לוח דינים ומנהגים לחודש טבת
טבת תש"פ
28 בדצמבר 2019 - 26 בינואר 2020
המולד: ליל שישי (26.12.19), בשעה 20:02 ו-8 חלקים.
קידוש לבנה: מליל שלישי, ג' בטבת (31.12.19) עד ליל שישי י"ג בטבת (9.1.20) כל הלילה
תקופת טבת: ליל שלישי, עשרה בטבת (7.1.20) 4:30 לפנות בוקר
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שישי, ו' בטבת (2.1.20), 4:30 לפנות בוקר
ימי החנוכה בחודש טבת
יום שישי של חנוכה, שבת, פרשת מקץ, ל' בכסלו (28.12.19) – א' דראש חודש טבת
מדליקים נר חנוכה 25 דקות לפני שקיעה, 5 דקות לפני הדלקת נר שבת, (ואפילו בירושלים שם רגילים להדליק 40 דקות לפני שקיעה), כדי שהנרות ידלקו חצי שעה אחר צאת הכוכבים. יש להכין נרות שידלקו זמן רב מהרגיל. מברך 2 ברכות, "להדליק", ו"שעשה נסים". מיד לאחר נר חנוכה מדליקים נר שבת.
קבלת שבת ותפילת שבת. "יעלה ויבוא" ו"על הנסים" בתפילה ובברכת המזון.
שחרית: תפילת שבת. "יעלה ויבוא", "על הנסים". הלל שלם. מוציאים 3 ספרי תורה, באחד קוראים לששה בפרשת השבוע (מקץ). מניחים ספר שני ומגביהים ספר ראשון. בספר השני קוראים לשביעי "וביום השבת" "ובראשי חדשיכם". מניחים את הספר השלישי ליד השני. חצי קדיש. מגביהים ספר שני. בספר השלישי קוראים למפטיר בפרשת נשו: "ביום השישי". מפטירים בזכריה ב, יד "רני ושמחי בת ציון" עד ד, ז "חן חן לה". אין אומרים אב הרחמים. מוסף של שבת ראש חודש: "אתה יצרת". ראוי להוסיף בתפילת המוסף, לפני "ברוך אתה ה' מקדש השבת ישראל" – "קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך" וכו', כבכל שבת, ואח"כ "לברך ברכת "מקדש השבת וישראל וראשי חדשים". "על הנסים", שיר של יום: "מזמור שיר ליום השבת", ויש אומרים גם "מזמור שיר חנוכת הבית" כבכל ימי חנוכה.
מנחה: "יעלה ויבא", "על הנסים" קוראים לשלושה בפרשת ויגש. אין אומרים "צדקתך צדק".
יום שביעי של חנוכה, יום ראשון, א' בטבת (29.12.19)
ערבית. אתה חוננתנו, "יעלה ויבוא", "על הנסים", "ויהי נועם", "ואתה קדוש". בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה, ואחר כך מבדילים, ובבית מבדילים ואחר כך מדליקים נר חנוכה. אין מברכים "בורא מאורי האש" על נר חנוכה, שאין נהנים מאורו.
שחרית: התפילה ככל ראש חודש עם ההוספות של חנוכה. קריאת התורה. מוציאים 2 ספרי תורה, באחד קוראים לשלושה בפרשת פנחס: לכהן מ"וידבר" עד "רביעית ההין", ללוי "עולת תמיד" עד "ונסכה", לשלישי "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו". מניחים ספר שני על הבימה, מגביהים ספר ראשון וקוראים בספר שני לרביעי: "ביום השביעי". חצי קדיש, "יהללו", אשרי ובא לציון, חצי קדיש. תפילת מוסף של ראש חודש, "על הנסים", קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום: "ברכי נפשי". אין כאלוקינו.
יום שמיני של חנוכה, זאת חנוכה, יום שני, ב' בטבת (30.12.19)
שחרית: התפילה והלל כיום א' בחנוכה, קריאת התורה לשלשה בפרשת נשא: לכהן מ"ביום השמיני" עד "מלאה קטרת"; ללוי עד "גמליאל בן פדהצור", לשלישי עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך.
