרשת פנחס, י"ט בתמוז (11.7.2020)

שבת ראשונה של "תלתא דפורענותא" . מפטירים בירמיהו א' "דברי ירמיהו" עד (ב,ג) "נאם ה'".

במנחה קוראים לשלושה בפרשת מטות. אבות פרק א'.

זמני הדלקת נרות ביום שישי כ"ה בתמוז (17.7.2020)

שבת פרשת מטות ומסעי, כ"ו בתמוז (18.7.2020) – שבת מברכין

"חזק". בקריאת התורה אין להפסיק במ"ב המסעות. מפטירים בירמיהו ב,ד: "שמעו דבר ה'" עד (כח) "היו אלהיך יהודה" ומוסיפים פרק ג,ד: "הלא מעתה" עד "אלוף נעורי אתה". מברכים חודש מנחם אב שחל ביום רביעי (22.7.2020). אין אומרים "אב הרחמים." (לדעת הגר"א, אומרים).

מולד חודש אב: יום שני (20.7.2020) בשעה 13:10 ועוד 15 חלקים

במנחה קוראים לשלושה בפרשת דברים. אבות פרק ב'.

יום שלישי, כ"ט בתמוז (21.7.2020). .במנחה תפילת יום כיפור קטן מוקדם, ואין אומרים תחנון. כדאי ללבוש בגדים מכובסים חצי שעה לפחות, כדי שאפשר יהיה ללובשם אחרי ראש חודש.

להתאחד בחיזוק בשמירה בקדושת בתי הכנסת - ולהמשיך חיים טובים

ב"ה זכינו לשוב לחצרות ה' אחרי תקופה ארוכה ש"גלינו מארצנו" ובתי הכנסת היו שוממים. מודים להקב"ה שאנו שבים לשגרה הברוכה, בינתיים בזהירות ובהדרגתיות, אבל עד מהרה נחזור להצטופף ולהתקהל יחד כשנים קדמוניות.

עם זאת, הלב כואב, על רבים וטובים מעמינו, בקהילות רבות בארץ ובעולם שהלכו מאיתנו במגפה הקשה שפקדה את העולם וביניהם תלמידי חכמים ואנשי מעשה. כל יהודי הוא עולם ומלואו.

מה נוכל לעשות כדי שנצא מהתקופה הזו יותר טובים? יותר מחוזקים? יותר מאוחדים?

גדולי ישראל דברו על כך שהעובדה שנאלצנו לעזוב את בתי הכנסת צריכה לעורר אותנו לחזק אצלנו את העניין של השמירה על קדושת בית הכנסת.

רציתי להציע משהו קטן מאוד שהוא עצום בכוחו ובסגולתו, דבר מצוה של רבים שיוכל להוסיף לקהילות שלנו ולכלל ישראל כולו הרבה ברכות ושמירה לחיים טובים.

בעל ה"תוספות יום טוב", רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר (ה'של"ט – ה'תי"ד), חיבר תפילת "מי שברך" אחרי פרעות ת"ח ות"ט הקשות שפקדו את יהודי אירופה. תפילה קצרה שכוללת בתוכה את כל הברכות כולם "כל הברכות הכתובות בספר תורת משה רבינו ובכל ספרי הנביאים והכתובים". בכך רצה לחזק את השמירה על קדושת בתי הכנסת ועי"כ להביא ברכה ושמירה מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה.

אם נתאחד כולנו ונוסיף קטע קצר זה בתפילה (בשבת ומועדים, אחר קריאת התורה) נביא עלינו ועל כל עם ישראל הרבה ברכה וחיים טובים.

"מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלמֹה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר בְּעֵת הַתְּפִלָּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיָחוּלוּ עָלָיו כָּל הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּסֵּפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְכָל סִפְרֵי הַנְּבִיאִים וְהַכְּתוּבִים, וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים וִיגַדְּלֵם לְתוֹרָה לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְיַעֲבֹד אֶת ה' אֱ-לֹהֵינוּ תָּמִיד בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים וְנֹאמַר אָמֵן".

הארה ירושלמית - תמוז

ביחס לתאריך בו הובקעה ירושלים בבית ראשון ישנה סתירה בין התאריך המובא במשנה, בו אנו צמים בפועל – י"ז בתמוז לבין התאריך שמצוין בתנ"ך – ט' בתמוז. לדעת התלמוד הבבלי באמת הבקעת העיר ירושלים בי"ז בתמוז התחוללה בבית שני ואנו בפועל מתייחסים רק להבקעה זאת. בתלמוד הירושלמי משמע שגם בבית ראשון העיר הובקעה בי"ז בתמוז, אם כך מדוע כתוב בתנ"ך ט' בתמוז? התשובה היא שהתאריך שמובא בתנ"ך הוא תאריך שגוי. ובלשון הירושלמי (תענית ד, ה): קלקול חשבונות יש כאן. התנ"ך כאשר הוא מביא תאריך שגוי רוצה ללמדנו על מרכזיותו של עם ישראל. כאשר עם ישראל בשפל כל המציאות מבולבלת.