לוח דינים ומנהגים לחודש ניסן

ניסן תשפ"ד

9 באפריל 2024 – 7 במאי 2024

המולד: ליל שלישי (8.4.2024), בשעה 22:57 ו-7 חלקים.

קידוש לבנה: ממוצאי שבת, ו' בחודש (13.4.2024) עד ליל שני, י"ד בחודש (21.4.2024).

מי ששכח לברך יוכל לברך בליל פסח (משנה ברורה תכו,יב)

זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שלישי, ח' בניסן (15.4.2024) (לשיטת הרב עובדיה). המקפידים 7 ימים תמימים.

תקופת ניסן: יום ראשון כ"ח באדר ב' (7.4.2024), שעה 12:00.

היוצא בימי ניסן (או אדר או אייר), ורואה אילנות מאכל המוציאים פרח, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם" (או"ח סי' רכו).

במקדש היו מקריבים את העומר ממחרת יום ראשון של פסח, הוא ראשית הקציר.

ראש חודש ניסן, יום ג', א' ניסן (9.4.2024). תפילת ראש חודש.

בכל חודש ניסן אין אומרים תחנון, ואין אומרים "יהי רצון" שאחר קריאת התורה ביום ב' וביום ה', אין מזכירים נשמות בשבת ובחול, ואין אומרים בשבת "אב הרחמים", אבל בשבתות שאחר הפסח יש שאומרים. אין אומרים "צדקתך צדק" במנחה, אבל אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח". אין מתענים בו, מלבד חתן ביום חופתו ובכורים בערב פסח. מא' ועד י"ג בניסן נוהגים לומר בכל יום בפרשת הנשיאים נשיא ליום בפרשת נשא, וביום י"ג עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך. (יש הנוהגים לקרוא את פרשת הנשיא בספר תורה בלי ברכות).

שבת פרשת תזריע, ה' ניסן (13.4.2024). קוראים לשבעה בפרשת השבוע.

מפטירים במלכים ב ד,מב "ואיש בא מבעל שלשה", עד ה,יט "וילך מאתו כברת ארץ".

במנחה קוראים לשלשה בפרשת מצורע, ואין אומרים "צדקתך צדק".

שבת פרשת מצורע, י"ב ניסן (20.4.2024), שבת הגדול. פיוטי שבת הגדול כמנהג. מפטירים במלאכי ג,ד "וערבה" עד סוף הספר, וחוזרים על הפסוק "הנה אנכי שולח לכם".

במנחה קוראים שלשה בפרשת אחרי מות. מפסיקים לומר "ברכי נפשי". נוהגים לקרוא הגדה של פסח מ"עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו" (דעת הגר"א שלא לאומרו). אין אומרים צדקתך צדק.

במוצאי שבת אחרי תפילת ערבית אין אומרים "ויהי נועם", "ואתה קדוש".

ערב פסח, יום ב' י"ד ניסן (22.4.2024). תענית בכורות

בדיקת חמץ, אין להתחיל במלאכה או בסעודה כחצי שעה לפני הלילה. מיד אחרי תפילת ערבית בודקים את החמץ לאור הנר. לפני הבדיקה מברך "על ביעור חמץ", ומכוון על הבדיקה והביטול שבלילה, על שרפת החמץ ביום, ועל הביטול שלאחר שריפה. אין לדבר בין ברכה לבדיקה אלא לצורך הבדיקה, ואם דיבר צריך לחזור ולברך. (רצוי שלא לדבר עד גמר הבדיקה). יש לבדוק כל מקום שמכניסים בו חמץ. את

המכונית יש לבדוק לאור פנס. אפשר לבדוק באמצעות שליח. שליח המתחיל בבדיקה - הוא המברך. שליח הממשיך או מסיים בדיקה, אינו מברך. אחר הבדיקה אומר בשפה המובנת לו: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, דלא חמיתיה ודלא ביערתיה, ליבטל וליהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, יבטל ויהיה כעפר הארץ".

שחרית, משכימים להתפלל, אין אומרים "מזמור לתודה", ולא "למנצח... יענך". (ב"איזהו מקומן" אין אומרים "יהי רצון כאילו הקרבתי תודה"). אוכלים חמץ עד שליש היום.

לשיטת מג"א סוף זמן אכילת חמץ הוא שליש היום מעלות השחר – שעה 9:56 ושורפים את החמץ עד סוף השעה החמישית 11:17. [לשיטת הגר"א, שהיום נמדד מזריחה לשקיעה, סוף זמן אכילה 10:26, וסוף זמן שריפה 11:32].

מיד אחרי השריפה יבטל את החמץ, ויאמר בשפה המובנת לו: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, דחמיתיה ודלא חמיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה, ליבטל ולהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ שברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שבערתיו ושלא בערתיו, ייבטל ויהיה כעפר הארץ". הבכורים מתענים. נוהגים להקל ולאכול בסעודת מצוה, ולכן נהגו לסיים מסכת ולסעוד סעודת מצווה. המתענה יאמר במנחה

בשמו"ע בלחש "עננו", ואין נוהגים כתענית ציבור.

אסור לאכול במשך היום מצה הראויה למצוות אכילת מצה בלילה, אבל מותר לאכול מצה עשירה או מבושלת שאין יוצאים בה בלילה. יש המתירים רק עד שליש היום - זמן היתר חמץ. ה"נודע ביהודה" מתיר עד חצות, אך לא נהגו כמוהו.

אחרי חצות אסור לעשות מלאכה רגילה (ראה תס"ח "משנה ברורה" ז' איזו מלאכה מותרת).

ראוי להקדים ולהתפלל מנחה גדולה, ונוהגים לומר אחרי מנחה גדולה סדר קרבן פסח. בירושלים נהגו לאומרו ליד הכותל המערבי.

מנהג יראים לאפות מצות מצווה אחר הצהרים באמירת הלל. מכינים את צרכי הסדר מבעוד יום. יש להדר לקחת למרור חסה. יש לבודקה מחרקים, או להשתמש בחסה וכרפס שגדלו בשיטה המונעת חרקים. לכרפס לוקחים ירק שברכתו בורא פרי האדמה, ויש המעדיפים "כרפס" (=סלרי). מכינים חרוסת להטביל בה המרור, ומי-מלח להטביל בהם את הכרפס. צולים את הזרוע (ואסור לאוכלו בליל הסדר), ומבשלים את הביצה. ראוי לסדר את השולחן מבעוד יום, ולהכין נר שממנו יעבירו את האש ביום טוב.

א' דפסח, יום ג', ט"ו ניסן (23.4.2024). מברכים לפני הדלקת הנרות "להדליק נר של יו"ט" ו"שהחיינו".

ערבית. תפילת יום טוב. לפני קדיש תתקבל אומרים ברוב בתי הכנסת הלל שלם. אין מקדשים בבית הכנסת. מתחילים את הסדר כשהוא ודאי לילה, אבל לא יאחר מדי. נשים חייבות בכל מצוות ליל הסדר. חובה מהתורה לאכול כזית מצה שמורה בלילה הראשון של פסח. יש המעדיפים מצת יד למצת המצווה. כל אחד מהמסובין חייב לאכול לפחות כזית מצה, ויש להכין מצות שמורות במידה המספיקה לכל המסובים. נוהגים לאכול כשני זיתים בתחילה, אחד מהמצה העליונה ואחד מהאמצעית, ועוד כזית למצת כורך. האפיקומן נאכל אחר גמר הסעודה כשהוא שבע, קודם חצות 00:37. אין לאכול אחר האפיקומן, אבל מותר לשתות. אין קוראים קריאת שמע על המיטה בליל פסח (בחו"ל בשני הלילות) רק פרשה ראשונה וברכת "המפיל", להראות שהלילה הוא ליל שמורים.

שחרית של יום טוב, הלל שלם, קדיש תתקבל. "אין כמוך", אב הרחמים, אומרים י"ג מדות ורבש"ע של יו"ט. מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת בא (שמות יב,כא-נא) "משכו" עד "צבאותם", חצי קדיש, ובשני למפטיר בפרשת פנחס "ובחודש הראשון". מפטירים ביהושע ה, ב "בעת ההיא" עד (ו, א) "אין יוצא ואין בא". י-ה אלי, אשרי, "יהללו", "לדוד מזמור". אחרי הכנסת הספרים להיכל פותחים הארון

לתפילת טל, ומתחילים: "או"א טל תן לרצות ארצך" עד "לשובע ולא לרזון", חצי קדיש. יש אומרים תפלת טל בחזרת הש"ץ, מכריזים "מוריד הטל" לפני מוסף, מפסיקים לומר "משיב הרוח" ואומרים "מוריד הטל".

לא אמר "מוריד הטל" אינו חוזר. אמר "מוריד הגשם", אם לא סיים את הברכה, ולא אמר ברוך אתה ה' - חוזר ל"אתה גבור", ואם סיים הברכה, חוזר לראש התפילה. עד 30 יום, המסופק אם אמר - חוזר.

שיר של יום: "בצאת ישראל ממצרים".

מנחה. תפלה של יו"ט.

א' דחוה"מ, יום ד' ט"ז ניסן (24.4.2024) (בחו"ל יום טוב שני).

תפילת ערבית בזמנה, כדי להתחיל בספירת העומר, ויהיו "שבתות תמימות". תפילה של חול, "אתה חוננתנו", "ותן ברכה" (במקום "טל ומטר"), "יעלה ויבוא".

טעה ואמר "ותן טל ומטר" וסיים הברכה - יחזור לתחילת הברכה, (אמר בא"י, אומר: "למדני חוקיך"), עקר רגליו - חוזר לראש התפילה, המסופק אם אמר, עד שלשים יום - חוזר.

אחרי שמונה עשרה קדיש תתקבל, ספירת העומר, עלינו, הבדלה כבמוצאי יו"ט.

ספירת העומר. לכתחילה יש לספור בעמידה, בתחילת הלילה, אחר צאת הכוכבים. כל הלילה סופר בברכה. שכח לספור בלילה, יספור ביום בלי ברכה, ואם שכח גם ביום יספור בלילות הבאים בלי ברכה, וראוי שישמע אחר מברך. המברך והשומע יכוונו לצאת בברכה. (ספק אם ספַר - ממשיך בשאר הימים בברכה). ספר בין השמשות, לפני שעברו 18 דקות מהשקיעה, יחזור ויספור בזמן בלי ברכה.

תיירים שדעתם לחזור לחו"ל שומרים יום טוב כאנשי חו"ל, ראה בסוכות. יש נוהגים יו"ט רק לחומרה: אוכלים כזית מצה ומרור בלי הברכה של אכילת מצה ומרור, שותים 4 כוסות ומברכים ברכת פרי הגפן רק על כוס ראשון ועל כוס של ברכת המזון, והגדה אומרים בלי חתימה, או לפחות את הקטע "רשב"ג אומר: כל שלא אמר שלשה דברם אלה בפסח.." וכו'. יש הנוהגים לערוך סדר כמו ביום הראשון.

שחרית. אין מניחים תפילין ואין אומרים "מזמור לתודה" בכל ימי פסח. תפילה של חול, "יעלה ויבוא", חצי הלל. קריאת התורה - מוציאים שני ספרי תורה: בראשון קוראים לשלשה בפרשת אמור: "שור או כשב" עד "וידבר משה את מועדי ד' אל בני ישראל". בספר שני קוראים לרביעי בפרשת פנחס: "והקרבתם" (כ"ח,י"ט) עד "לא תעשו" (כ"ה). חצי קדיש, אשרי ובא לציון, מוסף של יום טוב, "והקרבתם", קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום תהלים ע"ח, משכיל לאסף, אין כא-לוהינו.

[בחו"ל: יו"ט שני של גלויות. תפילות יו"ט. בשחרית הלל שלם, מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים לחמשה בפרשת שור או כשב, ובשני והקרבתם, מפטיר במלכים ב' כג מתחילתו "וישלח המלך" עד "לא קם כמוהו" (כה).]

ט"ז ניסן נקרא "יום הנף", ובו היו מניפים את העומר במקדש, ומיד אחרי ההנפה הייתה התבואה החדשה מותרת. בימינו מותר לאכול מן התבואה החדשה רק למחר, ולכן המטיילים בארץ ייזהרו שלא לאכול שיבולים הגדלים בשדות.

ב' דחוה"מ, יום חמישי י"ז בניסן (25.4.2024). תפילת חול המועד. מוציאים 2 ספרי תורה, קוראים באחד לשלשה בפרשת בא, "קדש לי כל בכור" עד סוף הפרשה, ובספר השני לרביעי, כאתמול, "והקרבתם", חצי קדיש. ממשיכים כביום א' של חול המועד.

שיר של יום: תהלים פ' - למנצח על שושנים.

ג' דחוה"מ, יום שישי י"ח בניסן (26.4.2024). תפילת חול המועד. מוציאים 2 ספרי תורה, קוראים באחד לשלשה בפרשת משפטים "אם כסף תלווה את עמי" עד "לא תבשל גדי בחלב אמו", ובספר השני לרביעי, כאתמול, "והקרבתם", חצי קדיש, והמשך התפילה כביום

א' של חול המועד.

שיר של יום: תהלים ק"ה - הודו לה' קראו בשמו.

ד' דחוה"מ, שבת, י"ט ניסן (27.4.2024). הדלקת נר. מתחילים ב"מזמור שיר ליום השבת", ויש המתחילים "מזמור לדוד" ואומרים גם 2 חרוזים ראשונים ושניים אחרונים מ"לכה דודי" כמו בחול המועד סוכות.

מנהג ע"מ: בערבית - מתחילים מזמור לדוד הבו לה', לכה דודי, אין אומרים במה מדליקין אך אומרים "כל ישראל", "אמר ר' אלעזר", קדיש על ישראל, "מזמור שיר ליום השבת" "ה' מלך", אין אומרים מזמור של חג. עמידה של שבת ומוסיף יעלה ויבוא. ברכת מעין שבע, קדיש

תתקבל, "מזמור לדוד ה' רועי", קדיש יהא שלמא, ברכו, עלינו לשבח, ספירת העומר, יגדל.

שחרית של שבת, חצי הלל. קדיש תתקבל. שיר השירים, אם יש מגילה כשרה מברך: "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו". קדיש יתום (יש שאין נוהגים לקרוא שיר השירים בבית הכנסת בציבור). "אין כמוך", מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת כי תשא "ראה אתה אומר אלי" עד "בחלב אמו". חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר בפרשת פנחס "והקרבתם".

מפטירים ביחזקאל ל"ז: "היתה עלי יד ה'" עד "נאם ה'" (י"ד). בברכות ההפטרה חותם של שבת בלבד. "יקום פורקן", אשרי, "יהללו", "ובנחה", חצי קדיש.

מוסף של יו"ט, ומזכיר של שבת: "וביום השבת", "ישמחו", קדיש תתקבל, "אין כא-לוהינו". שיר של יום: "מזמור שיר ליום השבת". "אדון עולם".

מנחה של שבת וקוראים לשלשה בפרשת אחרי מות. "יעלה ויבוא".

ערבית במוצאי שבת: "אתה חוננתנו", "יעלה ויבוא", קדיש תתקבל. אין אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש". ספירת העומר. הבדלה של מוצ"ש. עלינו, קדיש יתום.

ה' דחוה"מ, יום א', כ' ניסן (28.4.2024). תפילה כמו ביום ראשון של חול המועד. קריאת התורה. בספר ראשון קוראים לשלושה בפרשת בהעלותך מ"במדבר סיני" עד "ולאזרח הארץ". בספר שני לרביעי "והקרבתם". חצי קדיש, מוסף של יו"ט. שיר של יום: תהלים קל"ה, הללויה.

שביעי של פסח, יום ב', כ"א ניסן (29.4.2024). בהדלקת הנר אין מברכים שהחיינו.

ערבית תפילת יום טוב, קדיש תתקבל, ספירת העומר, עלינו. בקידוש בבית אין אומרים "שהחיינו". נוהגים לומר שירת הים בשירה וריקודים ברוב עם. במקומות הסמוכים לים - אומרים על שפת הים.

שחרית יש נוהגים לומר שיר היחוד ושיר הכבוד לפני התפילה. את שירת הים שבפסוקי דזמרה אומרים פסוק בפסוק עם הש"ץ. חצי הלל, קדיש תתקבל, י"ג מדות ותפילת רשב"ע, מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת בשלח מתחילת הפרשה עד "אני ה' רופאך". נוהגים לעמוד בשירת הים. חצי קדיש, ובשני למפטיר "והקרבתם". מפטירים בשמואל ב',כ"ב "וידבר דוד" עד סוף הפרק. הזכרת

נשמות, אב הרחמים, מוסף של יו"ט. שיר של יום: תהילים י"ח - "למנצח לעבד ה'".

במנחה תפילה של יו"ט.

במוצאי יום טוב בערבית, אתה חוננתנו. ספירת העומר והבדלה. יש להיזהר מאכילת חמץ שהיה בבעלות יהודי ועבר עליו הפסח.

אסרו חג, יום שלישי, כ"ב ניסן (30.4.2024). מרבים קצת בסעודה.

[בחו"ל אחרון של פסח. תפילות יום טוב. בשחרית חצי הלל, מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת ראה מ"כל הבכור" עד סוף הפרשה, בשני מפטיר "והקרבתם". מפטירים בישעיהו י', ל"ב "עוד היום בנוב" עד סוף פרק י"ב: "קדוש ישראל". מזכירים נשמות, אב הרחמים, אשרי, "יהללו", חצי קדיש, מוסף כאתמול, "ותערב", ברכת כהנים, עד הסוף כרגיל. מנחה כנהוג ביום טוב.]

תיירים שדעתם לחזור, שומרים יו"ט אחרון, כאנשי חו"ל, בצנעה, ראה בסוכות וראשון של חול המועד פסח. נוהגים שלא לאכול חמץ.

אין נושאים נשים ואין מסתפרים מפסח ועד ל"ג בעומר ביום. יש הנוהגים מר"ח אייר ועד שבועות, ומתירים ב-ל"ג בעומר. ויש הנוהגים מפסח עד ר"ח סיון.

נשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בימי הספירה, משקיעת החמה עד אחרי ספירת העומר. זמן הספירה מ- 18 דקות אחרי השקיעה.

שבת פרשת אחרי מות, כ"ו ניסן (4.5.2024). קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ומפטירים ביחזקאל כ"ב,א "ויהי דבר ה'", עד כ"ב,ט"ז "וידעת כי אני ה'".

מברכים חודש אייר שיחול ביום רביעי וחמישי (8-9.5.2024). (מנהג הגר"א לא לומר "אב הרחמים", ויש נוהגים לאומרו בכל השבתות שבין פסח לשבועות, אפילו בשבתות שמברכים החודש, ובפרט כשמברכים ר"ח סיוון, ואפילו יש ברית מילה בבית הכנסת, כי חורבן קהילות אשכנז בגזרות תתנ"ו היה בסוף אייר ובתחילת סיוון).

מולד חודש אייר: יום רביעי (8.5.2024) בשעה 11:41 ו-8 חלקים

במנחה קוראים לשלשה בפרשת קדושים. אין אומרים "צדקתך צדק".

מתחילים לומר פרקי אבות בכל שבתות הקיץ. בשבת זו: פרק א'.

יום ב', כ"ח בניסן (6.5.2024), יום הזיכרון לשואה ולגבורה [נדחה מיום א'].

יום ג', כ"ט בניסן (7.5.2024), ערב ראש חודש, אין אומרים יו"כ קטן.

א' דראש חודש אייר, יום ד', ל' ניסן (8.5.2024), תפילת ראש חודש.

הארה ירושלמית לחודש ניסן

התלמוד הירושלמי (פסחים י, א) כאשר הוא מדבר על מצות שמחת החג הוא גם מחדש שקטנים במה משמחם בלוזין ואגוזים ומוסיף שרבי טרפון אביהם של ישראל היה נוהג לחלק לילדים בחג לוזין ואגוזים. כל האנושות היא בניו של הקב"ה, ואילו ישראל הוא בנו הבכור של הקב"ה. לא בכדי מסופר שרבי טרפון הוא אביהם של ישראל. יש כאן רמז שהאבא בהא הידיעה של עם ישראל – הקב"ה הוא זה שמפנק את בנו הבכור עם ישראל ופינוק זה הוא בגלל שישראל יש להם אחריות גדולה הרבה יותר בכל מה שקשור לתיקון העולם.

* * *

מתכבדים להזמינכם לשיעור מדהים בפרשת השבוע וענייני דיומא, בכל יום רביעי בשעה 20:30

השיעור יועבר ע״י הרב מאיר גולדויכט שליט״א ראש ישיבה בישיבה אוניברסיטה – YU.

להלן הקישור:

https://us02web.zoom.us/j/2244321902

סיסמה: 18

נשמח אם תשתתפו ותשתפו אחרים

________________________________________________________________________________________________________________________________________________

זמני הדלקת נרות ביום שישי ד' ניסן (12.4.2024)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, י"א ניסן (19.4.2024)

זמני הדלקת נרות ביום שני, ערב פסח, י"ד ניסן (22.4.2024)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, י"ח ניסן (26.4.2024)

זמני הדלקת נרות ביום ראשון, ערב שביעי של פסח, כ' ניסן (28.4.2024)

זמני הדלקת נרות ביום שישי, כ"ה ניסן (3.5.2024)