זמני הדלקת נרות ביום שישי, ו' בחודש טבת תש"פ (3.1.20)
| הדלקת נרות | צאת השבת בישראל | הדלקת נרות | הדלקת נרות | ||||||
| ירושלים | 16:12 | ירושלים | 17:27 | ניו יורק | 16:20 | מלבורן | 20:16 | מדריד | 17:30 |
| תל אביב | 16:27 | תל אביב | 17:28 | לוס אנג'לס | 16:27 | יוהנסבורג | 18:40 | מרבייה | 17:58 |
| באר שבע | 16:31 | באר שבע | 17:30 | פריס | 16:37 | בואנוס איירס | 19:40 | טורונטו | 16:25 |
| חיפה | 16:18 | חיפה | 17:26 | לונדון | 15:35 | מוסקבה | 15:42 | ורשה | 15:04 |
| אילת | 16:23 | אילת | 17:32 | אמסטרדם | 16:09 | רומא | 16:20 | ||
שבת פרשת ויגש, ז' בטבת (4.1.20)
מפטירים ביחזקאל ל"ז, ט"ו: "ויהי דבר ה'" עד סוף הפרק.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת ויחי.
עשרה בטבת, יום שלישי, י' טבת (7.1.20)
תענית ציבור ("צום העשירי"). עלות השחר בירושלים 5:05. הש"ץ אומר "עננו" בחזרת התפילה של שחרית ומנחה, בין ברכת גואל לרפאנו, והיחידים אומרים "עננו" ב"שומע תפילה" רק במנחה. אחרי חזרת הש"ץ בשחרית אומרים סליחות ו"אבינו מלכנו". מוציאים ספר תורה וקוראים לשלושה בפרשת כי תשא (שמות לב, יא) "ויחל".
במנחה: קוראים "ויחל" ומפטירים בנביא (ישעיה נה-נו) "דרשו". אומרים "אבינו מלכנו" ותחנון. אם מתפלים מנחה אחרי פלג המנחה – ברכת כהנים. שים שלום. אבינו מלכנו. תחנון. סוף הצום: 18 דקות אחרי השקיעה –בירושלים 17:14.
| עשרה בטבת - יום הקדיש הכללי הרבנות הראשית לישראל קבעה את יום עשרה בטבת (7.1.20) כיום הקדיש הכללי לזכר הנספים בשואה שאין יודעים את יום מותם. אור לעשירי בטבת מדליקים נר נשמה, ולומדים לעילוי נשמות הקדושים. מי שנספו קרוביו בשואה, ואינו יודע יום מיתתם – יאמר קדיש ביום זה. בתפילת שחרית יאמרו אחרי קריאת התורה את האזכרה שנתחברה לזכר השואה. אזכרה לזכר חללי השואה: ליום הקדיש הכללי – עשרה בטבת (7.1.20) אֵל מָלֵא רַחֲמִים, דַּיַּן אַלְמָנוֹת וַאֲבִי יְתוֹמִים, אַל נָא תֶּחֱשֶׁה וְתִתְאַפֵּק לְדַם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁפַּךְ כַּמַּיִם. תַּן מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שֵׁשׁ מֵאוֹת רְבָבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, יְלָדִים וִילָדוֹת, שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְנִשְׁחֲטוּ וְנִשְׂרְפוּ וְנִטְבְּחוּ וְנֶחְנְקוּ וְנִקְבְּרוּ חַיִּים בִּידֵי הַצּוֹרְרִים. כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וּבָהֶם גְּאוֹנִים וְצַדִּיקִים, אַרְזֵי הַלְבָנוֹן וְאַדִּירֵי הַתּוֹרָה, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם. בַּעַל הָרַחֲמִים יִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם, ה' הוּא נַחֲלָתָם, וְיִזְכֹּר לָנוּ עֲקֵדָתָם, וְיַעֲמֹד לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם. אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָּמָם, וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתָם. בִּזְכוּתָם נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל יָשׁוּבוּ לַאֲחֻזָּתָם, וְהַקְּדוֹשִׁים לַזִּכָּרוֹן תָּמִיד - נֶגֶד ה' צִדְקָתָם. יָבוֹאוּ שָׁלוֹם וְיָנוּחוּ עַל מִשְׁכָּבָם, וְנֹאמַר אָמֵן. |
זמני הדלקת נרות ביום שישי י"ג בחודש טבת (10.1.20)
| הדלקת נרות | צאת השבת בישראל | הדלקת נרות | הדלקת נרות | ||||||
| ירושלים | 16:17 | ירושלים | 17:32 | ניו יורק | 16:27 | מלבורן | 20:16 | מדריד | 17:36 |
| תל אביב | 16:33 | תל אביב | 17:34 | לוס אנג'לס | 16:33 | יוהנסבורג | 18:41 | מרבייה | 18:04 |
| באר שבע | 16:36 | באר שבע | 17:35 | פריס | 16:45 | בואנוס איירס | 19:41 | טורונטו | 16:32 |
| חיפה | 16:24 | חיפה | 17:32 | לונדון | 15:43 | מוסקבה | 15:52 | ורשה | 15:13 |
| אילת | 16:28 | אילת | 17:37 | אמסטרדם | 16:18 | רומא | 16:27 | ||
שבת פרשת ויחי, י"ד בטבת (11.1.20)
"חזק". מפטיר בנביא (מלכים א, ב) "ויקרבו ימי דוד" עד "ותכון מלכותו מאד".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת שמות.
מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות בכל יום ה' מפרשות שובבי"ם. (שובבי"ם הינו ביטוי המורכב מראשי התיבות של שש פרשות השבוע הראשונות שבספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו ומשפטים. המינוח "ימי השובבי"ם" מתייחס לתקופה בה קוראים בתורה את הפרשות הללו). נוהגים בו ככל דיני תענית יחיד, וצריך לקבל תענית במנחה שלפניו, ביום ד' בשבוע. באשמורת יום ה' אומרים סליחות המיוחדות להם. אם יש מנין מתענים, מתפללים מנחה יחד, קוראים "ויחל" ואומרים "עננו", ברכת כוהנים ו"אבינו מלכנו", כבתענית ציבור.
זמני הדלקת נרות ביום שישי כ' בחודש טבת (17.1.20)
| הדלקת נרות | צאת השבת בישראל | הדלקת נרות | הדלקת נרות | ||||||
| ירושלים | 16:23 | ירושלים | 17:38 | ניו יורק | 16:35 | מלבורן | 20:14 | מדריד | 17:44 |
| תל אביב | 16:39 | תל אביב | 17:40 | לוס אנג'לס | 16:39 | יוהנסבורג | 18:41 | מרבייה | 18:11 |
| באר שבע | 16:42 | באר שבע | 17:41 | פריס | 16:55 | בואנוס איירס | 19:39 | טורונטו | 16:41 |
| חיפה | 16:30 | חיפה | 17:37 | לונדון | 15:54 | מוסקבה | 16:04 | ורשה | 15:24 |
| אילת | 16:34 | אילת | 17:43 | אמסטרדם | 16:29 | רומא | 16:35 | ||
שבת פרשת שמות, כ"א טבת (18.1.20)
מפטירים בישעיה כז, ו "הבאים ישרש יעקב" עד כ"ח, י"ג "ונוקשו ונלכדו", ומוסיפים מפרק כט, כב-כג: "לכן כה אמר ה'" עד "אלוקי ישראל יעריצו". במנחה קוראים לשלושה בפרשת וארא.
זמני הדלקת נרות ביום שישי כ"ז בטבת (24.1.20)
| הדלקת נרות | צאת השבת בישראל | הדלקת נרות | הדלקת נרות | ||||||
| ירושלים | 16:30 | ירושלים | 17:44 | ניו יורק | 16:43 | מלבורן | 20:10 | מדריד | 17:52 |
| תל אביב | 16:45 | תל אביב | 17:45 | לוס אנג'לס | 16:46 | יוהנסבורג | 18:39 | מרבייה | 18:18 |
| באר שבע | 16:48 | באר שבע | 17:47 | פריס | 17:05 | בואנוס איירס | 19:36 | טורונטו | 16:49 |
| חיפה | 16:37 | חיפה | 17:43 | לונדון | 16:05 | מוסקבה | 16:18 | ורשה | 15:36 |
| אילת | 16:40 | אילת | 17:48 | אמסטרדם | 16:41 | רומא | 16:43 | ||
שבת פרשת וארא, כ"ח בטבת (25.1.20)
מפטירים ביחזקאל כח, כה "כה אמר... בקבצי" עד כט,כא "וידעו כי אני ה'". מברכים ראש חודש שבט שיחול ביום שני (27.1.20). אין אומרים אב הרחמים.
המולד: שבת פרשת וארא (25.1.20) 8:46 בבוקר ו-9 חלקים
במנחה קוראים לשלושה בפרשת בא. "יעלה ויבוא". אומרים "צדקתך צדק".
יום ראשון, כ"ט בטבת (26.1.20): ערב ראש חודש, יום כיפור קטן.
הארה ירושלמית – לימי החנוכה
הרמב"ן על הפסוק 'לא יסור שבט מיהודה' (בראשית מט, י) כותב שחטא גדול חטאו בני חשמונאי בכך שנטלו את המלכות, שכן כהנים אסור להם להיות מלכים. מקור היסוד הזה הוא הוא מהתלמוד הירושלמי (הוריות ג, ב). הרעיון שעומד מאחורי הדברים הוא שדמויות רוחניות צריכות להיות סמל של מוסר ומידות וברגע שהם מתעסקים בפוליטיקה מעשית הם באופן טבעי מאבדים את ההילה החינוכית שלהם. הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד.